המחבלים המשוחררים יצחקו כל הדרך לחידוש הטרור

בעוד שבוע שוב תשחרר ישראל פלסטינים. כלב מאיירס מתקשה להחליט על מה צריך להתקומם יותר: על הפגיעה בהפרדת הרשויות, על ההתעלמות מהשוויון בפני החוק או על הפקרת ביטחוננו

  • שחרור אסירים
כלב מאיירס

בשבוע הבא, ביום שלישי, ממשלת ישראל תשחרר אסירים פלסטינים. שוב. מאז ששוחררו המחבלים בעסקת שליט (אוקטובר 2011), על פי הערכות השב"כ, מספר לא מבוטל מהם שבו כבר לפעילות טרור הן ביהודה ושומרון והן ברצועת עזה. מסתבר למרבה הפלא, שנים של ישיבה בבית סוהר ישראלי לא גורמות למחבלים לנטוש את האידיאולוגיה האיסלאמיסטית הקיצונית שלהם ולהפוך לפעילי שלום. במילים של המחבל המשוחרר איימן אל-שראונה, שהשתחרר בעסקת שליט, הוא ממשיך לפעול כדי לשחרר "את שטחי הגדה, את הר הבית... את כל פלסטין מהנהר ועד הים" ו"את האסירים הפלסטיניים הכלואים בישראל" (ערוץ אלמיאדין הלבנוני, 27 במאי 2013).

מעבר לפגיעה הקשה בביטחון אזרחי מדינת ישראל, שחרור אסירים פוגע בעקרון הפרדת הרשויות, שבלעדיו מערכת דמוקרטית תקינה אינה יכולה להתקיים. למעשה, הרשות המבצעת הופכת ל"כל יכולה", שהרי העומדים בראשה מחליטים לשחרר אסירים בניגוד לדין שנחרץ ברשות השופטת, על פי חוקים שנוצרו בידי הרשות המחוקקת. יש פרצה בגדר שעליה חייבים לתת את הדעת.

באופן אבסורדי, נוצרת פה פגיעה בעקרון השוויון בפני החוק, שהרי פושע שפועל ממניעים "לאומניים" נהנה מיחס מועדף על פני פושע שפועל ממניעים אחרים - כי השני לעולם לא ישתחרר במסגרת עסקה פוליטית.

לאן "התאדו" כשלושה מיליארד דולר?

אז השאלה המתבקשת היא "מה השגנו כאן?". מה קיבל האזרח הישראלי בתמורה לוויתור על ביטחונו ועבור הפגיעה במערכת דמוקרטית תקינה? יש פרשנים המעריכים שמדובר במהלך הכרחי לבניית לגיטימיות לנשיא הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, לקראת חתימה על הסדר שלום. כלומר, ללא הישג כלשהו מראש, אין לו מנדט לשאת ולתת בשם העם הפלסטיני. אבל האם שחרור מחבלים באמת ישקם את האמון של העם הפלסטיני באבו מאזן וממשלתו? אני בטוח שלא. החמאס עלה לשלטון בבחירות האחרונות ברשות ולקח את מקום מפלגתו של אבו מאזן (פתח) משתי סיבות עיקריות: הצבעת מחאה והצבעה אידיאולוגית.

המחאה היא על השחיתות הבוטה של ממשלת פתח - שהרי מדובר במנהיגות שמתעשרת באופן אישי מהסיוע הבינלאומי שזורם לשטחים, כאשר הפלסטיני המצוי ברחוב חי בתת-תנאים. דוח של האיחוד האירופי שהתפרסם בשבוע שעבר חושף שבשנתיים האחרונות "התאדו" כשלושה מיליארד דולר ברשות הפלסטינית. נדמה שאין בשחרור מחבלים כדי להפוך את אבו מאזן לאדם פחות מושחת ולהשיב את הכספים הגנובים לעם הפלסטיני.

אשר להצבעה אידאולוגית - ההמונים הפלסטינים בחרו בתנועה המאמינה שניתן לכבוש בחזרה את שטחה של ארץ ישראל בעזרת ג'יהאד אלים. זו דרך ה"התנגדות" הלגיטימית הבלעדית על פי תפיסת עולמם הערכית-דתית. לא שחרור מחבלים ולא כל מעשה אחר של אבו מאזן ישנה את דעתם.

אז פגענו הן בבטחון המדינה והן במשטר תקין מבלי להשיג התקדמות כלשהי להסדר שלום עם הפלסטינים. מילא. אבל מה שמקומם אותי במיוחד היא העובדה שהדרישה לשחרור אסירים מגיעה ממקור לא אחר מאשר בעלת בריתנו הנאמנה, ארצות הברית. מדובר בצביעות ממדרגה ראשונה. הרי על פי הדין האמריקאי, לעולם לא משחררים אסירים ביטחוניים, ובטח לא במסגרת עסקה פוליטית. על נכונות עובדה זו תשאלו את ג'ונתן פולארד. והמחבלים המשוחררים? הם צוחקים כל הדרך אל חידוש פעילות הטרור.

עו"ד כלב מאיירס הוא מייסד מכון ירושלים לצדק

לכל הטורים של כלב מאיירס בוואלה! דעות

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully