חתול כחול?לבן

היי הג'יפ, היי הג'יפ, איזה חום פה מסביב, מימין ומשמאל רק חול וחול. בעיצומו של עוד גל חום לוהט באמצע חודש אוגוסט השנה, יצאו חיילי סיירת רימון של חטיבת גבעתי לסדנה מבצעית ראשונה מסוגה. המטרה: שיפור היכולות המבצעיות; האמצעי: רכב "סופה מדברית" העונה לשם "חתול בר"; הדרך: מאובקת וקשה.

אחד?אחד, בצמדים ובשלשות הם עולים לרכב ומתחילים בסדנה המיוחדת שנוצרה כמענה לצורך המבצעי של הסיירת, אמצעי יעיל וחדשני לביצוע סיורים ארוכים ומורכבים.

"סיירת רימון היא יחידה פיקודית השייכת לחטיבת גבעתי", מספר מפקד הסיירת רס"ן טל, "היחידה שואבת את כוחה מבני נוער איכותיים אשר נמנים עם מתגייסי החטיבה. סיירת רימון תפעל במצבי חירום תחת פיקוד החטיבה בכל מתאר, ותישלח לנועזות שבמשימותיה", הוא מתפאר.

כחלק מהפעילות השוטפת, יחידת הסיור של סיירת רימון יוצאת לפטרולים רבים. את הקצרים שבהם עושים החיילים בהליכה, ובמסלולים שמוגדרים כמורכבים וכרחוקים יותר הם נעזרים ברכב, ולשם כך בדיוק יש את "סופה מדברית".

לדברי רס"ן טל, "כדי להגדיל את הטווח היעיל לביצוע פטרול צריך לבצע אותו בשיתוף כלי ממונע או לחלופין לבצעו בשיתוף מסוק, מטוס או כלי שיט".

הרכב החדש רחוק מלהיות רכב סטנדרטי. למעשה, הוא פיתוח של רכב שטח אמריקני אשר שודרג והותאם במיוחד לתנאי השטח המדבריים שבהם פועלת הסיירת. הרכב עבר שינויים דרסטיים בתקופה האחרונה, שבוצעו על ידי אנשי מילואים של הסיירת ובשיתוף גורמים ממיפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי, מחיל החימוש ומזרוע היבשה.

חלק מהשינויים המשמעותיים שהוכנסו בעקבות האדפטציה הספציפית שנעשתה עבור סיירת רימון כוללים: מערכת הנעה משודרגת שהתווספה לאמצעים בעלי יכולות מבצעיות שהותקנו על הרכב, ושדרוג יכולת ההנעה של הרכב, כך שהוא יוכל לתפקד בקלות בסביבה מדברית קשה - גם מבחינת תנאי האקלים וגם מבחינת תנאי השטח. הכלי מאפשר סקירה מהירה וביצוע לחימה מתוכו - תכונות המתאימות לאופי הפטרולים שחיילי סיירת רימון מבצעים. במילים פשוטות, רכב השטח הפשוט הפך לחיית מדבר.

כדי לערוך היכרות רשמית ומקצועית בין הרכש החדש למפעיליו, הלוא הם לוחמי הסיירת, החליטו בצה"ל לערוך סדנת לימוד בשטח, שנועדה ללוחמי הסיירת, לאנשי המילואים של היחידה ולנהגים המבצעיים שלה.

"סדנת ההכשרה על 'סופה מדברית' כללה את הכרת הכלי ולימוד שיטות העמסת הציוד לפי נוהלי היחידה", מספר רס"ן טל, "המשתתפים בסדנה הוכשרו בנהיגה בכלי בכלל צורות השטח, בהתמודדות עם מסלולי שטח קשים ומאתגרים ובביצוע חילוצים, גרירות וטיפול מיוחד בכלי על כל מאפייניו".

המוחות מאחורי הפיתוח והשדרוג הם אנשי מילואים של סיירת רימון, המצוידים בניסיון רב מהשטח ומבינים יותר מכל אחד אחר מהם הצרכים המדויקים של החיילים בזמן אמת. אייל חטואל, איש מילואים שהקים את פלוגת הניוד של הסיירת ולקח חלק בפיתוח ה"סופה", מסביר: "כחלק מהאיומים ומהכשירות הנדרשת מלוחמי סיירת רימון, ובמאמץ משותף של גורמים מכלל הצבא, פיתחנו את 'חתול בר'. הרכב נותן מענה לכוחות הלוחמים במתווה המדברי של פיקוד הדרום ומעצים את הפיתוח של היכולות האוויריות, יכולות ההתניידות, ההסוואה והנהיגה בתנאים קשים".

בסוף אותו חודש נערכו ההתאמה המבצעית וכתיבת תורת הלחימה, שהיא מדריך כתוב על כל כלי שנמצא בשימוש מבצעי. תורת הלחימה מכילה בתוכה את יכולות הרכב, הוראות התפעול שלו והיכן הוא עתיד להשתלב בעשייה המבצעית בגיזרה כרכב ייעודי של סיירת רימון.

מלבד היותה מעניינת ומהנה, ההכשרה לימדה את הלוחמים איך להתמודד עם הרכב החדש בצורה מבצעית, מהירה, חזקה ובעיקר בטוחה יותר. "סדנת הנהיגה המבצעית נבנתה במיוחד כדי להכשיר את הנהגים ואת הלוחמים ללחימה במתווה המדברי", אומר חטואל. "במהלך הסדנה הנהגים שעד עכשיו עברו הכשרה על רכבים ייעודיים לגזרתם, השתתפו בסדנה אתגרית להטמעת הכלי החדש. לא כל אחד יכול לנהוג ב'חתול בר', זה רכב מיוחד שצריך לדעת איך לתפעל אותו".

הסדנה נבעה מהצורך של צה"ל להעצים את יכולותיו להגנה במתווה מדברי, כחלק מהמוכנות השגרתית ובניין הכוח.

למעשה, הוספת הרכב לשורות הסיירת מביאה לשיאים חדשים את היכולת המבצעית בגיזרה, שיאים שמתאפשרים בזכות שיתוף הפעולה הפורה בין הנהגים המבצעיים ללוחמים. צירוף הכלי החדש, פיתוחו והתאמתו לסיירת מאפשרים ללוחמים להגיע לכל מקום, בכל זמן, בכל תנאי השטח.

"היחידה פרוסה בשטח רחב שהוא למעשה כל שטחה של אוגדה 80, מהר חריף ועד אילת", מסביר סמל אורי, אחד הנהגים המבצעיים של סיירת רימון.

"מפאת המרחקים הגדולים והאחריות הרחבה, נהגי היחידה מבלים את רוב זמנם ברכבים בשטח, ולכן היינו חייבים רכב שיהיה זריז וקל מאוד ויוכל להגיע לאירוע בזמן הקצר ביותר".

סמל אורי התגייס לגבעתי, ומגדוד הסיור של החטיבה הגיע לתפקיד הנהג המבצעי של הסיירת. בתום קורס של חמישה שבועות הוכשר לתפקיד, שבין היתר כולל אחריות לכל רכבי היחידה ולניוד שלהם. בגבעתי הבינו שיש צורך הכרחי בשינוע הלוחמים כשהם נמצאים בתנאי קרב קשים ובמבצעים, ולכן דאגו להקים את פלוגת הניוד שנותנת שירות לכל החטיבה.

סמל אורי מספר שסדנת הנהיגה המדברית שהתקיימה, היתה חוויה בלתי נשכחת ובמהלכה הביאו את הרכב לכדי ביצועים מדהימים.

"אחד השיפורים המרכזיים", הוא מספר, "הוא הגדלת גובה הצמיגים, ובעיקר הגבהת הרכב. הרכב, שפעם היה סגור בדלתות, פתוח כעת ובכך מאפשר לכל הלוחמים כניסה ויציאה קלות יותר מן הרכב בזמן אמת. הנהיגה מאפשרת יצירת מגע קל יותר עם האויב, חילוץ פצועים במהירות מירבית ושיפור התפקוד בעת אירוע מבצעי".

סמל אורי מציין שהחשיבות של "חתול בר" משמעותית מאוד בשדה הקרב, ומספר על קצין הניוד הראשון של היחידה שהיה אחראי לרכבים המבצעיים. אותו קצין היה בכוננות בגיזרה, ובמהלכה גילה עם חייליו כמה מבריחים שהגיעו מעומק ישראל להעביר סחורות לצד המצרי. המרדף של החיילים אחרי המבריחים באזורים קשים וברחבי המדבר, כמו מרדפים רבים קודמים, היה הקרקע למציאת פתרון יעיל ומהיר יותר והעניק השראה להבאתו ולפיתוחו של "חתול בר". גורמים רבים בחטיבה מספרים שהרכב המדובר מעלה לרמה חדשה את הלחימה המדברית ואת המוכנות של כוחות צה"ל בגיזרה.

גיזרת פיקוד הדרום היא אחת הגזרות הקשות והבוערות ואין בה שקט אמיתי מתמשך. זוהי גיזרה שמאתגרת את הלוחמים כמעט בכל היבט אפשרי, מהתוואי שלה ועד למזג האוויר הקשה והמאתגר ששורר בה. הכנסת כלי עזר כגון "חתול בר" הופך את הנהיגה המדברית הלכה למעשה לאפקטיבית יותר.

רכב ה"סופה" המשודרג שט במהירות בדיונות של מרחב הדרום ומעלה את היכולות המבצעיות של צה"ל לרמה חדשה.

הסדנה הוכתרה, על אף החום הכבד ותנאי השטח הקשים, כהצלחה מסחררת, אך זוהי רק יריית הפתיחה והעשייה האמיתית רק מתחילה. היום, יותר מתמיד, הכוחות הלוחמים מוכנים לכל משימה בים, באוויר... ובמדבר.