חטיבה 188 של חיל השריון ידועה בשמה הנוכחי בעיקר מאז מלחמת יום הכיפורים, אולם שורשיה מתחילים כבר עם קום המדינה, אז היא נודעה בשם חטיבת כרמלי ולימים חטיבה 145. בימים אלו, המציינים 40 שנה למלחמה ההיא, זוכרים אנשי 188 כי הסגל כולו נהרג והחטיבה עצמה כמעט והושמדה כליל במהלך המלחמה. לצד האבדות הכבדות שספגו, הם זוכרים כמה סיפורי גבורה, ביניהם חילוץ לוחמי חי"ר מתל סאקי, קרבות עמק הבכא ובלימת מאות טנקים סורים בצפון רמת הגולן על ידי שני גדודים בלבד.
כבעבר, גם היום גדודי החטיבה פרושים בגבולות המדינה מצפון ועד דרום. בשגרה וגם בחירום, חטיבה 188 היא מרכיב חשוב בעוצמה של צה"ל.
סא"ל רועי שבירסקי, מפקד גדוד 74 של החטיבה, היושב כעת בחטיבה המרחבית אילת, מספר על פעילויות הגדוד בימים אלה: "הטנקים שלנו נמצאים ברמה אך פרושים מול סיני ומגנים על ציר 12 הידוע לשמצה". בסיורים על הגדר, מארבים רגליים ותצפיות בשילוב של כוחות נוספים, הטנקיסטים של גדוד 74 מתפקדים כחיילי חי"ר לכל דבר והצליחו עד כה לסכל לא מעט פיגועים והברחות סמים על הגבול. אלא שהמתיחות האחרונה בצפון מזכירה לחיילים את עיקר תפקידם בזמן חירום. "אנו מאומנים לוורסטיליות מאוד גבוהה, וברגע שתינתן הפקודה הגדוד יעלה על הטנקים ברמה ובידע לבצע את הדברים שהוא יודע לעשות. זה יכול לקרות בגולן, בעזה או ביהודה ושומרון. הגדוד גמיש ויודע לעשות את ההתאמות האלה בצורה מהירה מאוד", מספר סא"ל שבריסקי.
גדוד 605 הוא גדוד ההנדסה של החטיבה. ארבע פלוגותיו נמצאות כעת בגזרת מנשה בצפון השומרון, מגנות על קו התפר מחדירות ומשתתפות במניעת פעילות טרור בגזרת ג'נין במארבים, בתצפיות ובמעצרים. "אין הרבה כוחות הנדסה בצבא", מסביר סא"ל רועי נהרי, מפקד הגדוד. "בכל מעבר משגרה לחירום, גדודי הנדסה, ובוודאי סדירים, ימצאו את עצמם מהר מאוד בחזית. הרגשנו את זה במתיחות האחרונה (הקשורה להכנות הישראליות לתקיפה אמריקנית בסוריה י.א) כשעלינו צפונה. אנו מהכוחות הראשונים שמעלים אותם לחזית משום שאנו פותחים את הדרכים והמעברים לשריון".
מוכנים טוב יותר לעימות עם חיזבאללה
בנוגע לאפשרות של עימות מחודש עם חיזבאללה, אומר סא"ל נהרי: "אני מסתייג מהסטיגמה שדבקה בציבור באשר למילוי המשימות במלחמת לבנון השנייה. בתור מי שהיה מ"פ הפלוגה המבצעית במלחמה, אני יכול לומר שפתחנו לא מעט צירים ומעברים בעומק שטח האויב. עם זאת, היום אנו מוכנים באופן טוב יותר לעימות. תפקידנו לסייע לשריון להגביר את הניידות שלו בקרב. ההבנה שלנו בצורך של השריון במיגון, בעמדות ובביצורי שדה מאוד ברורה היום. המכשולים שצפויים לנו (בלבנון י.א) טומנים בתוכם הרבה פעילות רגלית, פתיחת דרכים, נטרול איומים והכנת השטח לשריון מבעוד מועד".
מעט צפונה משם, מוצב גדוד 53 הפרוש גם כן ברמת הגולן. לאחרונה סיימו לוחמיו קו בשבי שומרון. "אנו מקיימים קווים בכל הארץ ובין לבין משלבים אימונים", מסביר סא"ל דביר אדרי, מפקד הגדוד. "כל קו יש לו את האופי המיוחד שלו. בגזרת הגולן, עיקר הפעילות הוא בסיורים על הגבול ובמארבים. בגזרת עזה, תווי השטח מאפשרים לטנקים לשחק תפקיד מרכזי, ובשומרון אנו מתפקדים יותר כחיילי חי"ר הרבה מחסומים ומעצרים".
בניגוד למקומות אחרים, אדרי רואה את האויב שלו מול העיניים, לעיתים קרוב מאוד לגבול. "אנו רואים את חייליו של אסד נלחמים עם המורדים ממש מול העיניים. עם זאת, צריך להיות דרוכים ולזכור שזו לא הצגה. הנשק יכול להיות מופנה גם אלינו", הוא מדגיש. אם תתרחש התלקחות ברמה, אדרי וחייליו יהיו הראשונים להגיב. "היום לטנקים יש יכולת כמעט אבסולוטית במערכה, גם בעוצמת האש וגם במרחקים. במאבק הזה הטנק מאוד רלוונטי היות שהוא כלי מוגן יחסית, היכול לשאת חיילים. זהו הכלי שמסוגל לשאת את התחמושת הכי רבה, להגיע לטווח אש גדול, לדייק מאוד ולייצר עוצמת אש שלא קיימת בשום כלי אחר ועולה על פלוגת חי"ר שלמה. לכן אין לו תחליף".
לא הרחק משם מוצבים חייליו של סא"ל ניר רוזנברג, מפקד גדוד 71, המופקד על שמירת הגבול מול לבנון. עיקר עבודתם בשגרה מסתכם בסיורים על הגבול, בפטרולים ובמארבים, אולם כמי שנמצא במגע הקרוב ביותר עם מחבלי חיזבאללה, גם הם זוכרים היטב שהכול יכול להשתנות ברגע: "השקט של לבנון מתעתע", מסביר רוזנברג. "אין כאן מחבלים שהולכים באופן גלוי מולך כפי שהיה לפני 2006. האויב נסתר יותר, אך זה לא אומר שהוא לא קיים. האתגר הוא לאתר את נקודת התורפה שלך על הגבול ולדעת לתת לה מענה, אבל היוזמה תמיד תהיה אצל התוקף. הפקנו את הלקחים משנת 2006 ואנו ממוקדים מול אותן נקודות שבהן אנו מעריכים שאותו אויב נכון לפעול".
לדברי סא"ל רוזנברג, חל שיפור ניכר גם במודיעין הקרבי "מה שהעיניים של הלוחמים רואות וגם במערכות המורכבות יותר. הפעילות מתאפיינת בהגנה של הטנקים באזורים שבהם יש סיכוי גבוה יותר שתתממש פעילות עוינת, או במקומות שמתבצעת לחימה. העובדה שהטנקים ניידים ושניתן להפעיל באמצעותם מערכות תצפית ארוכת טווח שלא קיימות אצל החייל במשקפת, ביום ובלילה, הופכת אותם לכלי חשוב מאוד בשמירה על הגבול גם בשגרה".
בהתייחסו לאיומיו של נסראללה, לפיהם בעימות הבא הלחימה תעבור גם לשטח ישראל, אומר סא"ל רוזנברג: "השטחים החיוניים העיקרים שלנו הם היישובים הסמוכים לגדר, אתרי התיירות וכל אותם מקומות שאזרחי ישראל מסתובבים בהם בצפון. למרות ההצהרות של נסראללה, אני מתקשה לראות אותו מצליח לעשות כזה מהלך. אני עדיין חושב שיש פער גדול בין ההצהרות שלו אל מול היכולות האמתיות. יש לנו מבחר של אמצעים מתקדמים בהערכות להגנה בגבול שיקשו עליו מאוד אם יבחר לבצע מהלך כזה".