מתי תהיה רכבת קלה בתל אביב וכמה זה יעלה לנו? תקציב הקמת "הקו האדום" הפיילוט שאמור ליצור מהפכה בתחבורה במטרופולין הגדול במדינה גדל בכארבעה מיליארד שקל והמועד הצפוי להפעלת הפיילוט נדחה משנת 2017 לפחות עד שנת 2022. כך עולה מדוח מבקר המדינה שמתפרסם היום (שלישי), אשר בדק את פעילותה של חברת נת"ע החברה הממשלתית האמונה על הקמת הרכבת הקלה. המבקר מצא "ליקויים משמעותיים הקשורים לבחירתה של נת"ע על ידי מקבלי ההחלטות לבצע את פרויקט הקו האדום". כמו כן המבקר מצא אי-התאמות כספיות לכאורה. ורכבת קלה? לא נראית באופק.
מטרופולין תל אביב מוגדר כשטח בין נתניה לאשדוד ובין הים במערב למודיעין במזרח, והוא מונה כיום כ-3.3 מיליון תושבים. בכל יום עבודה נעים ברחבי המטרופולין מאות אלפי כלי רכב ומספרם צפוי לעלות. הגודש בכבישים, שכאמור ילך ויגבר בשנים הבאות, מסב נזק למשק: הוא גורם לאבדן שעות עבודה, לבזבוז זמן בשווי מיליוני שקלים בשנה, לירידה ביעילות וברמת השירות של התחבורה הציבורית, לגידול במספר תאונות הדרכים והנפגעים בהן, להגברת הזיהום הסביבתי ולפגיעה קשה באיכות החיים. על כך אמור לענות הפרויקט השאפתני של הרכבת הקלה.
חברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים) הוקמה בשנת 1997 ויועדה להקים מערכת תחבורה עתירת נוסעים. נת"ע היא חברה ממשלתית בבעלות מלאה של המדינה ובמימונה ובאחריות משרד התחבורה. אחת ממטרותיה המרכזיות הייתה לבצע בדיקת היתכנות של מערכת תחבורה עתירת נוסעים במטרופולין תל אביב.
באוגוסט 2000 אישרה הממשלה את תוואי "הקו האדום" - אחד משבעת קווי הנסיעה המתוכננים למערכת הסעת ההמונים במטרופולין תל אביב. בין החודשים אוגוסט 2012 לינואר 2013 בדק המבקר, יוסף שפירא, את היערכותה של נת"ע לביצוע פרויקט הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב, ובכלל זה היערכותה מבחינת כוח האדם המקצועי, המבנה הארגוני ויכולתה לנהל תקציב בהיקף של מיליארדי שקלים.
"עלות הטיפול בזיהום מי התהום לא הובאה בחשבון"
על פי המבקר, לפני שקיבלה הממשלה את החלטתה להטיל על נת"ע את הפרויקט, לא הוצגו לה חלופות של גופי ביצוע אחרים. "ההחלטה שנת"ע תהיה אחראית לביצוע פרויקט כה מורכב התקבלה בלא שנעשתה עבודת מטה יסודית של משרד התחבורה ומשרד האוצר - לבדיקת היערכותה של החברה ויכולתה לבצע את הפרויקט, ולבדיקת העלות הכלכלית של כל התהליך לעומת חלופות אפשריות אחרות", נכתב בדוח.
בין הדברים שלא נבדקו - האם נת"ע ערוכה מבחינת הידע והניסיון שברשותה; האם המשאבים הניהוליים לביצוע פרויקט כה מורכב מצויים בידיה; האם יש לה כוח אדם מקצועי; האם היא יכולה להיערך לשינוי מהותי שכזה ובזמן קצר; ומהי העלות הכלכלית של תהליך זה ביחס לחלופות אפשריות אחרות.
בדצמבר 2010 החליטה הממשלה על ביצוע פרויקט הקו האדום בתקציב של 10.7 מיליארד שקל ובלוח זמנים שהגדיר את שנת 2017 כמועד תחילת הפעלתו. אך מאז גדל אומדן התקציב לכ-14.4 מיליארד שקל, והמועד הצפוי להפעלת הקו האדום נדחה משנת 2017 לשנת 2018. במאי 2013 העריכה נת"ע כי מועד ההפעלה יהיה בשנת 2020. ואולם על פי הערכות חברת בקרה בינלאומית המועסקת על ידי משרדי האוצר והתחבורה ושמטרתה לפקח על פעילות נת"ע, מועד ההפעלה עלול להידחות אף לשנת 2022.
על פי דוח המבקר, עבודות מסוימות בפרויקט הקו האדום לא נכללו באומדן שהוצג לממשלה בדצמבר 2010, למרות שהן בעלות השפעה על העלויות, כגון הטיפול בקרקע מזוהמת ובזיהום של מי התהום בעת הקמת הקו האדום, פיצוי בעלי נכסים ותשתיות הסמוכים לתוואי הקו האדום ועוד. "חרף זאת לא הובאו האומדן ולוח הזמנים המעודכנים לאישור מחדש של הממשלה", קובע המבקר שפירא.
אך לא בכך תם הנתק בין חברת נת"ע למדינה. בהחלטת הממשלה מ-2010 נקבע כי על משרד התחבורה והחשב הכללי לחתום על הסכם מסגרת עם החברה, שיפרט בין היתר את משימות החברה; אופן העברת הכספים לחברה; מנגנוני הבקרה על פעילות החברה ועל התשלומים המועברים אליה; כוח אדם, מבנה ארגוני ועוד.
"החברה פועלת כבר 15 שנה ללא הסכם מסגרת"
מאז הקמת נת"ע בשנת 1997, במשך יותר מ-15 שנים פועלת החברה הממשלתית ללא הסכם מסגרת עם המדינה. "הביקורת העלתה כי בהיעדר הסכם, נוצרו חילוקי דעות בין נת"ע לבין נציגי המדינה וגורמי פיקוח ובקרה חיצוניים מטעמה בכל הקשור לשיתוף פעולה ולקבלת נתוני תקציב, לוחות זמנים ומסמכים נוספים עדכניים בפרק זמן סביר", נכתב בדוח. "על משרדי התחבורה והאוצר וחברת נת"ע לחתום על ההסכם ללא דיחוי נוסף, על מנת להבטיח ניהול תקין של החברה, של הפרויקט ושל כספי המדינה".
ואיפה הכסף? מאז הקמת החברה העביר לה משרד התחבורה יותר מ-2.5 מיליארד שקל עבור פעילותה. במהלך שנת 2012 נערכה בנת"ע ביקורת על ידי רואה חשבון שמינה משרד התחבורה. התוצאות הראשונות של הבדיקה הראו אי-התאמות לכאורה בין הסכומים ששילמה החברה לספקים לבין הסכומים שהגישה לאישור חברת הבקרה. רואה החשבון ציין כי אי-התאמה כזאת יכולה להעיד על תשלומים כפולים לספקים, רישום לא תקין בהנהלת החשבונות וסכומים שהוצאו שלא לצורך פעילות החברה.
הוא ציין כי התנהלות כזאת בחברה האמונה על כספי ציבור אינה ראויה, וכי היעדר הבקרה יוצר מוקדי סיכון לתשלומים כפולים, מעילות והונאות בשלבים השונים של התהליך. בתשובת נת"ע ממרץ 2013 לטיוטת המבקר ציין מנכ"ל החברה, יצחק זוכמן, כי החברה החלה לטפל בממצאי הדוח. לדבריו, נכון למועד מתן התשובה הפער עומד על כ-10 מיליון שקל. "לדעת משרד מבקר המדינה, על דירקטוריון החברה ומשרדי התחבורה והאוצר להשלים בהקדם את בירור אי-ההתאמות הכספיות ואת תיקון הליקויים בבקרה על מערך הכספים", כתב המבקר.
תגובות
מחברת נת"ע נמסר בתגובה: "כאשר החליטה הממשלה להטיל את פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן על חברת נת"ע, בדצמבר 2010, אומדן הפרויקט התבסס על הערכות הזכיין, שהיה אמור לבצע את הפרויקט. אומדן זה, 10.7 מיליארד שקלים, היה ללא כל ביסוס הנדסי מעודכן. רק באפריל 2012, לפי התקדמות התכנון ואסטרטגיית ביצוע הפרויקט, הוכן בידי נת"ע תקציב יסודי ומעודכן לפרויקט, שהיה מבוסס על תוכניות הנדסיות. על בסיס תקציב זה ולאחר דיונים עם נציגי האוצר ועם חברת הבקרה, עודכן התקציב בסך 14.4 מיליארד שקלים, מלווה את חברת נ.ת.ע בפרויקט הרכבת הקלה בגוש דן מאז ועד היום.
"מאז קבלת הפרויקט על אחריותנו הפכה נת"ע מחברה מנהלת פרויקט BOT, המעסיקה 30 עובדים בלבד, לחברה שמבצעת את הפרויקט מתקציב המדינה. זהו תהליך ארוך הדורש התארגנות מחודשת, הכנת נהלים חדשים, כולל הקמת מחלקה המטפלת בנושא הנהלים. בתוך תשעה חודשים הוטמעו כבר 49 נהלים חדשים בחברה, ובקרוב יושלם קובץ הנהלים של החברה. כל זאת כדי להתקדם ולהצליח בפרויקט הענק, המורכב והמסובך הזה, הנקרא הקמת רכבת קלה בגוש דן".
ממשרד התחבורה לא התקבלה תגובה.