אם תשאלו את הירושלמים - אין חבר מועצה אחד או פעיל חברתי שלא שמע עליו. פפה אללו, יו"ר סיעת מרצ הירושלמית שימש במשך 15 השנים האחרונות כחבר מועצה. הוא הספיק להעביר את חוק הדיור הציבורי שנתן זכויות לרכישת דירות לבעלי דירות ב"דמי מפתח" ולהיות פעיל מוביל בנושאים "ירוקים" היה ממתנגדי תכנית ספדיה, עמק הצבאים ומתחם הולילנד תכניות בנייה בעיר שזכו להתנגדויות מצד ארגוני איכות הסביבה. כמו כן, נשא אללו את הדגל במאבק נגד תהליך ההתחרדות העיר, ולאחרונה, כמחזיק תיק החינוך במזרח ירושלים וסגן ראש העיר, פעל רבות למיתון הפערים בין מזרח למערב. בבחירות האחרונות חבר עם מפלגת העבודה ורץ איתם ברשימה אחת.
כדי להבין את הלהט הציבורי שאוחז בו למעלה מ-40 שנה, אולי צריך לחזור לפרו של 1945. "נולדתי בלימה, למשפחה יהודית שהיגרה לשם מטורקיה", מספר אללו. "כולם חושבים שאני אשכנזי, אבל למעשה אני ספרדי גאה, מאוד גאה". פפה התחיל ללמוד בפרו הנדסה והיה לבן המשפחה הראשון שעתיד להיות אקדמאי. "זה היה מקור לגאווה גדולה אצל אימי והיא כמעט עשתה עלי קדיש כששמעה שהחלטתי לעשות עלייה". אביו של פפה היה יו"ר הקהילה היהודית הקטנה בפרו ויו"ר בית הכנסת הספרדי. רוח המנהיגות המשיכה אל הדור הצעיר, ובגיל 22 בלבד אללו ג'וניור כיהן כבר כנשיא התנועה הציונית בפרו. "מגיל שמונה אני זוכר את עצמי כחניך נמרץ בתנועת הנוער, שם ספגתי את ערכי הציונות", הוא משחזר, "אפילו הספקתי להיות חבר במפלגה הקומוניסטית שזרקה אותי עם הגעתי לארץ". בגיל 22, עם פרוץ מלחמת ששת הימים, החליט אללו הצעיר לעלות לישראל.
בעודו לומד את השפה העברית באולפן, בימי המלחמה ההיא, שמע לראשונה על קיומם של הפלסטינים. "הייתי איש מעשה וחתרתי להנהיג. הייתי שותף להקמת מפלגת 'מוקד' ו'שלי' ומשם רק הידרדרתי" הוא אומר בהומור. "זמן קצר לאחר מכן הצטרפתי ל'רץ' יחד עם שולמית אלוני והייתי ממקימי 'מרצ'. בהמשך כיהנתי כיו"ר הסניף הירושלמי ושמרתי על חברות תמידית במזכירות הארצית ובוועד הפועל עד ל-1997, שם כיהנתי כיו"ר האיגוד המקצועי בירושלים". בין לבין עבד כמהנדס בחברת החשמל והתקדם בחברה עד לתפקיד מנהל תכנון וביצוע של החברה.
איך אתה מסביר את החיבור הזה בין עבודה למרצ, דבר שאנו לא רואים בערים אחרות?
"הפערים בין המפלגות קטנים יותר ממה שאנשים נוהגים לחשוב, בעיקר לאחר שצעירים השתלטו על העבודה. בניגוד למקומות אחרים, בירושלים השמאל חש מיעוט מאוים. הדבר הזה חיבר אותנו וגרם לנו לצאת ביחד להפגנות. מצאנו את עצמנו בהפגנות דומות בעניינים מדיניים, חברתיים ובמאבק נגד ההתחרדות ונשאלה השאלה אם אנו מפגינים יחד, למה שלא נרוץ יחד?".
מה אתה חושב על ניר ברקת?
"ברקת עשה הרבה טוב לעיר, הוא אדם ישר שעובד קשה ומשקיע. אני מודה שהוא פיתח יחד איתי את התרבות בעיר, אך נכשל בחינוך, תעסוקה ודיור. הוא ממורכז מידי, שתלטן מאוד ואצלו הסגנים, להוציא אולי את קובי כחלון, משמשים בעיקר לקישוט. חשוב להבין שמבחינה פוליטית מדובר באיש ימין שלא עושה טוב לירושלים. הוא פעל לבצע את תכנית 'גן המלך' (תכנית לבניית גן לאומי באזור סילוואן י"א) שיכלה להזמין אינתיפאדה חדשה, ניסה לקדם 200 יחידות דיור באבו דיס ורק לפני חודש הניח אבן פינה יחד עם השר אורי אריאל בהתנחלות חדשה בג'אבל מוכבר. הוא מסייע למתנחלים וכנוע לחרדים".
"לא חושב שהחרדים אידיוטים מספיק כדי לתמוך בליאון"
על משה ליאון, המתמודד מול ברקת על ראשות העיר, יש לפפה רק דברים רע לומר. "משה ליאון לא קיים", הוא פוסק. "הוא פיקציה, בובה של ליברמן ודרעי. זה לא רציני. אני לא חושב שהחרדים אידיוטים מספיק כדי שיתמכו במועמד של ליברמן, והמחנה החרדי עצמו מפולג מאוד בכל מה שקשור לדרעי. הסיבה היחידה שהם מפיצים שמועות שהם תומכים בליאון זה כדי לסחוט יותר מברקת עבור תמיכתם בו".
מה הנושאים שאתם הולכים לטפל בהם בקדנציה הבאה?
"אנו תנועה אידיאולוגית. הנושא הפלסטיני חשוב לנו לפני הכל. זו הבעיה מספר אחת בירושלים. זה נושא שהממשלה תצטרך לפתור, אבל אנו צריכים להניח את התשתית כדי להקטין את העוינות, כדי שאוסלו לא יחזור על עצמו. התשתיות הן בדמות הקטנת הפערים ופעילויות חברתיות".
"נושא שני", הוא ממשיך, "הוא בעיית ההתחרדות בעיר. ישנה יוזמה חרדית לכבוש את השכונות החילוניות ולהשאיר אותנו מחוץ למשחק. תראה מה שקורה בקריית יובל. 35 מוסדות וגנים שנכנסו באופן לא חוקי וכולם שותקים. רק אם נהיה מלוכדים נוכל להם. כל הזמן מספרים לנו שצריך להתחשב בחרדים, לא לנסוע לידם בשבת כי הם רגישים. גם אנחנו רגישים. אנחנו צריכים ללמוד לחיות אחד ליד השני ולא ביחד. כמו עם הפלסטינים, אפשר לחיות זה לצד זה ולכבד את השני. בניגוד לברקת שנתן את סינמה סיטי במתנה לחרדים אני אפעל לפתיחת המתחם בשבת".
אחד הדברים שמפריעים לתושבי ירושלים יותר מכל זה נושא הארנונה. ירושלים הייתה ונשארה העיר עם הארנונה היקרה בארץ משום מדיניות הפטורים לחרדים ולערבים. האם אתה מוכן לומר שאתה בעד שכל מי שגר בעיר, גם ערבים, ישלם?
"מדובר בפטורים סוציאליים הקשורים למספר ילדים ורמת הכנסה, ומשום היותי סוציאליסט אני בעדם. אני לא חושב שילדים צריכים לסבול משום החלטות של ההורים שלהם. מה שצריך לשנות זה את מקור התשלום. מי שנותן את הפטורים זה הממשלה, אך מי שמשלם זה העירייה וזה צריך להשתנות".
בעיית הדיור היא נושא כאוב נוסף התורם רבות להגירה השלילית בעיר. תכניות הבניה במערב העיר מוצו. האם תסכים להתרכך מעט בכל מה שקשור בבנייה במזרח העיר בשכונות הנמצאות בקונצנזוס כגון גילה ופסגת זאב?
"כל אחד יודע איך ייראה הסכם הקבע פחות או יותר ובכל מתווה השכונות האלו יישארו בשליטה ישראלית, אבל עד שנגיע לשם אסור לנו לבנות במזרח העיר. ישנם פתרונות אחרים לבנייה: בפינוי-בינוי ניתן לבנות יותר מ-5,000 יחידות דיור. בתלפיות מזרח קיים אזור מסחר שגם כך יעבור לכניסה לעיר וניתן להפוך אותו למתחם לצעירים ולסטודנטים. בניה רוויה, בניינים בעלי 10 קומות ודירות קטנות וזולות יכולות להביא לנו עוד 8,000 יחידות דיור במערב העיר, דבר שיספק את צורכי הגדילה לפחות לעוד 4 שנים".
"הפוליטיקאים כבר לא רואים בירושלים אתגר"
כששואלים את פפה לגבי ביקורת על תנועת מרצ הארצית הוא נזהר, בעיקר לאור תמיכתה הבלתי מסויגת בו של יו"ר מרצ זהבה גלאון. "אם יש לי ביקורת היא ביקורת חיובית", אומר אללו. "אני חושב שמרצ הארצית עושה עבודה טובה. בתקופה האחרונה היא כל הזמן בעלייה, ואף הכפילה את כוחה בבחירות האחרונות. חברי הכנסת של מרצ הם הפעילים ביותר בכל תחום לרבות סוגיית ירושלים".
בתור דמות פוליטית ותיקה, מה דעתך על דמויות שלא צלחה דרכם בפוליטיקה הארצית ועכשיו הם "מנסים את מזלם" ברשויות המקומיות?
"אני חושב שיש הבדל בין הפוליטיקה המקומית לארצית ואני חושב שאדם צריך להחליט איפה הוא רואה את עצמו. לא נכון לזגזג בין השניים. אני חושב שיש אכזבה בשאלה של מי ינהיג את העיר. בתוך ירושלים לא הצלחנו למצוא מישהו שיתמודד מול ניר והיו צריכים להביא מגבעתיים (משה ליאון י"א). הפוליטיקאים כבר לא רואים בירושלים אתגר ועזבו אותה".
לקריאה נוספת:
המועמד לראשות ירושלים לא מכיר את ירושלים?
החלטה ראשונה ללא הרב: ש"ס ממליצה על משה ליאון
יחימוביץ' תומכת בברקת: "ליאון - משרתם של מושחתים"
לפניות לכתב יאיר אלטמן: talk2yaira@walla.com
(עדכון ראשון: 21:14)