בנימין נתניהו יחתום מחרתיים את עצרת האו"ם. שני נואמים לפניו יעמוד על הבימה נציג צפון קוריאה - המדינה אשר רמסה את התחייבותה לחדול מלייצר נשק גרעיני. כאשר יגיע ראש הממשלה לבימת העצרת הוא יהיה כבר לאחר שיחתו מחר עם ברק אובאמה. סביר להניח שלא תהיה קלה; שהוא יציע לנשיא האמריקני לא להאזין לאנגלית הטובה שבפי חסן רוחאני, אלא לתוכן ולמעשים, ולזכור מה משקלם של הסכמים עם מדינות טרור מהסוג שמייצג הנואם הקודם לו באו"ם מצפון קוריאה.
ישראל לא חתמה על האמנה למניעת הפצתו של הנשק הגרעיני? זו בעיה משנית בהשוואה לזו של איראן וסוריה ועיראק ולוב, שחתמו גם חתמו, והפרו. לא זו בלבד שאובאמה יתקשה להגיע להסכם עם האיראנים העיקשים, הוא גם ייווכח לדעת כי הם חותמים על קרח.
ארה"ב אינה לוחצת לאיזון המשוואה הישראלית?איראנית בתביעה להעמיד את הכור בדימונה תחת פיקוח בינ"ל. אחרים עושים זאת, ובהם גם יהודים ישראלים. אך נאומו של אובאמה קשר בין הגרעין האיראני לבין המו"מ עם הפלשתינים, שעצם ניהולו נתקל בביקורת הולכת ומכבידה מתוך הקואליציה של נתניהו.
אמנם השגריר האמריקני דן שפירו הסביר שלשום בראיון עם אילה חסון בערוץ 1 שהנשיא עמד על חשיבותם של שני הנושאים, אבל ללא התניית האחד באחר. אך הקשר ברור, ולפיכך נראה כי נתניהו לא יוכל להפריד ביניהם, ורק ינסה להעמיד את הגרעין האיראני בראש סולם העדיפויות ברשימת הבעיות הנפיצות באזור.
לא נכון שאין פתרון לסוגיית הגרעין באיראן מפני שהמשא ומתן עם הפלשתינים שוקע בחול. ההפך נכון, יאמר - כשיימצא פתרון לסוגיית הגרעין האיראני, יהיה קל יותר להגיע להבנה בסכסוך המקומי. רק שנוצרה מציאות ולפיה יקשה על נתניהו להציע לאובאמה תוכנית פעולה מעשית.
לאחרונה הועלה רעיון שנתניהו יציע לאובאמה להתנות את ההידברות עם איראן בהקפאת תנועת הסרכזות (צנטריפוגות) כל עוד נמשך המשא ומתן. הבעיה היא שישראל דחתה הצעה דומה בהקשר להפסקה זמנית של הבנייה ביו"ש למשך ההידברות עם הפלשתינים. נתניהו ייאלץ להציע לאובאמה מהלך אחר כתנאי למשא ומתן עם האיראנים.
רק שספק אם המדינות הדמוקרטיות הלאות מעוניינות לנקוף אצבע. "רוח מינכן", כפי שכינה זאת ג'ון קרי בסוגיה הסורית, נושבת ברחבי המערב המבקש לחבק את רוחאני. גם אובאמה שוחח עימו בטלפון, כאילו זו מחווה מצידה של איראן. כאשר אווירת הפייסנות?בכל?מחיר מנתבת את הדיפלומטיה הבינלאומית, אין מי שירצה להאזין לטיעונים כבדי משקל המזהירים מפני המלכודת של מדינות הרשע.
נכון שנתניהו היה מיטיב לעשות אילו השאיר במקומה את המשלחת הישראלית לעצרת באולם בעת נאומו של רוחאני. מחווה לניסוח היותר פשרני (ויותר הונאתי) שלו. אך זה עניין של נימוס. בפועל הסכנה לא פחתה. אזהרותיו וחשדותיו של נתניהו תקפים.