פרס של מיליון דולרים לחוקרים שפיתחו תחליפי נפט

ראש הממשלה ושר המדע העניקו את הפרס לצמד פרופסרים מאוניברסיטת קליפורניה, שפיתחו דרך להקטין התלות בשימוש בדיזל ובנזין. פרי: "ישראל שואפת למצוא מענה לאתגר העולמי"

עמרי נחמיאס

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר המדע, יעקב פרי, הכריזו הבוקר (שלישי) על הענקת פרס בסך מיליון דולרים לצמד חוקרים מאוניברסיטת דרום קליפורניה: פרופסור ג'ורג' אולה ופרופסור סוריה פרקש, על מחקרם בתחום תחליפי הנפט. הפרס, שיוענק בחודש הבא במסגרת ועידה בינלאומית לדלקים תחליפיים שתתקיים בישראל נתרם על ידי אריק ושילה סמפסון, אזרחי ישראל התורמים לקרן היסוד. הזוכים נבחרו מתוך מועמדים שהומלצו לפרס על ידי נשיאי אוניברסיטאות מישראל ומהעולם. בראש חבר הנאמנים שבחר את הפרס עומד פרופסור יצחק אפלויג, וחברים בו יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, פרופסור אודי גזית, המדען הראשי במשרד המדע, מודי זנדברג, יו"ר קרן היסוד, החוקר זוכה פרס נובל פרופסור אהרון צ'חנובר וחוקרים נוספים.

צמד הזוכים פיתחו יחד את הרעיון של "כלכלת מתנול", וחברי ועדת הפרס קבעו שלרעיון זה פוטנציאל לתרומה משמעותית לפתרון בעיית התחבורה המבוססת על דלקים מבוססי נפט. במחקרם, הציעו דרכים להפיק מתנול ממקורות שונים כך שיוכל לשמש מקור אנרגיה לתחבורה ויקטין את התלות בדיזל ובנזין, בהם נעשה שימוש כיום לתחבורה. הפתרון שלהם כולל קליטת פחמן דו-חמצני הנפלט בשריפת דלקים, מחזורו והמרתו למתנול. פתרון זה, כך נכתב בנימוקי השופטים, יתרום גם להקטנת כמות הפחמן הדו-חמצני באוויר, ולהקטנת "אפקט החממה", שכן פחמן דו-חמצני מהווה את אחד מגזי החממה הגורמים להתחממות כדור הארץ. על בסיס מחקרם זה פרסמו החוקרים ספר נרחב בנושא ופיתחו מגוון טכנולוגיות שחלקן נמצאות בבחינת היתכנות כלכלית. על בסיס פתרון זה, הוקם באיסלנד לפני שנה מתקן להפקת מתנול על בסיס פחמן דו-חמצני, שאם יוכח כמוצלח יוכל להביא להרחבת היישום והפיתוח של הטכנולוגיה. כמו כן, החוקרים פיתחו תהליכים לעיבוד גז טבעי, מתאן, מסוג הגז שנמצא במאגרי איתמר ולוויתן בישראל, למתנול נוזלי בהרכב אופטימלי וביעילות גבוהה, שבו יהיה ניתן להשתמש גם כדלק לתחבורה.

שר המדע, יעקב פרי, אמר הבוקר לוואלה! חדשות: "לא בכדי זהו הפרס הגדול בעולם בתחום תחליפי הנפט. ישראל שואפת למצוא מענה לאתגר עולמי, ולהשתחרר מהתלות האזרחית והעולמית בנפט, ובכך ישנה סדרי עולם גם ברמה האסטרטגית אזורית, גם ברמה כלכלית, וכמובן במציאות הסביבתית".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully