פחחח, אזרחים

ראיתם את הסרטון החדש של משרד הפנים שמנסה למכור את רעיון המאגר הביומטרי? איזה מצחיק הוא, נכון? מתנגד למאגר הביומטרי? אתה אנרכיסט! אין לך חיים! ראית יותר מדי CSI! חה חה חה. אתה לוזר מכוער ואנחנו ניקח את הבחורות (אם יש מקום לקצת סקסיזם אז למה לא) ואז נפשיט אותך! למה? אף אחד לא ממש בטוח, אבל זה מצחיק. נורא מצחיק. חה חה חה. ואנחנו יצאנו מגניבים שעושים ראפ.

רק רגע, אתה מדבר על חופש הפרט מול כוחו של הממשל? פחחח, אתה בעצם פוחד מהכדורים של האח הגדול (במשרד הפנים לא חזקים בזיהוי רפרנסים והם לא אוהבים את 1984 של ג'ורג' אורוול). אתה חושש שאפילו דליפה חלקית של המאגר עשויה להוות סיכון בטחוני? יא אהבל, מי כבר רוצה לראות את הפייסבוק שלך. ובכלל, המאגר בטוח, מאוד בטוח, סמוך על סמוך. ותתפשט.

אכן, סרטון קורע. אבל היי, רק רגע, למה בעצם משרד הפנים משתמש בכספי ציבור, שבין היתר ירדו מהמשכורת שלי, כדי להלעיג אותי? ממתי מוקדי הכוח עוסקים ביצירת סאטירה על מבקריהם? האם הנימוקים שמעלים אזרחים נגד המאגר הביומטרי אינם ראויים לייחס קצת יותר מעמיק, שלא מעוות אותם (הרי ההתנגדות היא למאגר, לא לתעודות זהות חכמות)? האין הם זכאים לקצת יותר מתשובות מזלזלות ולא קשורות (בארה"ב אכן לוקחים רק שתי אצבעות, אבל זה לא מאגר של האזרחים אלא של מבקרים), ומהגחכת דמויותיהם כאנרכיסטים הזויים?

כנראה שבתקופה בה נבחרי ציבור מרשים לעצמם לזלזל בגלוי בבוחריהם, הנורמה הזאת מחלחלת למטה אל אנשי המשרדים, שמבינים שבקרב ההסברה אין כפפות. בזמן ששר האוצר יאיר לפיד מוצא לנכון לכנות את הציבור "שנאוצרים עצבניים שנשכחו בגשם" (מעניין, לפיד, מי שכח אותם שם), לנזוף בחוסר סבלנות במי שבחר להגר ולהאשימו בהרס העם היהודי, לחסום מגיבים בעמוד הפייסבוק שלו (שהוא כמובן עמוד של איש פרטי, לא, חס וחלילה, עמוד ציבורי המתופעל על ידי מקבלי משכורת מהציבור) ולפטור אותם ב"טוב ביי" כשבא לו, אין פלא שהמעצורים נשכחו בדרגים שמתחת. בזמן שראש הממשלה בנימין נתניהו מזלזל בבוטות באינטיליגנציה של מאזיניו בעודו מלווה את מסעי ההסברה שלו בציור השבועי לילד, אם משולש ואם בפצצת סרטים מצויירים, מה ימנע מאנשי משרדי ממשלתו לנהוג באותה צורה? כשאחינו, שר הכלכלה והמסחר נפתלי בנט, מתלוצץ על "הדברת (עובדי) הנמלים", מי יכול למנוע מעובדי הציבור שתחתיו לזנוח את הכבוד המינימלי כלפי אלה שאותם הם אמורים לשרת?

לעג של הממשל לאזרחיו אינו תופעה חדשה. ברבות הימים לעג כזה אף הפך לאחד מסמלי משטרים שהאזרחים השכילו להעביר מן העולם - אנשים שאין להם לחם לא אוהבים לשמוע שהם צריכים לאכול עוגות. אבל נראה שבשנים האחרונות לקחים מעין אלה נשכחו קצת אצל נבחרי הציבור שלנו. מההזויים מעשני הנרגילות ברוטשילד ועד הנמלים שמפריעים למנוחתו של שר הכלכלה, נראה שכבר אין להם צורך להסתיר את דעתם האמיתית. התבלבלתם קצת שם בממשלה. אם אלעג למנהלי החברה בה אני עובד מול פרצופם, סביר להניח שאיאלץ לחפש עבודה חדשה. כסאותיכם כנראה מרגישים יציבים במיוחד, אם אתם מרשים לעצמכם ללעוג למנהלים שלכם, לאנשים המשלמים את משכורותיכם. אבל לא לעולם חוסן.

לכל הטורים של אור ברקת בוואלה! דעות

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il