המאבק על ירושלים: ליאון "יגנוב" את הניצחון?

(ברקת וליאון נואמים בפני סטודנטים, בשבוע שעבר)

כבר מתחילת המערכה על ראשות עיריית ירושלים נטו הסיכויים לטובת ראש העירייה המכהן ניר ברקת. הציבור החרדי טען לא אחת שברקת הוא אחד מראשי העירייה הטובים שידעה ירושלים, וגם הציבור החילוני לא מתלונן, הודות למהפכת התרבות והספורט שהעיר חוותה בשנים האחרונות. אלא שהפער הצמוד, אולי צמוד מדי, מדיר שינה מעיניו של ברקת. בשל כך מטהו מפעיל מאמצים כבירים כדי להבטיח את הניצחון, במה שנראה כמו מאבק על כל קול. משה ליאון, יריבו, בונה על תמיכת החרדים – אף שההערכות כעת מדברות על 10,000 קולות לפחות מהמגזר הזה שיילכו דווקא לברקת.

עוד בנושא:
יומיים לבחירות: ראש עיריית בת ים הודח מתפקידו
גננות ברשת החינוך של ש”ס מסייעות בגיוס הקולות
דעה: לאחד את הבחירות המקומיות והארציות

יום לפני הבחירות המקומיות, והמתח בבירת ישראל בשיאו. המועמדים נמצאים בישורת האחרונה לפני הקלפי, ולמרות הסקרים שמדברים על כך שברקת הולך לכהונה שנייה – שום דבר אינו ודאי. על מנת להימנע מסיבוב שני, על המנצח לגרוף למעלה מ-40% מקולות הבוחרים. לפי שיעורי ההצבעה בבחירות בירושלים, ההערכה היא כי ישתתפו בהן כ-240 אלף תושבים. משום ששני המועמדים צפויים לעבור את סף ה-40%, מי שיזכה בכ-120 אלף קולות, יהיה המנצח. על פי גורמים חרדים המעורים בפוליטיקה הירושלמית, גם אם כל הציבור החרדי (כ-94 אלף מצביעים) יתייצב מאחורי ליאון, ברקת עדיין יהיה המנצח. "גם אם יש לו את כלל החרדים, הוא עדיין צריך כ-30 אלף קולות של חילונים כדי לזכות, ואין לו סיכוי להשיג מספר כזה".

עם זאת, מעניין לראות כיצד מתחלק הציבור החרדי. בעוד שש"ס (שמניבה כ-34 אלף קולות) פועלת באופן מוצהר וחד-משמעי כדי שליאון ייבחר, בציבור החרדי-אשכנזי הדברים טרם נסגרו. ביהדות התורה ישנה חלוקה בין הסיעה הליטאית - דגל התורה, לבין הסיעה החסידית - אגודת ישראל. בבחירות האחרונות, נציג החסידים לבחירות היה חבר הכנסת מאיר פרוש, אולם במערכה הנוכחית לא הוצב מתמודד. ייתכן והם הבינו שלאף מועמד אין סיכוי, ומנגד הם העלו טענות נגד דגל התורה.

אם לא די בכך, הפלג הליטאי תחת הנהגתו של הרב שמואל אוירבך, הציב את חיים אפשטיין כמועמד מטעמו. בימים האחרונים נעשו ניסיונות רבים לשכנע את אפשטיין לפרוש מהמרוץ, ובדגל התורה מקווים שהוא יעשה זאת - דבר שמגדיל את סיכוייו של ליאון להיבחר. "כל עוד הם לא עושים סדר במפלגה שלהם ומונעים את הפילוג אין שום סיבה שאנחנו ניישר קו עם בחירת דגל התורה", אמרו גורמים חסידיים.

אולם אסור להתעלם מנתון מעניין, שמגיע אף הוא מקרב החרדים. חסידות גור, החסידות הגדולה בישראל, לא הודיעה באופן פומבי במי היא תומכת. גם חסידות ווישניץ לא הכריעה סופית. מכאן, ולאור מתן "חופש ההצבעה" ייתכן שכ-10,000 מצביעים חרדים יילכו עם ברקת.

לא רק שיעורי ההצבעה במגזר החרדי מסקרנים, אלא גם בקרב מגזרים אחרים. המצביעים החילונים מהווים כ-19% מסך הקולות, ורובם עתידים לתת את קולם לראש העיר המכהן. השאלה תהיה מידת היענותו של ציבור זה ביום הבוחר. במטה של ברקת עובדים קשה בימים אלה על מנת להילחם בתופעת השאננות, שאם תגדל מדי - עשויה לסכן את בחירתו מחדש.

קשה לפלח את המספרים המדויקים אולם כבר עכשיו ברור שגם בציבור המסורתי והדתי-לאומי ברקת נהנה מיתרון. מצד שני, בציבור החרד"לי ליאון נהנה מיתרון משמעותי.

ומה עם בוחרי הליכוד? אי אפשר להתעלם מהעובדה שליאון זכה בתמיכה כמעט גורפת משרי ומחברי הכנסת של מפלגת השלטון, אך צורמת יותר העובדה שנתניהו לא התייצב לצדו. שתיקתו הרועמת של ראש הממשלה כמוה כתמיכה במועמד השני, ולכן ניתן להניח שחלק ממצביעי המפלגה יתמכו בברקת. יתרה מכך, לא כל אנשי "ישראל ביתנו" יתמכו בליאון (גם אם הוא מועמדו המובהק של יו"ר המפלגה, אביגדור ליברמן) – משום שהם מעדיפים את גישתו החילונית של ברקת, ואת התנגדותו הנחרצת להתחרדותה של העיר.

תושבי מזרח העיר שמהווים חלק נכבד מהאוכלוסייה הירושלמית, אינם נוטים להשתתף בחגיגה הדמוקרטית בעיר מטעמים פוליטיים-לאומניים. 6,000 קולות בלבד נספרו מהמגזר הזה בבחירות האחרונות (עבור מרצ בעיקר). הצפי הוא שהנתון הזה יישמר גם הפעם, כשהכף נוטה כמובן לטובת ברקת.

האפשרות היחידה אם כך מבחינתו של ליאון היא לגייס את הקולות החסרים מכל המגזרים האמורים: החרדי, הדתי-לאומי והליכודניקי. לא ברור כמה קולות ליברמן יצליח לגייס עבור מועמדו, והתשובה לשאלה תתקבל אך בתום ספירת הקולות ביום רביעי לפנות בוקר.

לפניות לכתבים:
יאיר אלטמן - talk2yaira@walla.com
שבתי בנדט - sben72@walla.com

(עדכון ראשון: 21:30)