פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תורת הקבלה ללימודים אקדמיים

      ערב פתיחת שנת הלימודים האקדמית, תוהה ד"ר יורם ביברמן אם הבגרות והפסיכומטרי אכן מנבאים הצלחה בלימודים - ומציע שינויים שיכולים אולי לחסוך זמן, כסף ועוגמת נפש

      מחר (ראשון) שוב יגדשו את מסדרונות המוסדות להשכלה גבוהה סטודנטים חדשים נרגשים, שצלחו את תנאי הקבלה של החוג אליו הם נרשמו, ועתה הם יכולים להתחיל, בשעה טובה, בלימודיהם. ברוב המכריע של חוגי הלימוד, תנאי הקבלה מורכבים מצירוף ציון הבגרות של המועמד ללימודים וציון הפסיכומטרי שלו. כמובן שתפקידם של תנאי הקבלה לנבא באיזה מידה התלמיד יצליח בלימודיו (יחסית למועמד אחר שנרשם ללימודים). מטבע הדברים, היינו רוצים לקבל ללימודים את אותם סטודנטים שיצליחו בלימודים בצורה הטובה ביותר, ולדחות את אלה שלא יצליחו בלימודים. לו היינו מצליחים בכך היינו חוסכים זמן, כסף ועוגמת נפש, הן לתלמיד והן למוסד.

      יש רק בעיה אחת. למיטב ידיעתו של כותב שורות אלה, בכל הקשור להצלחה של התלמיד בלימודים, יכולת הניבוי של הבגרות והפסיכומטרי היא נמוכה למדי. אם חושבים על זה, זה גם לא מפתיע במיוחד: הבגרות והפסיכומטרי בודקים בעיקר כישורים אינטלקטואליים; המידה בה באים לידי ביטוי גורמים אחרים, רלוונטיים לא פחות להצלחתו של הסטודנט בלימודים, היא נמוכה. למשל: ברור שמצבו הכלכלי של התלמיד ישפיע בצורה מכרעת על הצלחתו בלימודים. סטודנט שחשבון הבנק שלו אינו מהווה עבורו סיבה לדאגה, והוא יכול להרשות לעצמו להתמקד בלימודים, יצליח יותר מתלמיד שנאלץ לבטל חלק מזמנו בעבודה; תלמיד שמצבו הרגשי טוב, והוא יכול להפנות את דעתו ללימודים, יצליח יותר מתלמיד שבעיות כלכליות, בריאותיות, אישיות או אחרות מעיקות עליו ומסיחות את דעתו. הבגרות והפסיכומטרי כמובן אינם מודדים מרכיבים אלה, ואחרים: יכולת התמדה, כוח רצון, יכולת להיעזר וכולי.

      אקראיות מבורכת

      לפיכך, עלינו להתייחס לתנאי הקבלה הקיימים כיום כאל הטוב ביותר האפשרי, אך כרחוקים משלמות. בהינתן שזהו המצב, נראה שראוי להכניס כמה שינויים בתנאי הקבלה הקיימים כיום: כדי לתת ביטוי פילוסופי ומעשי ליכולת הניבוי המוגבלת שלנו, אפשר להציע, למשל, שלתנאי הקבלה יוכנס גם מרכיב (קטן) של אקראיות. הכוונה היא שמעבר לציון הבגרות והפסיכומטרי, איתו מגיע כל מועמד, גם יוגרל לו מספר אקראי שייכנס לתנאי הקבלה.

      יש בכך כמה יתרונות. ראשית, אנו מבטאים בכך ברמה הפילוסופית או המוסרית את העובדה שיכולת הניבוי שלנו את הצלחתו של התלמיד מוגבלת, ואיננו "אוראקל יודע כל". שנית, נניח שנתוני הקבלה של תלמיד כלשהו, כפי שמחושבים כיום, נופלים במידה מעטה מסף הקבלה לחוג בו ברצונו ללמוד. במצב הקיים כיום, התלמיד לא יוכל ללמוד בחוג (למרות שייתכן שתנאי הקבלה שלו אינם די אמינים, והוא יוכל להצליח היטב בלימודים). לפי השיטה המוצעת כאן, אם התלמיד ינסה מספיק פעמים (במלים אחרות - יגלה די דבקות במשימה, תכונה חשובה להצלחה בלימודים שאינה נמדדת כיום), יש לו סיכוי להגריל באחת מהן ערך די גבוה במרכיב האקראי, וכך להתקבל ללימודים.

      מעבר לכך, הנה רעיון בנאלי הרבה יותר: בתחומי לימוד בהם הוספה של תלמיד נוסף לכיתה יש לה רק משמעות כלכלית פעוטה, ועת תחום הלימודים הוא כזה שלמדינה יש אינטרס לעודד אותו (בעיקר תחומים מדעיים או הנדסיים), יש לאפשר למוסדות הלימוד לקבל גם תלמידים שאינם עומדים בתנאי הקבלה. חלק מתלמידים אלה לא יצליחו בלימודיהם (אחרי הכול לתנאי הקבלה יש יכולת ניבוי מסוימת). זה, כמובן, יהיה חבל, שכן זמנם וממונם של תלמידים אלה ירד אז לטמיון, וגם למוסד אקדמי המצב בו תלמידים נכשלים בלימודיהם בו אינו מעודד. אולם חלק מאותם תלמידים, מן הסתם, כן יצליחו בלימודים - ואם הם ירכשו, תודות לכך, מקצוע דרוש במשק, אזי אולי יחסי העלות-תועלת של "העסקה" אינם כה גרועים; אולי מצב זה עדיף על פני המצב בו הסטודנט יתקבל ללימודים וילמד מקצוע אחר, בו תנאי הקבלה יותר נמוכים, אך כזה שלא יועיל, לא לו, ולא למשק הישראלי.

      ד"ר יורם ביברמן הוא ראש החוג למדעי המחשב במכללה האקדמית הדסה בירושלים

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il