מפקד המחוז שלא מאמין במספרים: "קשוב לתושבים"

ניצב ברונו שטיין לא מאמין בסטטיסטיקה. כשנכנס לתפקיד מפקד מחוז מרכז במשטרה בתחילת חודש יוני השנה, הוא כינס את קציני ושוטרי המחוז והסביר כי מקרי פשיעה "קלים" כחטיפת תיק, שוד, פריצה לדירה או גניבת מכונית, "זה לא נתון סטטיסטי, מדובר באנשים". בדבריו לשוטרי המחוז הסביר כי "אפשר להציג נתונים אבל הציבור פה במחוז מרגיש לא מספיק בטוח, ואני רוצה להיות קשוב לצרכים שלו. אנחנו לא יכולים להגיד לציבור 'עזבו את מה שאתם מרגישים, יש נתונים שמראים שיש ירידה', זה לא עובד ככה", אמר.

ניצב שטיין, בן 52 תושב רחובות, מופקד על ביטחונם של כרבע מאוכלוסיית ישראל, המתגוררת בתחומי המחוז המרכזי של המשטרה. לדבריו, ביטחונו האישי של כל תושב בגזרתו חשוב עבורו לא פחות מאשר ביטחונם של בני משפחתו. "לפני כמה חודשים נרצח ברחוב הראשי ברחובות ישראל עמאר ביריות אקדח. כשזה קרה אמרתי לעצמי, 'זה הרחוב שבו הבן שלי הולך בו לקניון עם חברים, והבת שלי החיילת, שמשרתת כמש"קית ת"ש, נוסעת בו לאחת ממשפחות החיילים שלה. אני לא אמור להיות קשוב רק לאירועים שמשליכים על המשפחה שלי, אני צריך לחשוב על כלל התושבים וזה בדיוק מה שעובר עליהם, וזה מה שהם מרגישים כשיש אירוע", אמר ניצב שטיין בראיון לוואלה! חדשות. "זה מטריד אותי, ולכן החלטתי שבכל אירוע חמור כזה כל הפיקוד שלי, כולל אני, יורד לשטח כדי לומר לצוות שמפקד המחוז וכל סגל הפיקוד קשוב לאירוע. אני רוצה לדעת מה קורה לאורך החקירה. תחושת הביטחון של התושבים עומדת בראש סדר העדיפויות שלי".

ניצב שטיין החל את שירותו במשטרה בשנת 1984 כבלש. לדבריו, הוא החל את הקריירה המשטרתית במקרה. "לאחר שסיימתי את שירותי הצבאי בצנחנים, כמו כל החבר'ה טיילתי קצת בחו"ל, קצת עבודות מזדמנות והמשך הדרך לא הייתה ברורה. באותו זמן פגשתי חבר מהצנחנים ששירת במרחב ירקון, והוא הציע לי להתגייס למשטרה", אמר. "הלכתי ללשכת הגיוס במרחב ירקון ונרשמתי. אפשר לומר שממש התאהבתי במקצוע. תמיד יש מחשבות על אפשרויות אחרות אבל מעולם לא היו לי הרהורי חרטה. החיידק הזה שנקרא משטרה תמיד גובר, ואני פה".

לאחר שירות כבלש במרחב ירקון במחוז תל אביב, המשיך ניצב שטיין לתפקיד קצין בילוש, מפקד יס"מ וקצין אג"ם במרחב. בהמשך שימש כמפקד מרחב אילת ומפקד אגף התנועה. לדבריו, הוא חש כי במהלך 29 שנות השירות במשטרה, "הייתי מעורב בתהליכים שקרו במדינת ישראל. אתה מבין שאתה חלק מההוויה הזו. אחרי הסכמי אוסלו ותקופת הפיגועים, רצח רבין, התקופה בנתניה ובאילת של פיגועי הטרור, מצאתי את עצמי תמיד בליבת העשייה ברמה הלאומית. הייתי חלק מזה, זה תמיד אתגר אותי מחדש לצד העשייה המשטרתית הרגילה".

שטיין הסביר כי תקופת הפיגועים בישראל בשנות ה-90 השפיעה מאוד על עבודת המשטרה. "עד לפני שנת 1993, שבה החלה תקופת הפיגועים, עסקתי בעבודת המשטרה השגרתית - תופסים גנבים, חוקרים ומגישים כתבי אישום. אני זוכר את הפיגוע הראשון, בקו 5 בדיזנגוף בתל אביב, זה היה משהו אחר לגמרי. גם עוצמת הפיגוע, הנפגעים וההרוגים והמראות שראינו שם, למרות העובדה שאני בוגר מלחמת שלום הגליל ואלו מראות שראינו בעבר, בתוך לב תל אביב זה היה מאוד לא פשוט. אני זוכר גם את הפיגוע בדולפינריום. המראות של הילדים היו ממש קשים, אבל לצד הקושי זה נותן לך ממד נוסף, ואתה מבין שהעבודה שלך היא מאוד משמעותית".

ניצב שטיין, שיזם את תכנית "עיר ללא אלימות" בתקופה שבה שימש כמפקד מרחב אילת, אמר כי הרצון של התושבים הוא להרגיש ביטחון רב יותר ברחובות, ועל אף מקרי הפשיעה, המצב בישראל, ביחס למדינות אחרות, אינו חמור מדי. "הציבור בישראל הוא צרכן של איכות חיים מאוד גבוהה, והתכנית הזו נחוצה לשם כך. הציבור רוצה איכות חיים טובה יותר, משטרה בעל תודעת שירות גבוהה יותר וזמינה יותר. אנחנו מתמודדים הרבה עם העניין הזה".

לדבריו, "מתוך ראייה מפוכחת וריאלית, אני רוצה שיקרו שני דברים - שכמות הפשיעה תרד באופן משמעותי ושכל עבריין שמבצע עבירה ידע שאנחנו נשקיע את כל האמצעים האפשריים כדי לעצור אותו". ניצב שטיין הדגיש כי במידת הצורך, שוטרי היחידה המרכזית (ימ"ר) של מחוז מרכז יצטרפו לשאר שוטרי המחוז במאמצים להתמודד עם מקרי פשיעה "קלים", על אף העובדה שהם אמונים על פענוח מקרי פשיעה חמורים. "אם נזהה תופעת פשיעה סדרתית, גם אם מדובר בפריצה לבתים, היחידה המרכזית תיתן לכך את הקשב".

מפקד מחוז מרכז של המשטרה קרא בנוסף לתושבים שתחת אחריותו לגלות מעורבות בנעשה בעריהם. "אני רוצה שיבחנו אותנו ואת היעדים שאני מציב לשוטרי המחוז. אני רוצה לראות קהילה שמשתתפת בעשייה כמו בפרויקט 'עיר ללא אלימות'. שלא ירפו ויתקשרו בכל מקרה. אם לא יינתן מענה ראוי - אני מתחייב לתחקר ולבדוק את הנושא כדי להשתפר. בסופו של דבר המטרה שלי היא שהתושבים יהיו מרוצים ותחושת הביטחון שלהם תגדל כמה שיותר".

קצין המשטרה, ששירת בעבר במחוז מרכז בתפקידים שונים, אמר כי הוא מזהה שינוי בתפישה של הציבור הערבי המתגורר בתחומי המחוז. "מדובר בתופעות שלא היו מקובלות במגזר הערבי לפני כעשור. הם מעוניינים בשותפות עם המשטרה, אומרים לנו 'אנחנו רוצים שתתמודדו עם הנשק הלא חוקי ועם הסמים'", הסביר. "אמירות כאלו לא היו מקובלות בעבר. יש עליה בפניות למוקד המשטרה וזה הישג מבחינתי. מדובר במקומות שפעם כלל לא היה בהם שיתוף פעולה. הם בוחנים אותנו ואני חושב שיש כאן תהליך הרבה יותר מהותי מאשר עבודת משטרה שוטפת. מדובר בבניית אמון עם הציבור הערבי, ואנחנו שמחים על כך ונערכים בהתאם".

בתקופה האחרונה הצליחו שוטרי המחוז לפענח שני מקרי רצח – הראשון של חלפן הכספים ארנון יעקבזון שאירע ב-2009 בפתח תקווה והשני של ישראל עמאר ברחובות שאירע בחודש אפריל השנה. בשני המקרים נעצרו חשודים והוגשו נגדם כתב אישום. אך לצד הצלחות אלו, ישנם עדיין מקרים לא מפוענחים, כמו "תאונת העבודה" שאירעה בפברואר השנה בראשון לציון בעת הטמנת מטען חבלה ברכבו של אדם מוכר למשטרה, שבה נהרגו שמוליק דוד ואלכס לרנר, שככל הנראה קשורים לארגון הפשיעה של משפחת אברג'ל. מקרה החיסול של שני צעירים המוכרים למשטרה באמצעות הטמנת מטען חבלה ברכבם בצומת ירקונים בפתח תקווה וכן חיסולם לאור יום של אלי עורקבי וערן פרטוש בעיר, הם חלק מרשימת המקרים הלא מפוענחים. לדברי ניצב שטיין החקירות מתנהלות במלוא המרץ ובחלק מהאירועים ישנן התפתחויות מסוימות שלא ניתן לפרט לגביהן בשל צווי איסור פרסום. "חלק מהפרשיות הללו נמצאות לקראת פענוח", אמר שטיין. "חשוב לי שכל תושב ידע שאנו משקיעים את כל המשאבים מדי יום כדי לפענח כל תיק חקירה כזה. לא נשקוט עד שנסיים ונמצא את האשמים".

שטיין לא שוכח לציין את מסירותם של השוטרים במחוז. "מדובר בחבורה איכותית ומסורה שצריך לזכור שחלק נכבד מהם פועל גם מתוך הרצון לשמור על הבית כי הם תושבי המחוז. הם מבינים את האתגרים ופועלים בהתאם. עם שוטרים כאלה אפשר להשפיע", אמר. "אני חושב שאם אמקד אותם נכו, תוך כמה חודשים נמצא את עצמנו במקום אחר. אני חושב שכבר עכשיו המצב טוב אבל בתהליך רצוף שנמשך לאורך זמן נמצא תושבים שטוב להם לגור בתחומי מחוז מרכז".

לקריאה נוספת:
ראש אגף התנועה: "הרוגים הם לא נתונים סטטיסטיים"