מפעלו תם ולא נשלם

בעוד 800 אלף יהודים מלווים את הרב עובדיה יוסף בדרכו האחרונה, נכון לאמץ את הכלל היהודי הנאמר תוך כדי צירוף רציף של פרשות השבוע: אחרי מות קדושים אמור.

היסטוריונים ופרשנים פוליטיים ועיתונאים יבחנו בעוד כמה ימים את דמותו המורכבת של הרב יוסף. יעמדו על משקלו בפריצת דרך בהלכה היהודית. גם יבחנו את משמעות המהפכה הפוליטית הנקשרת בשמו. שורה של בעלי שם בישראל ניסתה את כוחה במהפכה פוליטית – החל ביגאל ידין וכלה באריאל שרון, ועוד רבים וטובים – אבל היחיד אשר הקים מפלגה משלו ששרדה 29 שנים הוא הרב יוסף. בכך יודו גם מי ששוללים את עצם קיומה ועצם מצעה ועצם מהותה של מפלגה סקטוריאלית זו.

עובדה אחת אינה מוטלת בספק: מה שלא עשתה מחאת המזרחים בתקרית ואדי סאליב בחיפה ובפעילות הפנתרים השחורים בירושלים ובהקמת מפלגת תמ"י – מימש הרב יוסף בהקמת ש"ס. טוב? רע? הדברים מעורבים.

לפי כלל זה, הרב יוסף הוא פוסק הדור. מה שעשה למען עגונות ולאיחוד פסקי ההלכה של קהילות המזרח הוא מהלך מרחיק לכת עם הבנה ייחודית במינה. התקווה האמיתית שקשיחות הלב של הרבנים האשכנזים כלפי צורכי המתגיירים תחלוף עוד בדור זה מן העולם מבוססת על מה שהחל בו הרב יוסף, ולא השלים. מפני שנתקל בקיר אטום ומפני שהיה כבר בגיל מבוגר, ומפני שיחיד אינו מנהיג מהפכות רבות בחייו. כוחו אינו עומד לו לכולן, יהיה גדול כפי שיהיה.

מהגרים?בפועל ויהודים למחצה ו"זרע ישראל" וצאצאי אנוסים מקווים להסתפח לעם היהודי, ואם ניתן יהיה להוריד את גובה המשוכות בדרכם אל היעד, יהיה זה בזכות מה שהחל בו הרב יוסף אם כי לא השלים. אפילו התקרית האחרונה – כאשר נתן גיבוי לגיור כהלכה של חיילי צה"ל, אבל בלחץ החרדים האשכנזים ריכך את פסיקתו – מעידה על כך.

כל מי שיבוא בעתיד לפסוק בעניין זה יבין כי "דעת תורה", כפי שמכונות הכרעותיו של מרן יוסף, היא שהגיור תקף וכשר, וחזרתו בו באורח עמום וחלקי היא פרי לחץ הנובע משיקולים בהם גיל ובריאות גופנית ממלאים תפקיד נכבד.

אין ספק כי היסטוריונים ופרשנים ועיתונאים, אשר יחלו לעסוק במורשתו כבר בימים הקרובים, ימצאו פסי צל לצד נקודות של אור. הם גם לא יידעו להשיב בצורה משכנעת על כל תמיהה שתעלה. אך בליל אמש, בעוד המונים מבכים את לכתו של מורה הדור שלהם ומתגודדים בבית העלמין הצפוף בסנהדריה, ירושלים, ראוי לזכור את הישגיו ואת התקוות שתלה בלב תומכיו. תם ולא נשלם.