עמר נגד עמר

חודש הבחירות כבר כאן וספק אם הרגשתם את זה. לעיתים נדמה שיש בחירות לוועדי בתים יותר סוערות ויצריות ממה שמתחולל ברשויות הישראליות. הבחירות בנשר הן על הנייר המאבק הסקסי ביותר שיש לנו כרגע להציע: דוד עמר נגד משיח עמר, שני אחים, עיר אחת שמתנהלת כמו עסק משפחתי, ועוד כמה מועמדים שמתעקשים שהם יכולים לקחת את העיר משליטיה בדור האחרון.

צריך להבין, האחים עמר לנשר הם מה שהאחיות וויליאמס לטניס הנשי. כל תואר חשוב מתחלק ביניהם, והיריבות הסמויה התפרצה לאחר שנים רבות של שותפות, לקראת הבחירות הנוכחיות. דוד, האח הבכור (73), השתלט על העיר בשנת 89' של המילניום הקודם. משיח היה תמיד עזר כנגדו. זה שמלכלך את הידיים עם ה"עמך", בעוד דוד מערבב את החבר'ה בכנסת - חלוקה שווה שכלפי חוץ עבדה כמו שעון שוויצרי בחירות אחרי בחירות.

רק שבתחילת הקדנציה הנוכחית משיח מוכן להישבע שהוא שמע את דוד אומר שהוא לא ממשיך לעוד קדנציה. דוד התחרט על האמירה הזאת, ואז החלו להופיע לכלוכים, ומשיח הודיע שבגיל 66 הוא רוצה להרגיש למשך קדנציה אחת איך מרגיש כיסא ראש העיר. זה התלונן על זה, ההוא פירק לאחר חלק מהבית בטענה שהבנייה היתה בלתי חוקית ואז מפלגת האם, הלוא היא הליכוד, החליטה לעשות סדר ולערוך פריימריז כדי לקבוע מי יהיה נציג המפלגה בבחירות המקומיות.

ההסכם הג'נטלמני בין השניים קבע שמי שינצח ימשיך הלאה לבחירות, ומי שלא יגיד תודה ויחזור לעשות לביתו. משיח לקח בגדול, אבל אז דוד שוב התחרט והודיע שהוא מקים סיעה עצמאית ועימה הוא ירוץ שוב לראשות העיר. מאז המשפחה והעיר מפולגות.

"מערכת הבחירות מול אח שלי זו מערכת הבחירות הכי קלה שהיתה לי. בשבילכם העיתונאים זה אולי סקסי, אבל בשבילי אלו בחירות על מי מנוחות", מחייך דוד עמר בלשכתו. עמר המבוגר מעשן "אירופה", סיגריות שהן פיסת היסטוריה אופיינית לאזור. המשפחה הגיעה ממרוקו ב?1955, והתגלגלה לנשר, כשזאת עדיין היתה לא יותר מעוד שעטנז של מעברה ויישוב מרוחק. כיום נשר מורכבת מתושבים ותיקים, מעולים חדשים וישנים מחבר העמים ומסטודנטים שלומדים בחיפה ומחפשים פתרונות דיור זולים בכרמל.

על הנייר בנשר יש חינוך טוב ובקופה מונחים 250 מיליון שקלים, נתון די מרשים כשמדובר ברשויות מקומיות. "אבל מה זה משנה? גם את זה אפשר להציג כדבר רע", מסביר דוד. "אופוזיציה יש לכל אחד. אפילו למשה רבנו היתה אופוזיציה, אז שלדוד עמר לא תהיה אופוזיציה?" הקדנציה האחרונה של דוד עמר לוותה ברעש תקשורתי לא אופייני: הוא מואשם בבנייה בלתי חוקית בכפוף לשימוע, ועל אנשי המחאה החברתית אמר שמדובר "במעשני נרגילות ואוכלי סושי".

בנוסף, לאחרונה החליט דוד לקנח בחלוקת טאבלטים לילדי העיר, מה שהרגיז את אנשי החוק שפירשו את העניין כשוחד בחירות, והדבר נמנע בדקה ה?90. עמר פוסל על הסף: "מה שחשוב הוא שהתושבים מרוצים, שיש חינוך טוב, שיש תאורת לילה ושהארנונה נמוכה. ואת כל הדברים הללו דוד עמר עשה".

אני יושב שעה ומחכה שמשיח עמר יבוא. ממש כמו אחיו דוד, משיח איש מפתח, ידו בכל ויד כל בו. אבל משיח לא בא, והוא גם לא מטלפן. בסוף הוא מגיע באיחור רב לקונדיטוריה שבה קבענו. "אני רוצה להגיד לך משהו כי אני יודע שבאת לשאול אותי על אח שלי. אין לי שום דבר אישי נגד אח שלי, זו פוליטיקה, ושמעון פרס אמר פעם שמי שנעלב בפוליטיקה, אז שלא יהיה בפוליטיקה. אבל כשאתה מסתכל על ההתנהלות שלו, ועל זה שהוא לא עומד במילה שלו, ועל זה שהוא לא התקשר לברך אותי אחרי הזכייה בפריימריז, אז אתה שואל את עצמך אם זה ראש העיר שנשר צריכה, אם זה סוג האדם שצריך לעמוד בראשה. תראה - אין במועצה אישה אחת, והנה אני שמתי אישה במקום השלישי, מקום ריאלי".

התחושה בעיר היא שמשיח מסוגל לעשות את המהפך, אבל זה תלוי כמובן בשיעורי ההצבעה. מעל הממוצע הכלל ארצי העומד על 50 אחוזים, ומשיח יהפוך למועמד המוביל. אדישות של החבר'ה שמעבירים את יומם במרכז הקניות הטקסני תל חנן, ודוד יסגור עוד קדנציה, "ואני מקווה שאחריה תהיה עוד אחת לפחות". משיח, החובש כיפה לראשו, מתחייב: "אני כאן בשביל קדנציה אחת, אני לא צריך ללמוד את כל החומר מהתחלה, אני שולט בחומר. אבל מצד שני אתה יודע איך זה, רק חמור לא משנה את דעתו".

אם יש משהו ששני האחים עמר מסכימים עליו, הוא שהסכסוך ביניהם גומר את המשפחה. שבעה אחים ואחיות במשפחת עמר, ושניים מהם נפטרו בשנים האחרונות: "אין ספק שהיה למשפחה הרבה יותר קל אם דוד לא היה מתמודד נגדי, אבל הם מבינים שהשליחות הפוליטית היא משהו שנמצא בדמי וזה המחיר שאתה משלם על עשייה ציבורית". דוד מצית עוד "אירופה" וקובע: "כן, זה הורס את המשפחה וזה מעציב את המשפחה, אבל תגיד לי אתה, מה אפשר לעשות? אני מתרגש כל יום כשאני מגיע לעבודה הזאת ומרגיש שיש לי עוד כל כך הרבה מה לעשות למען העיר. אז בסופו של דבר, גם הסיפור הזה יחלוף".