דרא"פ ואנחנו: זה לא הגודל, זו המדיניות

שרת החוץ של דרום אפריקה, הגברת מייטה נקואנה?משבנה, הודיעה בסוף השבוע כי לא הצליחה להירדם בלילה לאחר שראתה את גודל השטחים הפלסטיניים. לדבריה, מדובר באזורים קטנים יותר מן הבנטוסטנים הזכורים לשמצה, ואשר נעלמו ב?1994, עם סיום משטר האפרטהייד (מדובר בעשר אוטונומיות שהמיעוט הלבן בדרא"פ הקים בשנות האפרטהייד, כדי לטעון שאין מדובר במיעוט השולט ברוב שחור, אלא בישויות אוטונומיות המנהלות את ענייניהן בכוחות עצמן).

יכול להיות שיש סיבות טובות לשרת החוץ שלא להירדם בלילה, אבל גודל השטח אינו צריך להדיר שינה מעיניה. אילו היתה בקיאה קצת יותר בגיאוגרפיה ובהיסטוריה, היתה יודעת כי הבעיה היא היקפה של העצמאות ולא ההיקף הטריטוריאלי. כך, למשל, "מדינת" בופוטצואנה, אחת מעשר מדינות החסות, התקיימה על שטח לא גדול של 40 אלף קמ"ר; שטחן של ישראל וכל הגדה המערבית גם יחד אינו מגיע ל?27 אלף קמ"ר. אז אם כבר לא לישון, אפשר להקדיש את נדודי השינה הבאים שלה לכך שכל השטח שבגללו אנחנו רבים אינו יותר מאשר ראש סיכה במונחים גלובליים.

הבעיה היא שיש בישראל גורמים - למשל, הבית היהודי - אשר רואים בשיטת הבנטוסטנים את הפתרון לבעיה הפלסטינית, ואינם מבינים כי זה לא יעבוד, ממש כפי שזה לא עבד בדרא"פ. העולם לא יקבל זאת, התושבים לא יקבלו זאת. זו פגיעה אמיתית בזכות ההגדה העצמית של האנשים החיים במדינות חסות כאלו, ומחשבה על סיפוח 60 אחוזים משטח הגדה המערבית והשארת הרשות הפלסטינית כאוטונומיה לנצח היא חזון הזוי, שיתפוצץ, חלילה, בפנינו.

שרת החוץ טועה, אבל היא מייצגת את המדינה החשובה ביותר באפריקה. אנחנו יכולים לטעון כי אין היא מבינה את הבעיה האמיתית, אבל המדיניות שהיא מבטאת - זו של התרחקות מביקורים בישראל - פוגעת בנו.

הנזקים העלולים להיגרם לנו כתוצאה מאי הגעה להסכם יכולים להיות גדולים בהרבה מהתחדשות נוספת של האלימות בין הפלסטינים לבינינו. יש לממשלת הימין הישראלית טיעונים שאפשר להתווכח עליהם, אבל השימוש בהם עושה שכל: האם הפרטנר הפלסטיני שלנו מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו? מדוע יש עדיין ביטויים של הסתה נגד ישראל? ועוד. אבל את המשך הבנייה בגדה המערבית אי אפשר להסביר, ושום גורם, גם לא ידידינו הקרובים, אינו מסוגל להבין. קל וחומר הגברת נקואנה?משבנה.

דווקא לקראת צומת מדיני רגיש אנו מחריפים את היחסים עם האיחוד האירופי ומורחקים ממדינות חשובות בעולם, ובהן דרא"פ, ואילו הדיפלומטיה הפלסטינית מצליחה הרבה יותר מן האלימות. החלטה חד?צדדית על הפסקת הבנייה בשטחים, לקראת הסדר מדיני שיקים מדינה פלסטינית עצמאית באמת, תמנע את הידרדרותנו המדינית, גם אם השטחים שבהם מדובר יהיו פחות מגודלם של הבנטוסטנים.