לאסור על זנות? פגיעה אנושה בדמוקרטיה

בדיון בשבוע שעבר ב"וועדת המשנה למאבק בסחר בנשים" של הכנסת, קבעה ראשת מרצ, ח"כ זהבה גלאון, כי הטענה שבשנים האחרונות כמעט ונעלמה תופעת הסחר למטרות זנות בישראל, מבוססת על הנחה מוטעית שאפשר להפריד בין סחר בנשים למטרות זנות, ובין זנות. לדבריה, "החוק היום יוצר הפרדה בין זנות 'חופשית' לבין סחר - ונוצרת אשליה שמה שקורה במרחב הזנות הוא לגיטימי". לדעתה של גלאון, הזנות היא זו שמניעה סחר בנשים, וחייבים להתייחס אליה כאל פשע נגד זכויות אדם בכלל ונגד נשים בפרט.

כך, באבחה אחת, הצליחה מי שמפלגתה חרטה על דגלה את עקרון הנאורות ולקחה בעלות על "זכויות האדם", לפגוע בדמוקרטיה באופן אנוש. בקביעתה כי זנות חופשית אינה לגיטימית, פסלה גלאון, באופן שרירותי ומסוכן, את חופש העיסוק ואת החוק בישראל, המעניק לגיטימציה לעיסוק בזנות - ועודדה את דיכוי האדם, תוך פסילת חירותו.

אם זנות איננה לגיטימית ואינה תוצאה של בחירה רציונלית של האדם, אזי שניתן להמשיל זאת גם על עובדת הניקיון והשומר המוצב בקניון, שלבטח היו מעדיפים לעבוד בחברת היי-טק גדולה, או להיות מנהלים בכירים ב"טבע". אך אלו בכל זאת בחרו בחירה מושכלת לעבוד בעבודה פחות נוחה, ביודעין, מכורח הנסיבות. האם זה הופך את עבודתם ללא לגיטימית? לשיטתה של גלאון - בהחלט.

במאמר שפרסמה גלאון עצמה בעיתון "ישראל היום" לפני כשנה, המתייחס לנושא ההפלות, היא תהתה "איך ייתכן (...) שהחוק בישראל אינו מתיר לאישה להחליט באופן עצמאי ואוטונומי על הריון לא רצוי? איך החוק אינו תומך בזכותה של האישה על גופה ולא מאפשר לאישה לשלוט על פריונה?".

מהו, אם כן, ההבדל בין הפלה לזנות? בשני המקרים ההתייחסות היא לזכויות הפרט ולחופש הניתן לאדם כדי שיוכל לעשות בחירה מושכלת, על פי הרציונל שלו. יתרה מכך, אם בנושא ההפלה הדיון הוא כבד ומורכב - משום שאין מדובר בזכויות של אדם אחד בלבד, אלא גם בזכויות הטבעיות הניתנות הן לאישה עצמה והן לעובר שבבטנה - אזי שהדיון על זנות וחופש העיסוק מתרכז בזכות של אדם אחד, הנתון לעצמאות מירבית ולבחירה חופשית. ניכר כי ח"כ גלאון, מתקשה להסיר מעליה את מסכת הצביעות הזו ובוחרת בדרך הליברלית בתזמון של נוחות בלבד ובצורה צינית, ולאו דווקא כערך וכדרך חיים.

את הבחירה בחופש העיסוק (כל עוד אין מדובר בעניין פלילי) יש להשאיר להחלטתו של כל אדם ואדם באשר הוא, ולא לנסות לכבול את הפרט בשלשלאות אנטי-דמוקרטיות וחשוכות באמתלה של סיסמאות פופוליסטיות ריקות מתוכן. החוק שגלאון מעוניינת לקדם יפגע בעיקר בזונות עצמן. הזנות לא צפויה להיעלם - רבים וטובים ניסו למגרה במשך אלפי שנים ללא הצלחה - אלא רק תרד למחתרת.

הטענה כי חוק דומה עבר בשבדיה והביא להעלמת הבעיה ופתירתה, אינו עומד במבחן המציאות. כך למשל, מחקר שנעשה על ידי צמד חוקרים בריטיים בנושא, קבע שכמות הזונות הכללית בשבדיה לא ירדה. אמנם זנות הרחוב אכן ירדה בכ-50%, אך במקומה פורחת תעשיית הזנות המוזמנת דרך האינטרנט. ממצאי המחקר הזה תואמים גם לדוח של ממשלת שבדיה עצמה, שיצא ב-2010. גם בדוח זה מצוין שמספר זונות הרחוב ירד ומספר הזונות שעובדות דרך האינטרנט עלה. מחברי הדוח אף נאלצו להודות שאין הוכחה שמספר הזונות הכללי בשבדיה ירד, והתנחמו בכך ש"מספר הזונות לפחות לא עלה".

אם חוק דומה יתקבל, הוא אמנם יעניק תחושה רגעית של גאוות עשייה ו"צדק חברתי" לכמה חברות כנסת, אך עלול לצמצם משמעותית את מקור הפרנסה היחיד של העובדות במקצוע זה ולהשאירן נתונות לחסדי ארגוני פשע אלימים ומסוכנים. הלקוחות ה"נורמטיביים" יפסיקו להגיע וסרסורים אכזריים ימהרו לקחת את חסותם על אותן נשים. זאת ועוד, זונות המרוכזות בדרך כלל באזורים מרכזיים יידחקו לאזורים נידחים יותר, שם יהפכו לשקופות ואיש לא יוכל לבוא לעזרתן אם תצטרכנה הגנה.

על המדינה, מבחינתה, להסדיר את הזנות בישראל ולגנוז לאלתר את הניסיון החוקתי להעניש את מי שישתמשו בשירותים אלו. מדובר בחוק אנטי-ליברלי וחשוך, הפוגע בזכות לחירות, בחופש המצפון ובחופש העיסוק, שבסופו של דבר יפגע, באופן אבסורדי, דווקא במי שהוא בא להגן עליו.

עומר דוסטרי הוא סטודנט לתואר שני בתכנית לדיפלומטיה באוניברסיטת ת"א, מפעיל הבלוג "למה לא פוליטיקה עכשיו" וחבר בפורום הרעיוני של התנועה הליברלית החדשה

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il