הגיע הזמן לשנות את המדיניות

הדיון העצוב על פיטורי 800 עובדים בטבע החל מאוחר מדי. המועד הנכון היה ברגע הבהיר?אפור שבו ענקי העולם קנו חברות מצליחות בישראל. כאזרח מן השורה נמלאתי גאווה כאשר וורן באפט קנה את ישכר - מעין הדלקת משואה לכבוד משפחת סטף ורטהיימר. אך אף שבאפט נוהג בהגינות - האם מייד עם ניצוץ הגאווה לא צץ גם החשש מה יהיה ביום שלאחר הסתלקותו של הרוכש הישיש מהזירה?

הוא הדין בטבע (ולמען האמת גם בכל האקזיט שכולנו כה גאים בו כהוכחה לראש היהודי הממציא לנו פטנטים. אך אני מעדיף את דרכו של גיל שוויד, שבנה אימפריית היי?טק ושימר אותה כאן). מן הרגע שבו נמכרה טבע איבדנו את הזכות לשוחח עם הנהלתה בלשון העברית. דפוסי המאבק אשר נוצקו בתביעה ל"עבודה עברית" בתולדות הציונות נמוגו לטובת השוק הבינלאומי והבורסה של ניו יורק. זו דרכו של עולם.

ישראל קיבלה את כללי המשחק. ממשלתה העניקה למשקיעים תנאים מיוחדים (הרי איננו מתחרטים על ההטבות שהעניק יצחק רבין לאינטל בקריית גת). היא שגתה כאשר לא הציבה תנאים נוספים בהסכימה לפטור הסיטוני מתשלום מסים (בוודאי שיש לנקוט יד קשה בחברות שעקפו אותה ובקומבינה הוציאו את הכסף מהארץ במקום להשקיעו, וכן בטייקונים המקומיים).

אך העובדה היא שלא היתה נבונה להציג סייגים נוספים, ולפיכך הממשלה יכולה לבקש מג'רמי לוין למתן את הפיטורים, אבל לא לצוות עליו בלשון תכתיבית מהצליל שבפי שלי יחימוביץ'. היא לא תניח לבצע את הפיטורים? לישראל אין אופציה להפר את כללי ההתנהגות הכלכלית רק מפני שהתברר לה כי היתר העיסקה היה נחפז מדי, שטחי, קצר ראות. התוצאה אכן מקוממת. זה גם עלה אתמול בדברי מבקר המדינה השופט יוסי שפירא. אך אין לישראל את מי להאשים אלא את עצמה וראשיה ומנהיגיה.

מצד אחר, טבע היא חברה אמריקנית. המנכ"ל שלה ממריא במטוס משלו ומקבל דמי נסיעה כאילו מדובר בכרטיס אוטובוס בתל אביב. בעלי המניות שלה בניו יורק מרוצים מן הפיטורים. הם לא שמעו על הפריימריז במפלגת העבודה. סביר להניח כי בשעות הראשונות לסערה הציבורית לא הבינו כלל מה רוצים מהם.

בכל זאת לאמריקנים יש נטייה להיראות קשובים. הליך הפיטורים יואט, ימורק. ייתכן כי בעקבות הזעקה ולאחר דוח מבקר המדינה תשנה הממשלה את מדיניותה. לא עוד פטורים כאלה מתשלום מסים ו"רווחים כלואים" ושאר תכסיסים ששיחררו את ענקי המשק והטייקונים מהחובה הבסיסית להכניס את היד לכיס. בעתיד גם לציבור יגיע המעשר שלו.
אך יותר מכל חייבת ישראל לשמור על הנכס העיקרי שלה, שהיא עומדת בהתחייבויות בינלאומיות ומקיימת את אמינותה. בעיקר שראוי לזכור כי מי שהשיגו מהממשלה את הפטור המכעיס ממסים היו דווקא הבעלים היהודים?ישראלים של חברות כגון טבע ואחרות.