כשהידיעה, ולפיה האמריקנים מאזינים לעשרות מנהיגי מדינות מערביות מהטובות בידידותיהם, היכתה את העולם המערבי בתדהמה, ודוברת מחלקת המדינה אמרה "נבחן את הדברים מן ההיבט של חברינו ושל שותפינו בעולם", נזכרתי במשפטו המפותל של ביל קלינטון: "I did not have sexual relations with that woman, Miss Lewinsky". כי לאמריקנים דרכים משלהם להציג מעשים אסורים ובלתי מוסריים כשהם אלה שעושים אותם.
עכשיו החברים כועסים. קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, נוזפת באובאמה ואומרת ש"האמון בין המדינות נפגע באופן חמור". אובאמה אומר שלא ידע דבר וחצי דבר על האזנות הסתר של הסוכנות לביטחון לאומי, שעליה הוא מופקד באופן ישיר.
כשיתברר שאולי בכל זאת הובא הדבר לידיעתו כבר ב?2010, ייאלץ להתקשר שוב למרקל ולומר - סליחה, לא ידעתי שידעתי. גם נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, לא ממש מרוצה ומזמין מדינות אירופיות נוספות להצטרף להסכם אי הריגול שדורשות ברלין ופאריס מארה"ב. בקיצור - אמריקה פישלה.
על רקע זה, חשוב לבחון כל מילה שהדוברת הרשמית, ג'ן פסקי, אומרת: "ארה"ב תמשיך לאסוף מידע הדרוש לה על מנת לשמור עלינו ועל בעלי בריתנו בטוחים..." האמריקנים בודקים נזקים. אובאמה מנחה "לבחון מחדש" את תוכניות המעקבים, וליסה מונקו, היועצת שלו לביטחון לאומי ולמאבק בטרור, מבטיחה לעולם הדמוקרטי כי "אנחנו אוספים מידע רק כי אנחנו צריכים אותו ולא כי אנחנו יכולים".
ריגול בין ידידים מותר, לפי הצורך של ארה"ב
ירושלים, הבנת את זה? אמריקה מודה שלפי אמות המידה שלה, ריגול בין ידידים מותר, כשהיא צריכה אותו. והיא תמשיך. משהודתה בכך, עליה לשחרר כרגע אחד, ג'ונתן פולארד, שגם הוא - לא כיוון שהיה יכול אלא כיוון שהבין שצריך - העביר, בעודו איש ה?CIA, מידע למדינה ידידותית מאוד לארה"ב. ישראל. מידע זה שימש, בין השאר, להיערכות הגנתית מפני נשק להשמדה המונית של ארצות ערב ולפעולות דוגמת הפצצת מפקדות אש"ף בטוניסיה ב?1 באוקטובר 1985, כתגובה לשורה של פיגועים שביצע הארגון.
פולארד הודה והורשע בריגול עבור מדינה ידידותית ללא כוונה לגרום נזק לארה"ב. ב?4 במארס 1987 גזר עליו בית המשפט מאסר עולם, עם המלצה שלא לשחררו לעולם(!). העונש הכבד ביותר בגין ריגול עבור מדינה ידידותית שהוטל בארה"ב עד אז היה 14 שנות מאסר.
פולארד טען בעקביות כי פעל מתוך הצורך להגן על קיומה של מדינת ישראל, לאחר שגילה כי גורמים במערך הביטחון הלאומי בארה"ב מעמידים חיי ישראלים בסכנה, במונעם במכוון חלק ממידע שישראל צריכה לקבל בהתאם למזכר הבנות משנת 1983. לורנס קורב, תת?שר ההגנה בתקופת המשפט, אישר בביקורו בארץ לפני חודשים ספורים כי המידע שהועבר בשעתו אכן עסק בסכנות לישראל ממדינות ערב, הבהיר כי פולארד מעולם לא הואשם בבגידה, והדגיש שהעונש שניתן לו היה מוגזם.
ישראל חייבת לתבוע היום מידידתה האמריקנית את חרפת יחסה לפולארד, ואת שחרורו המיידי. די לנורמות הכפולות. ואובאמה, שההגינות נר לרגליו, חייב בשם ארצו להתנצל בפני פולארד, שנהג על פי אמות המידה המתירות "ריגול בין ידידים" כשצריך, ולהעניק לו את חירותו לאלתר.