טבע חייבת דין רק לעצמה ולמאזניה

טבע לא השכילה למצוא תחליף אמיתי וראוי לתרופה שאחראית לחלק ניכר מהרווחים שלה - הקופקסון. נראה שזה לא פשוט למצוא תרופה כזאת, ובהיסטוריה של טבע היה מדובר אולי במזל גדול וחד?פעמי. הפיטורים הנוכחיים הם כורח של כישלון הנהלות העבר, ואף על פי שזה כואב שמפטרים, לחברות יש השיקולים שלהן.

מצער שבישראל השתרשה תרבות שלפיה הציבור הוא שאחראי לניהולן של חברות. מי שאחראים לתרבות הזאת הם כל אותם אוליגרכים שקיבלו חברות ענק ממשלתיות במימון קרטל הבנקים המקומיים, והם - פעמים רבות באמצעות שליחיהם - חושבים שגם במקרה של טבע מדובר בעוד חברה שאפשר להגיד לה מה לעשות. כמו בנמלי הים, כמו בכל מונופול או קרטל ישראלי.

אבל מה שעובד במונופולים מבית "אבא", כלומר מבית בן?גוריון, שבהם אתה דוחף את זרוע המסים של תמנון הקופה הציבורית, והחברה פשוט מעלה מחירים והציבור מסבסד ביוקר המחיה - כמו בשוק החלב שלנו ששייך לעידן הסובייטי - לא תופס בחברת טבע. אפשר להתערב לה בשיקולי המסים, משום שהחברה רשומה בארץ, אבל אי אפשר להתערב לה בשורת ההכנסות. טבע פועלת בשווקים תחרותיים בכל העולם.

כל מי שרוצים שהציבור יסבסד את מפוטרי טבע הם אלה שבחסותם ניתנו הטבות המס לטבע. הטבות אלה הובילו את החברה להעמיק את ההשתקעות שלה בארץ. היא השקיעה מיליארדים בהקמת מפעלים מתוחכמים כאן. מי שרוצה עכשיו ש"תחזיר" את הטבות המס, אולי כדאי שיחזיר לה את הכסף על הקמת אותם המפעלים.

השיח בציבור לא מקבל את עניין הפיטורים. נכון, מדובר במהלך כואב, אבל בואו נסתכל על החלופה. על הבלתי מפוטרים. לא מכירים אותם? סעו למשרד הממשלתי הקרוב. אלה שתקועים מאחורי אותו שולחן 30 שנה ולא עובדים. מדובר בכל אותם שומנים רוויים החיים על עורקי הפנסיה התקציבית שיום אחד יובילו את כלכלת ישראל להתקף לב. חרב הפיטורים כואבת, אבל היא לא סוף העולם. העובדים ימצאו מקומות עבודה, ואלה שיישארו בחברה הם בדרך כלל העובדים היעילים יותר. רשת הביטחון המסובסדת מכספי משלם המסים תוקעת את העובדים ומאבנת אותם במקום העבודה.

ישראל היא מדינה עם צנרת סוציאליסטית. בכל מקום שבו מתחילה תחרות, והאוליגרכים (הטייקונים) שקיבלו את נכסי המדינה לידיהם לא מצליחים לחסל אותה, יש פריחה ושגשוג. נסו לקנות בגד, נסו לקנות מחשב - היכן שהמסים אפסיים והתחרות מרובה, תמצאו תמורה הוגנת ויפה. נסו לקנות גוש גבינה צהובה מגוש החלב הסובייטי שבארץ, ומייד תגלו שמחירה גבוה לאין שיעור מבאירופה.

גם אם ההנהלה קיבלה החלטות שגויות על עתידה העסקי של החברה, אין זה מתפקידו של הציבור לנסות לבלום את מהלכיה. אם אנחנו לא רוצים חברות גדולות ומתקדמות, ומעדיפים להישאר עם כל אותם מפעלים מפסידים וחסרי התוחלת שמפא"י אהבה לסבסד, הפתרון פשוט - להמשיך להעלות את המסים.