"מבצעי פעולות 'תג מחיר' פעלו כארגון טרור לכל דבר"

לחם בימין הקיצוני, תומך בשימוש בטייזר ונורה פעמיים, אך את הצלקת קיבל בבית משפחת פוגל. תנ"צ קובי שבתאי מזער את היקף הפשיעה הלאומנית ומסכם כהונה כשוטר מספר 1 בשומרון

יהושע בריינר
27/09/2013

עוד לפני שמלאו לו 18 שנים, משפחת פשע מוכרת בדרום "הוציאה חוזה" על ראשו של תת-ניצב קובי שבתאי לאחר שהצליח לסכל משלוח הרואין. 30 שנה אחרי, כשהוא בעל שני עיטורים, מצא עצמו הקצין הצעיר שגדל באחת השכונות הקשות באשקלון ולא חשש מבכירי העבריינים בישראל, במאבק בימין הקיצוני ובמבצעי "תג מחיר", שהפכו אותו בעל כורחו לשוטר מספר אחת בשטחים. לפני כשבועיים הוא סיים את תפקידו בתום שלוש שנים כמפקד מרחב שומרון במשטרה, אחד מהאזורים המורכבים ביותר למפקד בתקופה מלאת אירועים שכללה עימותים עם פעילי ימין ופינויי מאחזים, לצד הישגים במאבק בתופעת "תג מחיר" וירידה באירועי הפשיעה הלאומנית.

"זו תקופה עם הרבה סיפוק", הוא מסכם בראיון מיוחד לוואלה! חדשות, "מדובר באזור בעל מורכבות אידיאולוגית והרבה גורמים שמשפיעים על ההתנהלות שלך. רוב האוכלוסייה היהודית, וחייבים לומר זאת, הוא מלח הארץ ממש, אנשים שאכפת להם מהמדינה. אבל יש גם גרעין שגורם נזק למדינת ישראל".

"ביצהר חיכו לנו עם בורות, מסמרים ואפילו בקבוקי תבערה". תת ניצב שבתאי(צילום: דרור עינב)

"בתחילת התפקיד שלי היו מקומות כמו חוות גלעד ויצהר, ניידת שנכנסה לשם פשוט נרגמה באבנים", הוא נזכר. לדבריו, "כל כניסה ליצהר הייתה מבצע צבאי מורכב וניידת שהסתובבה שם הייתה צפויה לפוגרום. היום יש בחוות גלעד מש"ק משטרה שמסתובב בגני הילדים. גם האוכלוסייה התבגרה והבינה שלא כדאי לעשות צרות. רוב הציבור ביצהר נורמטיבי, אבל יש גרעין קטן שמגיע מישיבת "עוד יוסף חי", שחיכה לנו עם בורות, מסמרים ושמן על הכבישים ואפילו עם בקבוקי תבערה, והצלחנו להפתיע אותם ולגמור את הפעילות עם אפס נפגעים. מאז שהוקמה היחידה לפשיעה לאומנית, גם הגרעין הקשה הזה כבר לא קשה כמו שהיה, והיום הוא יותר נרדף מאשר רודף".

דמותו של שבתאי, שבינתיים מונה למפקד מחוז שרון במשטרה והועלה בדרגה, מוכרת היטב בציבור המתנחלים לאור העובדה שהיה מעורב בכל אירוע משמעותי בגזרת יהודה ושומרון. עם זאת, מעטים יודעים מה מסתתר מאחורי דמות קצין המשטרה המזוקן. כאמור, בגיל 17 כבר שירת במשטרה ונלחם במשפחות הפשע באשקלון עד אשר התגייס לצנחנים, שם שירת כמפקד פלוגה. עם שחרורו החל לעבוד כקבלן שיפוצים ובהמשך אף כגנן, עד שהחליט לחזור למשטרה ולעקור את העשבים השוטים ("התגעגתי לריח של חומרי הנפץ"). תחילה התגייס לימ"מ ובהמשך פיקד על יחידת המסתערבים ברצועת עזה. בשנת 1995, נקלע לעימותים קשים עם פלסטינים במחסום ארז ופיקד על כוח שניסה לחלץ אזרח שנקלע להמון זועם. שבתאי נורה בכתפו אך המשיך לפקד על הכוח עד לחילוץ. לאחר שפונה לבית החולים שמע כי המהומות במקום התחדשו, ומיהר לשוב לזירה על אף הפציעה. על תפקודו באירוע זה קיבל את עיטור המופת.

"בחלק מאירועי 'תג מחיר' הייתה הכנה כמו בארגון טרור"

ב-2004 זכה בעיטור האומץ על תפקודו באירוע חדירת מחבלים למושב גדיש שבגלבוע. שבתאי, שהיה מהראשונים להגיע למקום, נכנס למקום יחד עם שני קצינים נוספים כפיתיון על מנת למשוך את אש המחבלים. במהלך האירוע נפצע שוב מכדור שפגע בידו אך המשיך בירי לעבר שני הפלסטינים. בין לבין הספיק גם להיפצע ממטען חבלה בבית לחם, אך למרות זאת המשיך לשרת במשטרה עד שב-2010 מונה למפקד מרחב שומרון. חודשים ספורים לאחר מכן מצא עצמו הקצין הקשוח באחד האירועים הקשים ביותר שחווה במהלך שירותו, הפיגוע המזעזע בבית משפחת פוגל באיתמר.

"זו טראומה שאני לוקח איתי לכל החיים", הוא אומר בקול סדוק, "המראות שראיתי בבית באיתמר השאירו בי צלקת וברגע כזה אתה מבין מול מי אתה עומד. אלה היו מראות מזוויעים שאתה לא יכול אפילו לחלום עליהם. למרות זאת אתה חייב להמשיך לתפקד, לנהל את הכוחות, לוודא שאוספים ראיות אבל אז אתה שוב מסתכל על הזוועה שהייתה שם בבית. עד שעצרנו את שני המחבלים אף אחד לא עצם עין". בהמשך עמד שבתאי לצד שני המחבלים בעת השחזור. "זה היה קטע לא פחות קשה", הוא נזכר, "אתה צמוד אליהם ואתה קודם כל רואה מולך שני רוצחים ואתה שומע את התיאור שלהם, איך ומה עשו לקורבנות הקטנים האלה וזה פשוט מזעזע. אתה מסתכל עליהם ורואה חיות אדם, לא בני אדם. פשוט חיה בדמות אדם. מה שהם עשו שם בתוך הבית, בן אנוש לא מסוגל לעשות דבר כזה. האירוע הזה רק חיזק אצלי את תודעת השליחות למדינה ולמה בעצם אנחנו כאן".

טוב לדעת (מקודם)

הפתרון לכאב הברכיים קרוב מתמיד - בזכות טכנולוגיה בנעל

מוגש מטעם אפוסתרפיה
"זו טראומה שאני לוקח איתי". בני משפחת פוגל שנרצחו בפיגוע בביתם(צילום: באדיבות המשפחה, רפרודוקציה)

בוא נדבר על ההתמודדות שלכם מול תופעת "תג מחיר". איך אתה מסביר את העובדה שעד היום לא הצלחתם לפענח ולהגיש כתבי אישום נגד מבצעי פעולות משמעותיות, כמו שריפת מסגד?

"מאז שהוקמה היחידה לפשיעה לאומנית יש לא מעט כתבי אישום, ובאחרונה גם הוגשו כתבי אישום נגד קבוצה באחד המאחזים ביצהר, שבברוטליות רגמה באבנים כלי רכב של כוחות הביטחון. צריך להבין שבחלק מפעולות 'תג מחיר' הייתה הכנה של ארגון טרור לכל דבר, הם היו ממודרים מאוד ולא השאירו לנו יותר מדי ראיות. בוא נגיד את זה בעדינות, הם לא פראיירים ואנחנו לא יכולים להתבסס רק על מידע מודיעיני. עכשיו משקיעים יותר משאבים בתחום הזה מבעבר ולכן קשה להם יותר לפעול, ורואים ירידה משמעותית באירועים. זה לא אומר שאם עכשיו שלושה נערים מחליטים לרסס גרפיטי על מסגד הם לא יכולים, אבל אנחנו נגיע אליהם בסוף".

קשה להאמין בזה, בהתחשב בעובדה שעד היום לא הגיעו למבצעי הפעולות החמורות.

"ברוב המקרים אנחנו יודעים מי המבצעים אבל זה שאנחנו יודעים לא יכול לשמש כראייה בבית המשפט, ולא קל לתרגם מידע מודיני לראיות. היום אנחנו מצליחים להגיע לכתבי אישום נגד מיידי אבנים נגד פלסטינים ואלה דברים שקודם הקמת היחידה היה לנו קשה יותר להוכיח. החבר'ה האלה מתודרכים לפני כל חקירה, כמעט כולם שומרים על זכות השתיקה ומנצלים כל פרצה בחוק כדי להתחמק בחקירה. היום אנחנו עובדים בצורה שונה".

"ברוב המקרים אנחנו יודעים מי המבצעים, אבל לא קל לתרגן מידע לראיות". שבתאי(צילום: דרור עינב)

זה ודאי מתסכל כשהם שותקים.

"זה לא פשוט אבל אני לא מרגיש חסר אונים. הם גם מפחדים היום כי הם יודעים שאם הם יפעלו אנחנו נגיע אליהם. אין פה פשרות. הייתה תקופה שהייתי רוצה שיתנו לי יותר אמצעים אבל היום הדברים הם אחרת".

תמיד אומרים שמחוז ש"י הוא החצר האחורית של המשטרה. זו בעיה של כוח אדם או של רצון?

"אני לא חושב שיש בעיה בכלל. המוטיבציה של האנשים היא בשמיים והשוטרים משקיעים לילות כימים ועובדים מסביב לשעון. מחוז ש"י זה לא רק 'תג מחיר'. השקענו זמן רב במרדפים אחרי גנבים באזור שערי תקווה, גניבות חקלאיות בבקעה ופריצות לבתים. זה אולי נראה כמו חצר אחורית אבל קורה שם הרבה".

"טייזר הוא אמצעי לגיטימי של המשטרה"

שבתאי תמיד דאג להיות בקו הראשון עם כוחות המשטרה בשטח, בין אם לאחר פיגועים קשים ובין אם בעימותים. "היה לי חשוב להיות קדימה כי אני חושב שהמפקדים הם אלה שצריכים להוביל, ושנית, לא מעט פעמים חשבתי ששיקול הדעת והניסיון שלי יביאו לתוצאה הראויה. לפעמים, גם כששני הצדדים מגיעים לקצה, שווה לעשות קאט ולעצור". אחד הדברים ששבתאי גאה בהם הוא שילוב המצלמות בעבודת השיטור. "אנחנו נותנים כבוד למי שעומד מולנו, פלסטיני ויהודי, וכולם זכאים לאותן זכויות, אבל כשם שהצד השני מתעד אותי גם אני החלטתי לתעד אותם כדי להראות שאנחנו פועלים על פי חוק".

אי אפשר להתעלם מהסרטון שמתעד את האלימות במעצרו של בועז אלברט ביצהר. אתה לא חושב שהשימוש שנעשה שם באקדח הטייזר היה שגוי?

"האמת היא שלא צפיתי בסרטון אבל אסור לשכוח שבמקרים כאלה הדברים ערוכים היטב. הנושא עדיין נמצא בתחקור אבל צריך שהציבור יתרגל לכך שהטייזר הוא אמצעי לגיטימי של המשטרה. כמובן שחייבים להשתמש בו לפי הנהלים, אבל לא ייתכן שבכל פעם ששוטר מוציא טייזר כולם יוצאים נגדו. כאשר עומדים שני שוטרים מול חבורה של 30 אנשים אלימים, זה כלי שבהחלט עומד לרשותם. במקרה שהיה ביצהר, ממה שאני הבנתי היה מקום להשתמש בו. כאשר אדם מנסה להימלט בתוך בית ואחרים מנסים למנוע את פעילות המשטרה, זה בהחלט כלי שאפשר להשתמש בו".

אלברט היה אדם אחד מול כוח משטרה בתוך בית סגור. מה היה הצורך של הכוחות להשתמש בטייזר?

"צריך להבהיר - שוטר שחורג מסמכות, מקומו לא איתנו. יש קווים אדומים ברורים אבל הטייזר הוא אחד הכלים היותר אפקטיביים שיש למשטרה. אלברט איננו חסיד אומות עולם, זה אדם שהפר צו בית משפט והמשיך לצפצף על החוק. יצא לי לדבר עם מפקדי הכוח שם ולפי הבנתי הם פעלו לפי הנהלים. כבר היו מצבים שכל הבעייתיים של היישוב התגודדו מול כוח, רק לפני שנתיים ניידת שהגיעה לבצע מעצר פורקה לגמרי על ידי רעולי פנים, כולל עקירת הדלתות, שבירת חלונות ומשטח של בלוקים שנזרק על הרכב".

"ההתיישבות לא מוקיעה מספיק את הקיצונים"

חלק עיקרי מאכיפת החוק ביהודה ושומרון קשור בפינויי מאחזים, ועם השנים הפך תנ"צ שבתאי למומחה מספר אחת במשטרה להתמודדות עם בנייה בלתי חוקית. בין היתר פיקד על פינוי "בית המריבה" בחברון, הפינויים במגרון וכן הריסות מבנים במגזר הבדואי. כעת, כשפינוי המאחז עמונה עומד על הפרק, שבתאי מאמין שלא יהיה צורך בשימוש בכוח. "המצב המשפטי בעמונה שונה ממקומות אחרים. הנושא שם פתיר משפטית ואני מאמין שמה שלא יתקבל בבית המשפט יטופל עצמאית על ידי המתיישבים. אני לא צופה עימות".

לא צופה עימות בעמונה. תנ"צ שבתאי, במהלך תפקידו כמפקד מרחב שומרון(צילום: שלומי גבאי)

תכניס אותי אל מאחורי הקלעים של פינוי מאחז. מה קורה שם?

"המטרה הראשונה היא קודם כל לקיים את שלטון החוק ובמקביל לעמוד במשימה עם אפס נפגעים. אסור לשכוח שמדובר באנשים שלא רוצים לפגוע בך בגלל שאתה שוטר, אלה אנשים שנושאים טראומה מפינוי גוש קטיף. יש הרבה מחשבה בתכנון כי הצד השני לא מחכה לך עם פרחים, הם יעשו הכל כדי למנוע ממך את הפינוי. צריך גם לעשות הכנה מנטלית לכוחות שיבינו שהולכים להתמודד מול בני אדם שעומדים לעקור אותם מביתם ושאנחנו שם בגלל שמדובר במבנה לא חוקי ולא משום סיבה אחרת. אמנם לא מדובר במלחמה, אבל צריך להשתמש בתחבולות ולהפתיע גם כאשר מחכים לך. יש שיטות פעולה, יש גם הונאות, סוגיה של תזמון, להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק, בדיקת הלכי הרוח במקום כי אתה רוצה לגמור את זה בצורה הכי חלקה. בכל הפינויים, תמיד העדפנו לחכות ולנסות לפתור את זה בהידברות אבל כשאתה רואה שהצד השני רוצה ללכת עד הסוף, אין לך ברירה".

נתקלת בשוטרים שאמרו לך, "המפקד, יש לי קושי אידיאולוגי שמונע ממני להשתתף בפינוי"?

"לא היה לי אירוע כזה אבל היו לא מעט פעמים שהיו שוטרים מאותה התנחלות והעדפתי לא לשים אותם בקו הקדמי כדי למנוע מהם את הייסורים. במקרים כאלה אתה יכול להבין את הקושי".

אתה חושב שאותם קיצונים יכולים לבצע מעשים חמורים יותר משריפת מסגדים, אולי אפילו לפגוע באישים?

"אלה שעושים 'תג מחיר' בהחלט מערערים את היציבות באזור ויש לאירוע שכזה השלכות. אנחנו יודעים מה אמרו על מי ששורף ספרים, והדבר נכון לגבי מי שמסוגל לשרוף מקומות קדושים לדתות, הוא מסוגל לעשות הכל. קיצונים תמיד יהיו, השאלה היא איך החברה שסביבם מוקיעה אותם ואיך אנחנו מצליחים לשים עליהם את היד".

אולי המתנחלים לא מספיק תקיפים בגינוי פעולות "תג מחיר".

"ההתיישבות לא מוקיעה מספיק. בחלק מהמקומות עוד לא הבינו איזה נזק זה גורם להם, ובמקומות אחרים אולי פוחדים להתערב או להגיב. היו יישובים שהוקיעו את הגרעינים הקשים האלה, כמו בחוות גלעד, וגם ביצהר היום לא כולם יוצאים לרחוב אם יש אירוע אבל על ראשי המתיישבים להבהיר שאם יש קבוצה שקוראת לקיצוניות - פשוט להוקיע אותה באמירה חד משמעית וברורה".

  • קובי שבתאי
  • תג מחיר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully