הדיון שיתקיים היום בקבינט על תקציב הביטחון יהיה קריטי, לא פחות. במידה רבה ייקבעו בו לא רק פניו של צה"ל לשנים הקרובות, אלא גם תוצאותיה של מלחמת לבנון השלישית או של מלחמת איראן הראשונה.
צה"ל מגיע לדיון הזה בידיים נקיות, בוודאי נקיות בהרבה מאלה שהיו לו בדיונים דומים בשנים קודמות. לא רק ההימנעות מקרבות רחוב מול האוצר ואפילו מהפיתוי לחשוף ברבים את שורת ההסכמים שהאוצר חתם מול הצבא ולא עמד בהם; לזכות הצבא עומדת העובדה שנקט סידרה של צעדים מרחיקי לכת, חלקם שנויים ביותר במחלוקת, כדי להתייעל מתוכו.
הנה, בתמצית: פיטורים של 4,000 אנשי קבע ועוד 500 אזרחים עובדי צה"ל (עד מחצית 2015), סגירת חטיבות טנקים, שתי טייסות, כמה ספינות ויחידה ארטילרית, וצמצום ניכר במפקדות ובכוחות תומכי הלחימה וביחידות המינהלה. החיסכון שיצטבר מהצעדים האלה אמור להיות מופנה לביטחון נטו; יותר מודיעין, יותר סייבר, יותר אימוני אוויר.
הגיע זמן להכריע
בישיבת הקבינט הקודמת, ב?23 במאי, סוכם כי הקיצוץ שדורש האוצר ל?2014 מבסיס תקציב הביטחון יעלה לדיון נוסף. במציאות המתוחה של המזרח התיכון אף אחד לא רצה לקחת אז הימור שהיה עלול לחזור כמו בומרנג למחליטים, ולכן הוחלט להחליט רק בסוף השנה. או אז, קיווה מי שקיווה, יתברר שאולי יש רזרבות תקציב לא צפויות, שמהן יהיה אפשר לקצץ בקיצוץ.
עכשיו הגיע סוף השנה, והגיע הזמן להכריע. האוצר דורש לקצץ נומינלית 3 מיליארד, צה"ל טוען שריאלית מדובר בקיצוץ של 7.5 מיליארד. לא נוכל לעמוד בכך, מזהירים בצבא. ממילא מ?1 ביוני אין תעסוקה מבצעית לאנשי מילואים, צומצמו דרמטית האימונים, פרויקטים רבים נדחו או בוטלו. מי שמוכן לחתום שזה יהיה המצב גם ב?2014, צריך להבין את המשמעות.
עד כאן דבר הצבא. באוצר טוענים שצה"ל משחק במספרים ויכול עוד להתייעל באופן משמעותי. גם אם זה נכון (חלקית), טוב יעשה האוצר אם יחרוג פעם אחת ממנהגו, ייכנס מתחת לאלונקה וייתן יד. אין בסיפור הזה טובים ורעים, הם ואנחנו. צדק הרמטכ"ל כשאמר אמש כי למשרתי הקבע אין ועד עובדים (אף שבחלקים מנאומו נשמע כיו"ר של ועד כזה בדיוק), וכי מתפקידו של הקבינט להיות להם לפה ולנו לשכפ"ץ. ועל זה, יותר מכל, יידרשו היום השרים להחליט.