אילו היה צורך בהוכחה נוספת לכך שהחלטתו של ברק אובאמה לבקש את אישורו המוקדם של הקונגרס לפעולות התקיפה בסוריה היתה תמוהה - אם לא הזויה - באה עובדת שיתוקו של הממשל הפדרלי אתמול והמחישה זאת לכל.
ואכן, על רקע מלחמת הגוג ומגוג, המתנהלת בין גבעת הקפיטול לבין הבית הלבן, מצטייר חיזורו הגורלי של הנשיא אחרי אויביו המושבעים בבית הנבחרים כדי שיואילו ויעניקו לו את ברכת הדרך למבצע הצבאי נגד אסד, כנלעג ומגוחך. בפועל, לא זו בלבד שהמהלך כשלעצמו היה חסר סיכוי מלכתחילה, אלא שרוח שיתוף הפעולה שנשבה מכיוונו של החדר הסגלגל לא הפיגה כהוא זה את משקעי הטינה והעוינות, שהצטברו כלפי אובאמה בבית המחוקקים.
800 אלף עובדים יצאו לחופש
בזירה זו נותרו יריביו (בייחוד בבית הנבחרים, שבו הם רוב) נחושים בשאיפתם לנהל קרב מאסף נגד הרפורמה בביטוח הרפואי, וזאת בלי קשר למחירו של המאבק עבור החברה והכלכלה האמריקנית. כך הפך האגף השמרני בבית הנבחרים את סוגיית התקציב הלאומי לחלק מן המערכה נגד "אובאמה?קר", והיתנה את אישורו בהקפאת יישומה של תוכנית הרפורמה בביטוח הרפואי לשנה אחת. מאחר שתוכנית זו היא היהלום היחיד בכתרו של הנשיא ה?44, אין זה מפתיע שסירב בתוקף להתניה זו. העובדה ששנת התקציב החדשה החלה אתמול, הביאה לכך שהקיפאון במלחמת התשה זו הוביל, באורח בלתי נמנע, לשיתוקה של המערכת הפדרלית, וכך הוציא לחופשה ללא תשלום כ?800 אלף עובדי מדינה.
בשלהי 1995, על רקע עימות אידיאולוגי, פוליטי וכלכלי לא פחות חריף בין בית הנבחרים הרפובליקני לבין הנשיא ביל קלינטון הדמוקרט, שותקה פעילותו של הממשל למשך כחודש ימים. בסופו של מאבק האיתנים התברר שהמהלך פגע אנושות במעמדו של יו"ר הבית, ניוט גינגריץ', ובה בשעה העניק לקלינטון תנופה רבתי במירוצו לתקופת כהונה שנייה.
הפעם התמונה מורכבת יותר. מחד, רוב הציבור האמריקני מסתייג מתוכנית הרפורמה הרפואית, הניצבת בעין הסערה. מאידך, דעת הקהל מתנגדת ברובה גם לאסטרטגיית השבתת הממשל, שנזקיה ברורים ומיידיים, ועוקבת בדאגה אחרי האפשרות שהקרב הנוכחי יסלים בעוד שבועיים ויביא את ארה"ב למחוזות מסוכנים עוד יותר כאשר תגיע למצב של חדלות פירעון. לנוכח מצב פנימי לעומתי וסוער זה, העלול לדרדר את הכלכלה האמריקנית - ובאיבחה אחת כמעט - היישר למעמקי השפל, נקל להבין את להיטותו של אובאמה להיאחז באופציה הדיפלומטית במרחב האיראני. לא זו בלבד שהרכבו הנוכחי של הקונגרס ימנע ממנו בוודאות לקבל אור ירוק לפעולה צבאית נגד איראן, אלא שצרותיו מבית יחייבו אותו להקדיש את מירב מאמציו לניהול משברים בחזית זו. יש לקוות שהתכנסות זו במישור הפנימי לא תגבה מחיר גבוה מדי בזירה הבינלאומית, ובייחוד אל מול טהרן.