נשיא ארצות הברית ברק אובמה משדר חולשה, הן במדיניותו כלפי סוריה והן במדיניותו כלפי איראן - כך סבורים כשני שלישים מהציבור היהודי בישראל. זהו אחד הממצאים הבולטים בסקר "מדד השלום" לחודש זה. 66% מהיהודים סבורים שהתנהלות הממשל האמריקני בנושא הסורי משדרת חולשה. גם בציבור הערבי זו הדעה השכיחה, אלא ששיעור הסבורים כך הוא נמוך יותר (49%). הוא הדין ביחס להתנהלות ארה"ב מול איראן - 64% מהמרואיינים היהודים העריכו כי היא משדרת חולשה. בקרב המרואיינים הערבים השיעור הגבוה יותר גם הוא "מריח" חולשה (39.5%) אבל שיעור מי שמעריכים כי ארה"ב מגלה כאן עוצמה אינו קטן בהרבה (31%). לשליש אין דעה ברורה בנדון.
פילוח של התשובות של המדגם היהודי על פי מיקום עצמי על פני הרצף ימין-שמאל בתחום המדיני, מראה כי בכל המחנות שיעור הסבורים כי ארה"ב מגלה יותר חולשה מאשר עוצמה במקרה הסורי, אם כי שיעור החשים חולשה בקרב הימין (בממוצע 75%) עולה בבירור על שיעורם במרכז (56%) ובשמאל (כ-58%). בהתייחס לאיראן התמונה שונה משהו: כאן, בקרב מי שמיקמו עצמם בשמאל "הקשה" יש דווקא רוב (56.5%) למי שרואים במדיניות ארה"ב גילוי של עוצמה. בשאר המחנות ההערכה השכיחה היא שמדובר בחולשה.
הערבים מאמינים לאובמה, היהודים לא
כנראה שבהשפעת ההערכה הרווחת שארה"ב מגלה חולשה בנושאי סוריה ואיראן, שני שלישים מהציבור היהודי נוטים לפקפק בכך שהנשיא ברק אובמה ימלא את הבטחתו שארה"ב תמנע בכל מחיר הצטיידות של איראן בנשק גרעיני.
ואכן, הצלבה בין שתי השאלות מגלה כי מבין מי שמעריכים את התנהלות ארה"ב בנושא הסורי כמשדרת עוצמה, 51% מאמינים שאובמה ימלא את הבטחתו - לעומת 80% מבין המאמינים שארה"ב משדרת חולשה, הסבורים שאובמה לא ימלא את הבטחתו. בציבור הערבי ההערכה שונה - שיעור הבטוחים או חושבים שאובמה ימלא את הבטחתו עולה במעט על שיעור המפקפקים בכך (41.5% לעומת 38%).
פילוח של התשובות לשאלה זו לפי מיקום עצמי על הציר שמאל-ימין (מדיני), מעלה כי בימין לנגזרותיו ובמרכז שיעור המפקפקים עולה על שיעור המאמינים, השמאל המתון נחלק שווה בשווה בין המאמינים למפקפקים, אבל בשמאל "הקשה" שיעור המאמינים כי אובמה יקיים את שהבטיח עולה על שיעורם של המפקפקים בכך (56.5% לעומת 39%).
לא מאמינים להבטחות של איראן ולא סומכים על המערב
כפי שכבר הראו כמה סקרים לאחרונה, הציבור היהודי "אינו קונה" את הרוח הפייסנית שנשבה מהנאום של נשיא איראן חסן רוחאני בעצרת האו"ם, וקיים קונצנזוס רחב (80%) כי הוא אינו מבשר שינוי משמעותי במדיניות איראן, אלא רק שינוי סגנוני. בציבור הערבי הדעות חלוקות, עם רוב קטן (47% לעומת 42.3%) לסבורים שאכן מדובר בשינוי משמעותי.
על רקע זה, אין תמה שבציבור היהודי יש רוב גורף (77%) המקבל את דעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, המזהיר שוב ושוב כי איראן היא סכנה לעולם החופשי, ומעדיף אותה על פני עמדת מנהיגי המערב, המנהלים דיונים עם רוחאני בכיוון של שיפור היחסים והשגת הסכם בנושא הגרעיני. לעומת זאת, דפוס הפוך של תשובות נמצא בציבור הערבי; כאן 56% מאמינים דווקא בצדקת המהלכים של מנהיגי המערב ורק 20% בצדקת נתניהו.
משלימים עם מאזן האימה?
לאור הדיון הער בנושא לאחרונה, חזרנו על השאלה הבאה ששאלנו לראשונה בנובמבר 2011 ושוב ביולי 2012: "יש הטוענים כי כנראה אי אפשר למנוע מאיראן להצטייד בנשק גרעיני בטווח הארוך, ולכן ישראל צריכה להשלים עם זה ולבנות לה אסטרטגיה ביטחונית הבנויה על ההנחה שהיא לא המדינה הגרעינית היחידה באזור. האם אתה מסכים או לא מסכים עם הגישה הזו?".
בשתי המדידות הקודמות, כ-60% מהמשיבים היהודים ענו בחיוב, כלומר סברו שאפשר לחיות עם איראן גרעינית וכי על ישראל לגבש אסטרטגיה בטחונית מתאימה לשינוי הנסיבות. במדידה הנוכחית עמד שיעור זה על כ-57% (בציבור הערבי היה השיעור המקביל 65%).
לא לאמנה נגד נשק גרעיני
הערכת הציבור היהודי כי ראשי הקהיליה הבינלאומית אינם מיטיבים להבין את הסכנה האיראנית תורמת ככל הנראה גם להתנגדות החזקה (71%) לתביעה הנשמעת שנה וחזור כי ישראל תחתום על האמנה הבינלאומית למניעת הפצה של נשק גרעיני, ולאפשרות שחתימה כזו תגרום לכך שתעשיית הגרעין הישראלית תהיה נתונה לפיקוח בינלאומי.
פילוח של התשובות לפי מיקום עצמי על הציר ימין-שמאל מדיני מעלה כי בכל הקבוצות יש רוב, בגודל משתנה, למתנגדים לחתימה על האמנה (ימין "קשה" 79%; ימין מתון 77%; מרכז 69.5%; שמאל מתון 60%; שמאל "קשה" - 50%). בציבור הערבי העמדות הפוכות: כאן 69% תומכים בתביעה שישראל תחתום על האמנה.
אין חדש בנושא הפלסטיני
כבעבר, רוב הציבור היהודי (61%) תומך אמנם במו"מ לשלום עם הפלסטינים, אך כמעט כולו (81%) בדעה כי אין סיכוי של ממש שהשיחות המתנהלות לאחרונה בחסות ארה"ב יובילו בסופו של דבר להסכם משמעותי בין הצדדים. הערכה זו מושפעת אל נכון מכך ששיעור הרואים גם כיום את הפלסטינים כאויבים (57%), גבוה הרבה יותר ממי שרואים אותם כשכנים (25%). זאת ועוד: רוב סוחף של למעלה מ-80% מתנגד לשיבה של פליטים פלסטינים לישראל, ולו במספר מוגבל, בתמורה להסכם שלום, שעה שהפלסטינים עומדים, כידוע, על זכות השיבה כתנאי להסכם. יתר על כן, 70% מהיהודים מתנגדים גם לכך שבתמורה להסכם שלום קבע, ישראל תכיר באחריות חלקית שלה לסבל שנגרם לפלסטינים ביצירת בעיית הפליטים.
בקרב הערבים, רוב גדול הרבה יותר (88%) מזה שבציבור היהודי תומך בניהול מו"מ עם הפלסטינים, אולם גם הם מעריכים ברובם (64%) שהסיכוי להצלחת המשא ומתן הנוכחי נמוך. אולם בניגוד מוחלט ליהודים, כמעט כל הערבים (80%) רואים, כצפוי, את הפלסטינים כשכנים ולא כאויבים, ותומכים הן בשיבה של פליטים פלסטינים לישראל והן בתביעה לקבלת אחריות חלקית מצד ישראל לסבל של הפליטים הפלסטינים.
***
מדד השלום נערך בחסות תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים באוניברסיטת תל אביב, והמכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר נערך בטלפון על ידי מכון המחקר "מדגם" בתאריכים 30 בספטמבר - 1 באוקטובר, בקרב 601 מרואינים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בגילאי 18 ומעלה. הסקר נערך בשפות עברית, ערבית ורוסית. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם - 4.5%± ברמת ביטחון של 95%. עיבודים סטטיסטיים: יסמין אלקלעי.
לצפייה במדדי השלום הקודמים לחצו כאן
המכון הישראלי לדמוקרטיה בפייסבוק