בועז הרפז זכה השבוע לתואר עד המדינה בפרשת אשכנזי. למה עד מדינה? כי הוא היה שם עמוק עמוק, כי הוא ראה ושמע דברים, כי הוא נענה לחיזורי התקשורת אחריו. כי הוא הצית אש גדולה בראיון עם אילה חסון מהערוץ הראשון.
למה הראיון הזה כל כך חשוב, מעבר לעובדה שמדובר ברעידת אדמה אמיתית? כי הוא הניב תגובות של עיתונאים החוששים לעורם או לעור של חבריהם. כי בחמ"ל של אשכנזי שירתו עיתונאים מנופחים, חשובים בעיני עצמם, שאלה לא היו ימי תפארתם. כי הוא חשף שוב כמה אנשי תקשורת, הנמצאים בתפקידי מפתח בעיתונות ומתאמצים לגמד את הפרשה.
ענף קטן בעץ פשע גדול
ממה נובע הפחד שלהם? מפגיעה אפשרית בשמם הטוב, אם היה להם כזה. מחקירת משטרה שעלולה להגיע אליהם כעדים אפשריים. מחשיפתם כבובות מריונטה של חבורת גבי אשכנזי. וגם: מהעובדה שהם לא קראו נכון את המפה ולא הבינו שהם משחקים באש. הם לא התרחקו בזמן משדה המוקשים.
מה הנשק הסודי שלהם עכשיו? ניחשתם נכון: התקפה. הכפשת בועז הרפז. הצגתו כנוכל חסר תקנה. הטלת דופי באמינותו.
רוצים לומר: אין למשטרה על מי לסמוך. האיש כבר סתר את עצמו בנושאים מהותיים כמה פעמים. אי אפשר לבנות עליו את התיק.
הם צודקים: אמינות האיש מוטלת בחלקה בספק - חלק מדבריו נכונים, חלק לא. בכל זאת יש לאותם עיתונאים בעיה: פרשת גבי אשכנזי כבר מזמן אינה קמה או נופלת על עדות הרפז. האחרון הוא לא יותר מענף קטן בעץ פשע גדול לכאורה, על פי חשד המשטרה. אינסוף חומרי נפץ אחרים, ובהם אלפי שיחות מוקלטות מצמררות, הפכו לליבה של התיק הזה ובהם מגלים עניין חוקרי יאח"ה.
את החומר הזה, אני מהמר, לא יהיה אפשר למרוח. יותר מדי בעלי תפקידים כבר נחשפו אליו. לכן חברים של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בתקשורת, חברים חברים, מתחילים להזיע. לכן הם מודאגים. הם מבינים: אפילו יהודה, יודל'ה כלשונם, יתקשה לעזור להם. אפילו "אהלן יהודה" יתקשה לפתוח מטרייה מעל לראשם.