לתפוס את המתחזה

ההתעללות בש"ס עברה השבוע כל גבול. אם עד לאחרונה היה מופיע מדי פעם שחקן שהתחזה לעובדיה יוסף ומשמיע אוסף של קללות גסות, כאילו היה שיכור, בא השבוע מישהו שהתחזה לשלום כהן, עוד חבר ב"מועצת חכמי התורה", ופלט (לא בפעם הראשונה) אוסף של הבלים גסים, מהסוג שהמורות בכיתה אלף נוהגות להוציא בגללם ילד שמתבטא כך, להתאוורר במסדרון.
על פי פרסומים שונים, בטקס הכתרת הרב הראשי הספרדי, אמר שלום כהן פחות או יותר כי התואר של סגן שר הדתות, הרב אלי בן?דהן, זהה לסיר לילה.

עכשיו, כיוון שמדובר בשפה שנראית כאילו בקעה מפיו של מסומם שלקח מנה גדולה מהרגיל, אין צל של ספק שמדובר במתחזה, שמטרתו להכפיש את רבני מועצת גדולי התורה. בכל מקרה, אין ספק שלא מדובר בשלום כהן עצמו, שעל פי שמועה לא מבוססת, נושא את התואר רב. אבל אם הוא אכן רב, ודאי שהוא לא זה שהשמיע דיבורי?שופכין.

אחת הראיות לכך שמדובר במתחזה, היא שלפחות בשתי היממות שלאחר הציטוטים מעוררי הבחילה שיוחסו לשלום כהן, לא היה בש"ס מי שניסה להסביר ש"לא הבנתם את לשונו של הרב". כולם שותקים. כי גם להם ברור שאין צורך להסביר שהרי לא היה זה שלום כהן שבירבר, אלא אותו מתחזה שפל שכל מטרתו להציג את מועצת?חכמי כאילו היא מורכבת מאוסף של טיפוסים גסי רוח.
מה שמוביל אותנו לרגע משמעותי בהיסטוריה של העם היהודי.
אמא אחת עבדה במטבח בשעה שהילד שיחק בסלון כאילו הוא כרוז בתחנת רכבת: "שלום לכם נוסעים יקרים", הכריז הילד, "הגעתם לתחנת נתניה. יאללה, תעופו מהעיניים, פסיכים מטומטמים". היו שם קללות גסות יותר, אבל כאן זה לא ש"ס, אז נדלג.

האמא שמעה, רצה מהמטבח לסלון, עמדה מול הילד וצרחה: "מה קורה פה? באיזו מין שפה אתה מדבר? אסור לדבר ככה! חכה חכה שאבא יחזור מהעבודה. עד אז תעמוד בפינה".
הילד עמד בפינה והשפיל את ראשו. האמא חזרה למטבח אבל אחרי שעה ריחמה על הילד, ניגשה אליו ואמרה לו שאם הוא מבטיח לא לחזור על המילים הגסות, הוא יכול לחזור לשחק.
הילד חזר לשחק, והאמא חזרה לעבודתה. אחרי כמה דקות היא שמעה את הילד מכריז: "נוסעים יקרים, שלום רב! הנהלת הרכבת מצטערת מאוד על האיחור של שעה בלוח הזמנים שנגרם בגלל התנהגותה של המטורפת שבמטבח".

מי אמר שאין בימין?הכי?הכי?קיצוני יצירתיות? של מי למשל היה הרעיון (בסרט "מלחמת העולם זי") שגדר ההפרדה שלנו נועדה לעצור את הזומבים?

לפני המון זמן - שנים עברו מאז - התארחתי אצל חברים בנתניה. זו היתה השבת שלפני סוכות. הלכנו לבית כנסת במרכז העיר. לפני תפילת מוסף, עלה הרב לדוכן לדרוש. בין היתר הוא קרא לשומעיו לקנות לחג הסוכות כמה וכמה סטים של ארבעת המינים, לכל ילד: "זה עולה פחות מכרטיס למשחק של אליצור נתניה", אמר.

כאן חייבים להוסיף הערת?רקע:

אלה היו השנים הגדולות בקבוצת הכדורסל של אליצור נתניה. הגיע משקיע, ייבא מארה"ב כמה שחקנים שחורים עם כישרון מטורף, הביא גם כמה ישראלים איכותיים - ולכמה עונות הפך את הקבוצה ללהיט של הליגה. עברו דרכה שמות כמו וילי סימס, סטיב מאלוביק וקארל נברסון. אפילו דיוויד בלאט היה שם. על המגרש השתוללו להטוטני כדור שאיימו על מכבי תל אביב וניצחו אפילו את ריאל מדריד.

עכשיו צריך לחזור אל הרב שאמר לבאי בית הכנסת הנתנייתי, ש"סט של ארבעת המינים עולה פחות מאשר כרטיס לאליצור נתניה".

מייד לאחר שהרב אמר את זה, הרים את היד מישהו מהספסלים האחוריים ואמר: "אבל הרב, במחיר של כרטיס לאליצור נתניה מקבלים חמישה מינים".

* * *
זה הרגע שבו צריך עוד הערה של רקע, למי שאינו מבקר קבוע בסידור התפילה. המונח "מינים" משמש לעיתים ככינוי למי שאינם יהודים. הוא מופיע בתפילת שמונה?עשרה. במקור היתה הכוונה לנוצרים הראשונים. איך נגיד בעדינות, לא מאחלים להם חיים בנעימים. וכך, כאשר הרב אמר ארבעת המינים, הוא התכוון לאתרוג, ללולב, להדס ולערבה. ואילו כאשר אותו מתפלל הזכיר חמישה מינים - הוא התכוון לזרים של אליצור נתניה.

מה שמוביל אותנו אל הבעייתיות של התירוצים שאו?טו?טו נשמע בעניין שלום כהן. לא פשוט למצוא הסבר בסגנון המקובל על צמרת ש"ס, ש"לא הבנתם את לשונו התורנית של הרב". שהרי כבר כמה ימים שעסקני המפלגה הזו מתייגעים בספריות ישנות ומחפשים משמעות שונה מהמקובל לסיר לילה ולמטען שהוא מכיל. מדובר באנשים מסורים ומתישהו יגיע הרגע שמישהו מהם יזנק ממקומו, כמו ארכימדס מהאמבטיה, ויצעק "מצאתי".

האמבטיה וההכרח להתרגל לקללות של חכמי ש"ס מביאים אותנו לאותו אחד שלא הרגיש טוב והלך לרופא. האחרון ביצע את הבדיקות שלו, ואחרי כמה ימים ביקש מהחולה לחזור למרפאה. החולה הגיע והרופא אמר לו: "קשה לי, אבל אין ברירה, אני חייב להודיע לך שלקית במחלה סופנית".

האיש ההמום שתק כמה דקות, ואז שאל את הרופא: "יש משהו שאני יכול לעשות בעניין"?

"כן", אמר לו הרופא, "סע לים המלח מדי יום ותעשה שם אמבטיות בוץ".

האיש שאל: "וזה יעזור להתמודד עם המחלה"?

"לא", ענה הרופא, "אבל תתרגל לאדמה".

למען הסר ספק, העובדה שלפני שבוע נעצרה התנועה בכבישי ישראל ל?24 שעות לא קשורה לאורן זריף וגם לא לנמרוד הראל.