מאז מרן רבי יוסף קארו ועד הרב עובדיה יוסף לא קם ליהדות המזרח פוסק שהשפיע במידה כה רבה על עולם ההלכה. הרבה גאוני תורה ופוסקים גדולים קמו להם לישראל במהלך הדורות. רבים מהם כתבו חיבורי מופת שרושמם נחרת לדורות.
גדולתו של הרב עובדיה יוסף היתה בכך שחזונו ההלכתי לא נותר ספון רק בבתי מדרשות ואצל יחידי סגולה, אלא חילחל לתוך העם. מאות אלפי סידורי התפילה שהודפסו בשני העשורים האחרונים על פי פסקי מרן הרב עובדיה מצויים היום כמעט בכל בית ובית כנסת ספרדי והחליפו, בלי משים, סדרי תפילה שהיו נהוגים בקהילות המזרח במשך דורות. כך גם "ילקוט יוסף", על מהדורותיו העממיות השונות, שהיה לספר הלכה רווח הנלמד על ידי אלפים ורבבות.
בשלושה דברים ניכר הרב עובדיה: בחזונו, בפסיקתו ובתורתו. כבר מגיל צעיר ביותר הציב לעצמו חזון "להשיב עטרה ליושנה". במשך יותר מיובל שנים חתר בעקשנות ובהתמדה, ללא לאות, למילוי משימה זו והצליח. לא עוד הלכה הכפופה לפוסקים האשכנזים, אלא הלכה "ספרדית" שבה תופס מרן ה"בית יוסף" את הבכורה.
אחד ממרביצי התורה הגדולים בעולם
בפסיקתו שלטה ברמה גישת "כוחא דהתירא", כוח ההיתר. לאסור ולהחמיר כל אחד יכול. אך הרב עובדיה ידע להתיר, ועשה זאת לא אחת באומץ רב. כך התיר את הקראים ויהודי אתיופיה לבוא בקהל, ביסס את השימוש ב"היתר המכירה" בשביעית, הקל את גיורם של אלפים והתיר מעגינותן נשים רבות. הרב עובדיה היה גדול גם בש"ס - המפלגה - וגם בפוסקים, בחיבורי ההלכה הגדולים שהוציא מתחת ידו, וראשונים להם עשרת הכרכים הגדושים של שו"ת "יביע אומר".
בציבור הרחב נודע בשל אמירותיו החריפות (ולא פעם, המיותרות לחלוטין) ובמעורבותו הפוליטית. אך בראש ובראשונה היה חכם עובדיה פוסק הלכה ומרביץ תורה. כך ראה את עצמו, וכך, יש לשער, ייזכר גם בפרספקטיבה היסטורית.
הילד הקטן משכונת הבוכרים, בנו של בעל חנות מכולת עני ואביון, היה לאחד ממרביצי התורה הגדולים בעולם, בכתב ועל פה. כאשר הקללות יישכחו והאינטריגות הפוליטיות ישככו, תיוותר היצירה העצומה, שכוחה יפה לא רק לשעה אלא לדורות.