רבים מאזרחי ישראל, אלו שלא השתתפו בהלוויית הרב עובדיה יוסף זצ"ל, ישבו בוודאי משתאים סביב המרקע בניסיון להבין מה גרם למאות אלפי אנשים מקריית שמונה ועד אילת, לעזוב הכל, לעלות לירושלים ולהשתתף משך שעות ארוכות בהלוויה. רוב גדולי ישראל לאורך הדורות זכו להכרה ולעדנה שנים לאחר הסתלקותם. הרב יוסף זכה שהכרת מעלתו, גדולתו, מנהיגותו וחשיבותו, תוכר עוד בימי חייו. מלך התורה זכה לכבוד מלכים בלכתו. המדרש אומר שחכמי הדור הם המלכים עד לחידוש מלכות בית דוד.
המשתתפים בהלוויה באו בהמוניהם, לא כמפגן כוח פוליטי, אלא להגיד תודה מעומק הלב. הכרת הטובה לאדם שגילה להם את אור היהדות בעולם מנוכר, חף מערכים ומדולדל ברוחניות. ידוע הוא שבני עדות המזרח בארצות הפזורה היו שומרי תורה ומצוות. כולם היו מחוברים אל הווייתם היהודית. התורה היתה להם תורת חיים, ועל פיה ניהלו את חייהם מלידה ועד מיתה.
העלייה לישראל שינתה את אורחות חייהם. כור ההיתוך והממלכתיות של דוד בן?גוריון, ניתקה אותם ממורשת אבות.
יהדות שורשית ומאמינה נותרה כעדר ללא רועה, מחפשת את דרכה בסבך הישראליות שהתנכרה להם ולמנהיגיהם. הרב עובדיה יוסף, במשך עשרות בשנים, הניף את הדגל שעליו התנוסס הכיתוב "להחזיר עטרה ליושנה". עשרות, שהיו למאות והפכו לרבבות רבות, הלכו אחריו וגילו מחדש את המסורת העתיקה שלהם, זקפו את קומתם ומחקו במהירות את רגש הנחיתות שהאליטות הוותיקות הטמיעו בהם.
הרמב"ם, רבי יוסף קארו, הרב יוסף חיים (הבן איש חי) וגדולי ספרד אחרים כתבו יצירות ענק. מסיבות היסטוריות וסוציולוגיות, הלמדנות האשכנזית הליטאית תפסה ב?200 השנים האחרונות את הבכורה בעולם התורה. בישראל מעטים מבני עדות המזרח זכו להתקבל לישיבות האשכנזיות. רבנים ספרדים חשובים ביטלו את עצמם ואת מנהגיהם מפני הממסד הרבני האשכנזי, כל זאת בשם אחדות מזויפת בלשונו של הרב עובדיה יוסף. גדולתו הלמדנית ומנהיגותו של הרב יוסף החזירה ליהדות ספרד את כבוד התורה שנשלל ממנה.
על הגאונות, הגדולה, המנהיגות, זקיפות הקומה באו מאות אלפים לחלוק כבוד. משק כנפי ההיסטוריה היהודית נשמע במהלך ההלוויה. עוד יעברו שנים רבות עד שהחלל שנותר שוב יתמלא. עד אז סב יספר לנכדו שזכה ללוות את הרב יוסף לבית עולמו.