מושב החורף של הכנסת מוצא את בנימין נתניהו בראש קואליציה שהיא שלוש. לפניו שלוש חזיתות, ובכל אחת מהן הרכב הרוב יהיה שונה מן האחרת. הוא נזקק לרוב פרלמנטרי הנשען על הקואליציה בראשותו כדי לקדם את מהלכיו המדיניים. בעיקר אם תהיה התקדמות במשא ומתן עם הפלסטינים, שתעמיד במצב מביך את בעלי האידיאולוגיה הימנית בליכוד ובבית היהודי; והוא נזקק לרוב אחר כדי להעביר את החקיקה הכלכלית?חברתית, ובמרכזה מצוקת מחירי הדיור; והוא שוב נזקק לרוב בהרכב שונה בכל הקשור לחקיקת חוק טל - הוא השוויון בנטל הגיוס. קואליציה כמשחק הכיסאות הסובבים.
נכון שנתניהו נהנה עתה ממעמד בכיר של מי שבאורח בלבדי נחשב בכנסת ה?19 כאישיות היחידה אשר עשויה להנהיג את המדינה. גם מי שמבקשים לקנות לעצמם מעמד של מספר 2 בליכוד או "נסיך" - משה יעלון, סילבן שלום, גדעון סער, ישראל כץ או גלעד ארדן אינם חותרים תחתיו. הם שם רק למקרה הצורך, למקרה חירום. אך אף שאין עוררין על בכירותו - יהיה עליו לעמול כדי לגייס את הרוב הדרוש בכל אחת משלוש החזיתות.
לוליינות ותכסיסים
על מציאות זו מעיבה בראש ובראשונה סוגיית מעמדו של אביגדור ליברמן. אם יורשע וייקבע כי יש קלון במעשיו - אין ספק כי ירחק מהזירה ולא ברור מה יעלה בגורלה של ישראל ביתנו. אך אם ליברמן יוכל לחזור לזירה ויצטרף לממשלה - כפי שמעריכים בכירי הליכוד - הוא יתבע איחוד בין שני חלקי הסיעה, ועלול לאיים בפירוק השותפות אם ייענה בשלילה. האריתמטיקה הפרלמנטרית עלולה להכביד על המשך כהונת הממשלה.
מצד אחר, הקשיים בסיעות האופוזיציה משחקים לידיו של נתניהו. האפשרות שהעבודה תצטרף לממשלה לאחר הבחירות המקדימות, הפריימריז, בחודש הבא מעניקה לנתניהו "עומק" בהצבעות שונות. גם ש"ס - אשר נכפה עליה להישאר על ספסלי האופוזיציה - אינה תובעת עתה בפה מלא את הקדמת הבחירות לכנסת. היא רווית כעסים ומאבקים פנימיים ואיבה בצמרת, ואינה ערוכה להגיע לקלפי בלי הקמעות הנושאים את דיוקנו של הרב עובדיה יוסף. גם אם ש"ס תתבע בחירות מוקדמות, היא תייחל שלא ישמעו בקולה.
יש סבירות כי יעלה בידי הממשלה לגייס רוב בכל שלוש הזירות אם כי היא תידרש ללוליינות ולתכסיסים, ותיאלץ לשלם מחירים כבדים אשר עלולים לעורר ביקורת חריפה מבית ומחוץ. סמוך לפסח תצא הכנסת לפגרה נוספת. האם עד אז תשמור הממשלה על שלמותה? נראה כי אם הנתיב הישראלי?פלסטיני לא יגרום לשבר בלתי ניתן לאיחוי - יעדיפו רוב מכריע של הח"כים, בהם גם מן האופוזיציה, שההכרעות הכואבות יידחו לאביב.