הפרופסורים אריה ורשל ומיכאל לויט, בוגרי מערכות החינוך הישראליות אשר מחלקים את זמנם בין ישראל לארה"ב, זכו בפרס נובל לכימיה. יהודי אחר, פרופ' פרנסואה אנגלר, בלגי הנשוי לישראלית ואף מבקר קבוע באוניברסיטת ת"א, זכה בפרס נובל לפיזיקה. זה כבר מתחיל להישמע שגרתי. אחרי ההכרזה יגיע הטקס המרשים. מייד יגיעו רגעי הגאווה הלאומית ולצידם הנשפים והנאומים והמון ראיונות של מומחים ושותפים. ואולם אלה יחלפו חיש מהר. חתני הפרס ימשיכו בעבודתם המחקרית לצד הרצאות בעולם. מגיע להם, ראויים הם לכל מחמאה.
על פי ניסיון השנים האחרונות, חתני פרס נובל שוטחים את משנתם החינוכית בפני כל ויש הקשבה רבה לדבריהם. אחד מהם, פרופ' שכטמן, חתן פרס נובל לכימיה, הציע כי כדי שיהיה סיכוי שיצמחו גאוני מדע חדשים, יש לחשוף את המדע ונפלאותיו כבר בפני זאטוטי הגן. שיחושו וירגישו את הטכנולוגיה המבוססת על עקרונות מדעיים, ובכלל, מוסיף פרופ' שכטמן, ראוי שכולם ילמדו מדעים.
כמעט כל חתני פרס הנובל בוודאי העבירו את זמנם בגן הילדים בשמיעת נגינה, בהקשה על מצילתיים או על תופי פח, הרבה תיבות מעץ וכמובן נדנדה וארגז חול. זאטוטי העבר, אם כבר היו בגן ילדים, לא זכו לקמצוץ ממה שילדי כל העולם, גם בנידחת שבמדינות, זוכים בו היום. הגנים מצוידים במיטב הצעצועים והמשחקים, מחשבים נמצאים כדרך שיגרה בכל גן. ילדים ובני נוער נחשפים למיטב הטכנולוגיה ומשתמשים בה מדי יום בכל תחומי החיים. ואם מדובר בישראל, הרי חלק ניכר מהחיילים משתמש במיטב היצירה המדעית?אנושית על רבדיה השונים. כלי מלחמה בנויים על סמך עקרונות מדע וטכנולוגיה מן המסד עד הטפחות.
ובכל זאת, המחלקות לפיזיקה ולכימיה מדוללות סטודנטים אף שרף הקבלה למחלקות אלו, הקשות מנשוא, אינו מן הגבוהים. ואם נזכיר שפרופ' שכטמן הגיע בכלל מן הפקולטה ההנדסית (מכונות) ולא מהפקולטות "המדעיות" (פיזיקה או כימיה), הרי פתרונו המוצע לא יביא לתוצאות המצופות.
בישראל אין מחסור בתלמידים מצטיינים, כאלה עם פוטנציאל לזכות בנובל במדעים השונים, וגם אין מחסור במעבדות ובתקציבים במוסדות להשכלה גבוהה, אבל יש מאבק על מקום בפקולטות ההנדסיות היוקרתיות, בעוד הביקוש לפקולטות המדעיות נמצא הרחק מאחור. על המועצה להשכלה גבוהה למצוא דרך להעביר את המצטיינים למחלקות המדעיות.
נוסף על המהלך הזה של המל"ג, יש להבהיר לתלמידים בכל שלב שהמסלול אל הפרס הנכסף ולהישגים כבירים עובר דרך עבודה מאומצת לאורך זמן רב. מפני שרק כך האנושות הגיעה להישגים המדעיים. המדענים הללו, וכמובן אלה שלא זכו בפרס אך סייעו להם להגיע אליו, הם אנשים שהשקיעו את מיטב שנותיהם בלימוד ובשינון ובעבודה אפורה אינסופית. ועוד, הכספים הרבים המושקעים בתלמידים בגיל הרך בתחום המדעים ללא צורך - ראוי שיועברו לטובת תוספות תקנים למדענים אשר חלקם נמצא מחוץ לגבולות המדינה.
ועם כל זאת, יש לשמוח מאוד בשמחתם של חתני פרס הנובל החדשים מפני שמערכת החינוך אינה כה גרועה כפי שהיא מצטיירת בציבור.