מאז כינון האו"ם בשלהי מלחמת העולם השנייה תאמה העצרת הכללית שלו פסקה מפורסמת מאת וויליאם שייקספיר, שכל העולם במה וכל האנשים שחקנים. גם העצרת הנפתחת היום.
על בימתה מתרחש מסע הסברה ללא הפסקה, מהלך תעמולתי של מדינות בעלות עניין, מאמץ לכבוש את דעת הקהל. לא שאין לאו"ם זרועות בעלות השפעה. מועצת הביטחון היא החשובה שבהן. גם ארגון אונסק"ו - לאחרונה להרע - חשוב בענייני תרבות. אך העצרת, שהיא לכאורה גולת הכותרת, משמשת בפועל בימת הסברה ותעמולה.
דוגמה בולטת ואחרונה היתה נאומו של בנימין נתניהו בסוגיה האיראנית. בשרטטו לפני שנה את האיום המתאפיין במיזם הגרעין האיראני לא התכוון להציגו בפני יושבי האולם, שנחלקו בין מי שממילא מכירים את הסוגיה לבין מי שאינם מתעניינים בה, ומכל מקום אי אפשר לשנות במחי ציור אחד את עמדת ממשלתם. זה נועד לטלוויזיה ולאינטרנט, לציבור שמחוץ לאולם בכל רחבי העולם.
כן גם בעצרת 2013, אלא שהאירוע השנתי בניו יורק משנה לעתים את הלך הרוח כמו זיקית מדינית. ב?2012, זמן קצר לפני הבחירות לנשיאות בארה"ב, היה ברק אובאמה תקיף כלפי מיזם הגרעין האיראני כמעט כמו נתניהו. באורח מילולי, כמובן.
עתה הדברים שונים. השאלות המעוררות את עניינם של בימאי התקשורת שונות. האם ילחץ אובאמה את ידו של הנשיא החדש חסן רוחאני? היצפה בהם נתניהו מן הצד בחירוק שיניים ובמבט ספקני? הדבר מתחייב לא רק מפני שבכל שנה רוצה דעת הקהל בסיפור חדש ובדרמה מקורית ושונה מן השנה שעברה, אלא גם מפני שהשחקן האיראני החליף את הטקסט, ואולי גם הצטייד במסיכה. קל היה לשנוא את מחמוד אחמדינג'אד, אבל את רוחאני רוצה העולם לראות באור חיובי יותר מכפי שהוא בפועל.
גם נתניהו יידרש למתוח את מחשבתו כיצד להציג את הנושא הישראלי באור חדש. לא זו בלבד שלא יחזור על השרטוט, אלא שהשינויים בזירה יחייבו אותו להתאים את תוכן דבריו, ואולי גם את פעלוליו, לאווירה חדשה. האזהרה מפני איראן תהיה מן הסתם עטופה גם באיזשהו רובד של תקווה דקיקה כי יעלה בידי האמריקנים לבלום את מיזם הגרעין שלה בלי לשגר טילי טומהוק לעריה.
גם רוסיה אינה השחקן מן השנה שעברה. מעמדה הבינלאומי מצוי בעלייה רציפה זה כמה שנים. היא רחוקה מן השפל שפקד אותה עם פירוק בריה"מ. ולדימיר פוטין כבש לעצמו מעמד על חשבון יריבו האמריקני ואותת לנציגי כל המדינות הנוכחות באולם עם מי כדאי לקשור קשרים עזים. אילו הוקם האו"ם עתה, לא היה העולם מקבע את בסיסו בניו יורק.
היום יורם המסך במסע יחסי הציבור הארוך ביותר שמכירה האנושות מאז ומעולם.