עיר חצויה: בית שמש תחולק בין חרדים לחילונים?

מי שמאמין לא מזייף. זהו סלוגן מחאת הבחירות בבית שמש. מדוע? כי כשמוצאים 250 תעודות זהות מזויפות מוכנות להצבעה וכשמאות בוחרים שומעים בכניסה לקלפי מהמזכיר שהם כבר הצביעו למרות שהם טרם נכנסו מאחורי הפרגוד - אתה מבין שמשהו כאן לא חוקי. הכול כמובן בשם הרבנים, הקדושה והדת.

לא מדובר בבחירות שהוכרעו ברוב גדול במיוחד - זיופים אלו כנראה היטו את הכף. חשוב לזכור שהמועמד החרדי ניצח רק בפער של 900 קולות את יריבו הציוני. זה הכול. מכאן המרמור שלנו ברור. קיימנו הליך מורכב מאוד שבו כל המפלגות הציוניות, עבודה עם ליכוד, דתיים וחילונים, חברו יחדיו בכדי להדיח את שליחו של אריה דרעי, משה אבוטבול, מכס ראשות העיר. והנה, נגנבות לנו הבחירות בגלל מעשי רמייה. הזעם כל כך גדול, שביום חמישי האחרון הצטרפו אלפים להפגנה ספונטנית נגד זיוף הבחירות. הפגנה נוספת צפויה להתקיים ביום שלישי השבוע.

עירי האהובה עולה לכותרות מדי כמה חודשים, ולא מהסיבות הנכונות. השסע החרדי-ציוני בבית שמש הופך כבר לקרע של ממש, ותושביה החילונים של העיר כבר יודעים באילו שכונות ניתן להסתובב ומאילו עדיף להימנע.

בהתחלה המצב היה שונה. בשנות ה-90 קלטה העיר עשרות אלפי תושבים מקהילות מגוונות: עולים מחבר המדינות ומאתיופיה, עולים ממדינות רווחה דוברות אנגלית (ארה"ב, בריטניה ועוד) ו... חרדים. לצערנו הרב, בשנים האחרונות החליטו העסקנים החרדים שהמצב הקיים לא יאה להם. הם יודעים שבית שמש עתידה להתרחב, עשרות אלפי משפחות יצטרפו בשנים הקרובות לעיר, וההנהגה החרדית הבהירה לכל: פה תיבנה בני ברק 2. בהמשך, הודיעו המכובדים, גם את בני ברק בית שמש תעבור. איך עושים זאת? קבוצות רכישה גדולות מתארגנות ומחסלות כל סיכוי לרכישת הבתים על ידי הציבור הכללי. תהליך ההתחרדות גורר עזיבה של אלפי דתיים-לאומיים וחילונים שלא מעוניינים לגור בעיר חרדית, וכך הופכת לה העיר הרב-תרבותית לפתרון למצוקת הדיור של תומכי יהדות התורה.

עשרות אלפי התושבים הלא חרדים בבית שמש לא מסוגלים לחיות עם מציאות כזאת. הסבים שלנו התגוררו באוהלים ובפחונים במעברת בית שמש, כדי שלנכדיהם יהיה עתיד טוב יותר. גם התושבים שהצטרפו בשנים האחרונות לא ביקשו להתגורר בבני ברק. הם בסך הכול רצו למצוא מקום שקט וטוב בין תל אביב לירושלים.

לכן, הפתרון הריאלי היחיד, כזה שינמיך את הלהבות וימנע את המשך השנאה - הוא הפרדת הרשויות. לשמחתנו כמעט כל השכונות החילוניות והשכונות הדתיות-לאומיות מופרדות לחלוטין מהשכונות החרדיות. ניתן לשרטט קו גבול שעובר בין צפון בית שמש הציונית לדרום בית שמש החרדית. יש רק שכונה אחת מעורבת בבית שמש: רמת בית שמש א' - ותושבי שכונה זו צריכים ליהנות מפתרון צודק והולם.

יש מתנגדים רבים לרעיון ההפרדה. אלי ישי כבר קבל בראיון טלוויזיוני שללא החילונים אין מי שישלם ארנונה. אחרים מדברים על העלויות למדינה. תירוצים אלו כבודם במקומו מונח, אך אי אפשר להתעלם מזעקתם של רבבות. איננו אשמים שהעסקונה החרדית הובילה את עירנו למצב כזה, אך יחד עם זאת אנו מבינים וכואבים את מצוקת הדיור החרדית. במצב החדש, כל עיר תוכל להתרכז במטרות החשובות לה - ואנחנו נוכל סוף סוף להתפנות לשינוי תדמיתי הכרחי של העיר וקידום נושאים שהוזנחו, ולהפסיק את תחרות האכלוס המיותרת שנכפתה עלינו.

משה שטרית הוא חבר מועצת עיריית בית שמש מטעם הליכוד ויו"ר קבוצת תגר

הרעיון שנשמע מאז ניצחונו של מושה אבוטבול החרדי בבחירות לראשות עיריית בית שמש, לחלק את העיר העיר לשניים - עיר חילונית ועיר חרדית - מורכב מצביעות, עזות מצח ודמיון מוגבר. עצם הצגת הדרישה לפיצול העיר מהווה עלבון לנאורות ולדמוקרטיה של החברה הישראלית, וגם סוג של מבחן - האם ניתן לשנות את כללי המשחק הדמוקרטי לאחר הפסד.

עד שנות ה-90, בית שמש הייתה מקום נידח, אי שם סמוך לירושלים. כבישי גישה למקום לא נראו באופק - הם אפילו לא היו בתכנון. הפשיעה הייתה שכיחה, וכל אדם בר-דעת שחיפש אורח חיים נורמטיבי לא העלה בדעתו להתגורר במקום, אפילו כאופציה אחרונה. כל זאת - עד שהחרדים הגיעו בהמוניהם. לפתע, באורח נס, המקום הפך שוקק חיים, מחירי הדירות זינקו לשמים, והתושבים המיואשים שפסחו על דלתות מתווכי הדירות, הפכו בן רגע למחוזרים. יחסי השכנות בין המגזרים השונים היו לסמל ודוגמה עבור אלו שחיים במחלוקת בערים אחרות.

אלא שמשהו השתנה בשנים האחרונות, עת עלה לשלטון ראש העיר בעל החזות החרדית, ושלא באשמתו, החיים בעיר הפכו לסיוט, מתאים בלפילוג ובשנאה, עד כדי לאלימות מילולית ואף פיזית בין התושבים. חילוני לא יכול עוד לנהל בבית שמש דו-שיח אמיתי עם שכנו החרדי, ולהיפך. ביום הבחירות הייתי עד לאירוע שהמחיש עד כמה גאו השנאה וחוסר הרצון להבין האחד את האחר: חרדי נקלע למקום הומה אדם בו שהו תומכי מועמד החילונים והדתיים-לאומיים לראשות העיר. אינסטינקטיבית הם הטיחו: הוא לא עשה צבא, הוא פרזיט שלא יוצא אל מעגל העבודה. "אנחנו מפרנסים אותך, לך תעשה צבא", קראו לעברו - וכל הסבריו כי הוא התגייס ועובד נפלו על אוזניים ערלות, והוא נזרק בבושת פנים.

לעצם רעיון החלוקה - הוא איננו מעשי כלל וכלל, הן מבחינה פרוצדורלית והן מבחינה עובדתית, מפני שבשני החלקים בעיר, הוותיק והחדש, מתגוררים תושבים מכל המגזרים זה לצד זה. באזור הוותיק מתגוררים פחות חרדים, אך עדיין מספרם מגיע למאות. באזור החדש מתגוררים יותר חרדים ובהם גם קיצוניים - שמהם סובלים כולם, גם החרדים המתונים. וכי יעלה על דעתכם שייבנו חומות בין בניינים בהם האוכלוסייה מעורבת?
"החילונים יצטרכו לעבור לחלק החילוני", אמרה לי חילונית שמצפה לשינוי. רגע, הקשיתי, ומה יעשו החרדים שמתגוררים במקום שיוגדר כחילוני?. "שיעברו גם הם", השיבה.

הבה נזכור פרט מרכזי שאלו המעלים את הדרישה המופרכת מנסים להסתיר מכם, האנשים שלא מכירים את העיר: כל המוקדים בהם היו חיכוכים ועימותים בין חילונים לחרדים נמצאים במעוזים החרדים, ולא באזור שיוגדר כחילוני אם תחולק העיר.

ומה עם הדרישה הנוספת לקיום בחירות חוזרות בעקבות תפיסת חרדים שלכאורה זייפו תעודות זהות כדי להצביע? גם זו דרישה לא מוצדקת בעליל, משום שמדובר ב-200 תעודות בלבד, ואילו ההפרש שהביא לניצחון נמדד במאות קולות יותר.

המסקנה ברורה: רעיון החלוקה מופרך לחלוטין ולא בר יישום. כעת כשהגורל נקבע, ואת העיר ימשיך לנהל אדם חרדי, יהיה על הצדדים להבין כי את המצב הקיים, שבו אין מקום ליחסי שכנות מעורבים, צריך לשנות - ויפה שעה אחת קודם. לא ייתכן שבערים כמו צפת, חיפה או עכו מתגוררים ערבים ויהודים זה לצד זה, ואילו בבית שמש, יהודים ויהודים לא יוכלו לנהוג כך.

צביקה גרוניך הוא עיתונאי חרדי

לכל הטורים של צביקה גרוניך בוואלה!

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il