קשת רובינסון, המעבר העילי מתקופת בית המקדש השני אשר שרידיו שוכנים בסמוך לפינת הר הבית, היא אחד האתרים הארכיאולוגיים הרגישים במדינה. בחודשים האחרונים מתבצעות באזור עבודות תשתית למטרת בניית במת תפילה לרחבת כותל נוספת, זאת כחלק מהסכם הפשרה עם "נשות הכותל" והזרמים הרפורמים. לאחרונה התגלו חריגות בנייה, כמעט במקרה, כשחבר מועצת העיר ויו"ר מרצ-העבודה בירושלים פפה אללו הגיע למקום בתחילת החודש ונדהם לגלות כי בניית הבמה והחומרים המשמשים לכך והוצבו בסמוך, חורגים מהמקום שניתן להם ועלולים לפגוע בממצאים הארכיאולוגיים באתר. אללו צילם את ביצוע העבודות ושלח בדחיפות פניה למירי ארד מנהלת המחלקה לפיקוח על הבניה בעיר ולמחלקת השימור.
בפניה שנשלחה לארד נכתב בין היתר: "בתאריך 12 ליוני 2013 התכנית עלתה בוועדת רשות רישוי וטרם קיבלה היתר. מהתרשמותי בשטח, העבודות הסתיימו בניגוד לחוק. בנוסף אינני יכול להבין איך הבקשה עברה דרך רשות הרישוי, בקשה כל כך רגישה, הנמצאת בין רחבת הכותל לבין מבנה דווידסון, שהיה צריך לכל הפחות לעבור דרך המחלקה לשימור".
עד למועד כתיבת שורות אלו ארד לא הגיבה, אולם במכתב תשובה ששלחה האדריכלית אביטל רשף ממחלקת השימור בעירייה, והגיע לידי וואלה! חדשות, מציינת רשף כי העבודות, כפי שהן כיום בשטח, לא קיבלו את אישור גורמי השימור כראוי: "'הבמות' המופיעות במקום וכן חומרי הגמר הנראים במקום לא הופיעו בתכנית אשר הוגשה לאישור המחלקה. מאחר ומדובר באתר רגיש מבחינה שימורית, יש להחזיר את התכנית לאישור מחלקת השימור באם עברה שינויים במהלך התהליך לקבלת היתר. ביצוע העבודות במקום ללא מתן היתר הבניה היה ללא ידיעת מחלקת השימור ויש להעביר זאת לידיעת מחלקת הפיקוח לפועל בהקדם".
אללו, שגילה את הסוגיה, מדגיש כי התנגדותו אינה לתפילה של זרמי יהדות נוספים במקום. "אני חסיד של נשות הכותל וחושב שמגיעה להן להתפלל ברחבת הכותל עצמה. אם אין מקום יש למצוא להם מקום מוסכם בתנאי שלא יפגע הערך היסטורי שיש במקום". עם זאת, הוא מבקר בחריפות את התנהלות העירייה, וטוען כי מדובר בדפוס חוזר של הפרות כללי השימור בעיר העתיקה. "רחבת הכותל וקשת רובינסון הם לא רק אזורים לשימור ברמה הישראלית-ירושלמית אלא שייכים למורשת העולמית ועלינו לשמור בקפדנות על המקום. לצערי ועדת התכנון בעיריית ירושלים לא הגיעה לבגרות ורגישות מספקת לשמירה על המקום. פעם אחר פעם, מופרים כל כללי השימור והתכנון, פעם בבניית מרכז דוידסון ללא אישורים, פעם בבניית גשר המוגרבים, גם ללא תכנית מאושרת. היום תורה של קשת רובינסון. כפי שנאלצתי לפנות ליועץ המשפטי לממשלה ולנציג אונסק"ו בארץ בנושא של גשר המוגרבים ורק אז הבינה העירייה את חומרת המעשה שלה, גם היום אין לי ברירה, לאחר שאבדתי את האמונה בוועדת התכנון של העירייה אני נאלץ לפנות לגורמים מחוצה לה. מדובר בחוסר רגישות, בבריונות ובגישה 'שהכול יכולים' גם אם בפגיעה חמורה במורשת, בהיסטוריה ובערכים בינלאומיים".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "מדובר בבמה ארעית שאינה מצריכה היתר".