פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "חג הקורבן" של חמאס

      העולם האיסלאמי מקיים בימים אלה את מצוות החאג', העלייה לרגל למכה, ומתכונן לחג הקורבן, שבו לפי המסורת האיסלאמית הקריב אברהם את בנו ישמעאל ולא את יצחק. למגינת ליבם של מוסלמים רבים, מקריבים כיום מיליוני ישמעאלים זה את זה, בשונה מהשיגרה המצערת של רבים מהם לפגוע ב"כופרים" או בכל "האחרים".

      גם חמאס מתכונן לחג הקורבן. מנהרת הטרור עתירת הממון והבטון שחפר לתוך שטח ישראל היא הצהרה בוטה בדבר חידוש מעשי האיבה נגדנו. חרף העובדה שהמזימה סוכלה, מדובר במעשה תוקפנות בפועל. הארגון חתר באמצעות מנהרה זו, ואחרות שטרם נחשפו, לבצע סידרת פיגועים ולרצוח ולחטוף בני ערובה ישראלים בטווח הזמן המיידי.

      לכאורה, מאז כינון הממשלה הזמנית במצרים נשללו מחמאס כל מערכי התמיכה האיסלאמיים והבין?ערביים, שאיפשרו לו לנהל עימות מול ישראל. אך אולי דווקא בשל נסיבות אלה, יש לחמאס סיבות טובות להאיץ עימות עם ישראל דווקא עתה.

      התגלתה מנהר, טרור ענקית , אוקטובר 2013 (מערכת וואלה! NEWS)
      מנהרת ההברחה

      הסנקציות שמבצע הצבא המצרי כנגד מנהרות חמאס וסייעניו בסיני חנקו את הארגון מבחינה צבאית וכלכלית. ארגון האחים המוסלמים שתמך בו מצוי בקרב הישרדות עם הממשלה הזמנית המצרית. תעשיית המנהרות, שממנה נהנו בעיקר ה"מקורבים", שבקה, אספקת הדלק, התרופות והמוצרים האחרים נתדלדלה, המחירים הרקיעו והציבור העזתי תוסס.

      מקורות ברצועה טוענים כי חמאס חושש מהתחזקותה של תנועת "תמרוד" האופוזיציונית ופעולותיה נגדו. לפי השמועות, מתוכננות ב?11 בנובמבר הפגנות ענק נגד חמאס, וכהכנה לכך הורה הארגון לירות במפגינים ולבלום את התסיסה. תגובתה הצפויה של ישראל למבצע המנהרה נועדה לבלום גל אירועים זה.

      בנסיבות הנוכחיות לא נותר לארגון הטרור האיסלאמי מה להפסיד. מה ירוויח חמאס מעימות עימנו? הצלחה ברצח ובחטיפת ישראלים אמורה להעלות את הפופולריות של הארגון, מכת הנגד הישראלית אמורה היתה להביך את הממשלה הזמנית במצרים ולהציגה כמשתפת פעולה עם ישראל. העימות הצפוי אמור היה לחזק את התנועה האחות האחים המוסלמים במצרים על חשבון "הבוגדים" ב"אומה", ולנצל להסתה את התמהיל הדתי הנפיץ: עונת החאג', חג הקורבן והרס מסגד אל?אקצא. על מוטיבים מסיתים אלה שוקדים עתה פעילים כגון חאלד משעל, ראאד סלאח ואפילו אבו מאזן.

      לא נרחם

      הישגי המנהרה היו אמורים להביך את אש"ף, שאינו מצליח לשחרר אסירים ומתבוסס במו"מ חסר תוחלת עם ישראל. מדובר בשימוש חוזר ב"נוסחת שליט": סידרת מכות בעורף ישראל, חטיפת בני ערובה ושחרור מוצלח של אסירים. כל זה כדי להציג את ישראל כמובסת וכנסחטת.

      העימות הצפוי אמור היה להכות בישראל הנהנית משקט "בלתי נסבל", בעוד העולם האיסלאמי מתבוסס בדמו, למקד את העולם האיסלאמי בקונפליקט הפלשתיני, לחלץ את חמאס מחביקה של קיפאון ושל התרסקות ולהצעידו לעבר נקודת מפנה. מסעם של משעל ואנשיו בין הבירות האוהדות איסטנבול, טהרן וביירות נועד כנראה להכנת התמיכה הכספית, הצבאית והמדינית לעימות הצפוי.

      נראה כי שווה היה לחמאס, שהתמחה בתעשיית מנהרות רווחית ברפיח, להשקיע מיליונים במנהרות הטרור החדשות לעברנו, שכן, לתפיסתו, עולה חשיבות תשואתן המדינית על רווחת נתיניו. מנהרת הטרור עתירת ההשקעה שנחשפה היא מנוף הסברה לכל המלינים על הסגר על הרצועה. האיתור המוקדם של המנהרה הוא סטירת לחי לחמאס שהשקיע הון עתק בפרויקט זה, בהנחה כי הוא סודי אך הוכח כחדיר. זוהי הצלחה של שירות הביטחון הכללי, אך יש לזכור כי היא תימדד על פי הפעולות מהמנהרות שטרם נחשפו.

      קרוב לוודאי שלקראת "חג הקורבן" הנוכחי התכוונו מנהיגי הארגון הרצחני, הנמצא במלכוד קיומי, להקריב "יצחקים" רבים. לפיכך אין עיתוי טוב מחג הקורבן כדי לשגר, בתחכום, את מתכנני המנהרה למפגש התייעצויות ולקחים עם מנהיגם אחמד יאסין, שבו יקודמו לדרגת "שאהיד" הנכספת. שלא כבסיפור "העקידה", אנחנו לא נרחם.