פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אוגדונר מצרים: "אלפי מחבלים בסיני - והתופעה גדלה"

      תת-אלוף נדב פדן, אחד מהקצינים ה"מסומנים" לגדולה בצה"ל, פיקד בשנתיים האחרונות על אחת הגזרות החשובות - גבול מצרים. הוא מדבר על סיני, על המאבק בפליטים ועל הקריירה

      מפקד אוגדת אדום היוצא, תת-אלוף נדב פדן החל את דרכו הצבאית בסיירת מטכ"ל והטביע שם את חותמו. שמו התפרסם לאחר שהסתער על קבוצת מחבלים שפשטה בסירות על חוף ניצנים במטרה לבצע פיגוע ראווה. על חלקו בסיכול ואירוע עלום נוסף הוא קיבל שני ציונים לשבח. בעקבות ההתקדמות המטאורית בצה"ל הוא כונה מאחורי גבו "נסיך". פדן פיקד על פלגה בסיירת מטכ"ל ומאוחר יותר מילא תפקידים בחטיבת הנח"ל ובבית הספר לקצינים (בה"ד 1) עד לפיקוד על יחידת דובדבן בתקופת השיא שלה בעשור הקודם. בגיל 35 הוא קיבל את דרגת אלוף המשנה.

      תא"ל נדב פדן (יואב דודקביץ')
      עלייה מטאורית בסולם הדרגות. פדן, השבוע (צילום: יואב דודקביץ')

      כבר בצעירותו סומן פדן כהבטחה גדולה. אולם, טיפוסו המהיר של פדן בסולם הדרגות נעצר בשנת 2002 לאחר שתחת פיקודו כמפקד דובדבן נהרג הלוחם רועי דרור ממכת חום. הוא הורשע בעבירת התרשלות, נגזרו עליו שישה חודשי מאסר על תנאי וכן עיכוב דרגה. היו שחשבו בצה"ל כי פדן ירים ידיים ויפנה לאזרחות, אך הוא נשאר על מדים, גם בלחץ הפיקוד הבכיר בצה"ל. לאחר סיום ריצוי העונש, קיבל פדן את הפיקוד על החטיבה המרחבית עציון והפיקוד על בה"ד 1.

      לאחר תפקיד מטה כנספח זרוע היבשה בוושינגטון, מונה לפני שנתיים למפקד עוצבת אדום ובשבוע שעבר מסר את האחריות על האוגדה שחולשת על גבול ירדן ומצרים למחליפו. פדן ידוע כמי שלא בוחש בקדרה ואיננו מחובר ל"קליקות" בצבא. חבריו הם נושאי נשק בלבד. יהיו שיאמרו שיש בו קורטוב של תמימות. בראיון מיוחד לוואלה! חדשות הוא מספר ערב החג על התפקיד המורכב.

      "לא היה אכפת לי להישאר"

      "כמעט זלגה לי דמעה על הבמה", מספר פדן בפתח השיחה ומגלה צדדים שלא נראו בו במשך שנים. הרי כולם יודעים שהוא קצין רציני, ענייני וקשוח. "השארתי צלע מצלעותיי במקום הזה. שנתיים וחודש. לא היה אכפת לי להישאר עוד שנה. זה היה מעט מדי".

      הגזרה תחת פיקודו עברה שינויים רבים כשהבולט ביניהם היא הגדר שנבנתה לאורך 210 קילומטרים בגבול המצרי. עד סוף השנה ישלימו קטע באורך של מאות מטרים באזור נחל גשרון ולאחר מכן תחל בניית המכשול הימי. בסך הכול, פדן היה אמון על מניעת חדירות בגזרה באורך 450 קילומטרים של גבול בין ישראל, מצרים וירדן. האוגדה שעלייה פיקד פדן עברה לחזית הבמה הצה"לית בעקבות הפיגוע בעין נטפים לא הרחק מאילת באוגוסט 2011 בו נהרגו שמונה אזרחים וחיילים.

      אוטובוס באזור אילת נפגע מירי של מחבלים בפיגוע משולב בדרום, אוגוסט 2011 (רויטרס)
      הפיגוע אירע במהלך חפיפה בין מפקדי האוגדות. זירת הפיגוע בעין נטפים. אוגוסט 2011 (צילום: רויטרס)

      "למעשה, הפיגוע מתרחש במהלך חפיפה ביני לבין תמיר (תת-אלוף תמיר ידעי, מפקד האוגדה הקודם. א"ב) טרם כניסתי לתפקיד", מספר פדן, "הייתי בפגישה אישית בקריה בתל אביב. אני עולה למסוק יחד עם טל רוסו (אלוף פיקוד דרום באותם ימים. א"ב) ואנחנו מגיעים באיחור של שעה וחצי מתחילת האירוע".

      למרות ההיערכות, הפיגוע הפתיע את הכוחות

      "לגבי הפיגוע בעין נטפים האוגדה ופיקוד דרום עסקו בו כמעט שנה. במאי כבר הייתה התרעה שירדה ושוב עלתה ושוב ירדה. אחת הבעיות של חוסר מודיעין שהוא מייצר התרעות מתמשכות ופיזור פוקוס ואנרגיה. אתה לא יכול להחזיק אנשים בדריכות מלאה במשך חודשים. אתה יכול למקד אותם לימים".

      מה היה האירוע הכי משמעותי אצלך בגזרה במהלך כהונתך כמפקד אוגדה?

      "בסך הכול חוויתי בכהונה הזו 11 פיגועים. מיד אחרי הפיגוע בעין נטפים היה ירי לעבר ג'יפ של מ"פ, ירי על אוטובוס שהסיע חיילים, מטען בהרי אילת, פיגוע בקו דיווח 212 עם לוחמי קרקל והתותחנים במהלכו נהרג רב-טוראי נתנאל יהלומי, היה ירי רקטי על בסיסי חיל האוויר ועל אילת מספר פעמים (6 מקרים שונים א"ב)".

      סיני זה כאן

      בשונה מיהודה ושומרון שם פועל צה"ל בחופשיות. הפעילות שלך בגבול המצרי מוגבלת מאוד

      "כל גזרה והמורכבות שלה. ביו"ש יש חיכוך במפגש עם אזרחים שאני חווה אותו פחות, ביו"ש יש אתגר אורבני שאצלי לא קיים. האתגר שלי הוא מסוג אחר. אני חווה לחימה בשטח מדברי. יש לנו הסכם אסטרטגי עם המצרים שאחת המשימות שלי היא לשמור עליו. ככל שהדבר אפשרי אנחנו פועלים ומתאמים בצורה טקטית מול המצרים ומאפשרים להם לשמור על גזרתם. גם באירוע עין נטפים ובאירועים אחרים שאנחנו תחת אש חלה עלינו חובה להגן על האזרחים שלנו ועל עצמנו. אם זה קורה אנחנו עושים את כל מה שאנחנו יכולים".

      במידה ולאורך הגבול המצרי סיור מזהה חוליית מחבלים נערכת לשיגור רקטות לעבר אילת, הוא יורה כדי לפגוע?

      "הוראות הפתיחה באש מאפשרות לי במידה ואני מזהה מישהו שרוצה לירות עלי או שמסכן את האזרחים שלנו לפגוע בו. זה כלל בינלאומי מוכר".

      לאורך הגדר בגבול המצרי יש תרנים עמוסים באמצעי איסוף מודיעין. עד כמה מצבך השתפר?

      "יש כאן מאמץ מודיעיני משולב של הקהילה כולה: שב"כ, אחרים ואמ"ן. התמונה שיש במצרים לאין ערוך בהירה יותר, מפורטת יותר מהימים שבהם התחלתי את התפקיד. אני לא רוצה להיות דרמטי ולומר 'מחושך לאור', אבל השטח הרבה יותר מואר. זה מאפשר לי להיות יותר מאופק. בעבר, כשהייתה עולה התרעה הייתי פועל ALL OUT (מוציא את כל הכלים והכוחות החוצה. א"ב). היום כשאני יודע יותר, אומר זאת בזהירות כי אני לא יודע הכול, אני יכול להיות יותר ממוקד, גם להכווין את המצרים וגם להיות מוכן בצורה הרבה יותר ממוקדת. בשנת 2012 היינו 80% מהזמן במצב של התרעה. בשנת 2013 אנחנו 60% פחות בזכות מודיעין טוב יותר".

      חיילים מצרים שומרים על הגבול ברפיח, יולי 2013 (AP)
      "פועלים על פי האינטרסים שלהם". חיילים מצרים בסיני (צילום: AP)

      מאז הדחתו של נשיא מצרים מוחמד מורסי התגבר הלחץ של הצבא המצרי על ארגוני הטרור בסיני. אתה מבחין באפקטיביות?

      "המצרים פועלים על פי האינטרסים שלהם ולא שלנו. בשבועות האחרונים ניכר שיש להם אינטרס לפגוע בתשתיות הטרור בסיני. הם הורידו במקום את חוליות הג'יאהד העולמי. חוליות שאנחנו מכירים והיינו בכוננות בגללן בגבול שלנו".

      החוליות הללו חוסלו?

      "אני לא מכיר שהם חוסלו, הן במצב של נרדפו?ת. ממצב שהם הסתובבו בסיני באופן חופשי בלי לתת חשבון לאף אחד, הם הפכו לנרדפים. חוליה כזו היום לא בהכרח יכולה להוציא פיגוע מורכב. בשלב זה אולי רק פיגוע מזדמן".

      כשאתה מתבונן עמוק פנימה לסיני כמה ארגוני טרור יש שם?

      "יש שם נציגויות של ארגוני טרור שמוכרים לנו מעזה ולבנון. כולל חיזבאללה ויש נציגויות של אל-קאעדה. אין יישות אחת מגייסת. אל-קאעדה נותנת את חסותה לגופים שמוכיחים את עצמם. גוף בונה את עצמו לבד, עובד תחת האג'נדה של אל-קאעדה. מוציא שניים שלושה פיגועים אפקטיביים, לוקח עליהם אחריות ואז מקבל את ההכרה שמלווה בידע וכסף".

      איימן אל זווהירי, יורשו של אוסמה בן לאדן, יכול לשלוט בתאי טרור בסיני להוציא פקודה לפיגוע?

      "זווהירי לא שולט ברמה הזו. המנגנון של הארגון משחרר הלך רוח. לדוגמה, זווהירי יאמר שלדעתו עכשיו פיגועים באזור שעוטף את מצרים נחוצים וזה יעודד גופים בסיני לפעול".

      מי הוא ארגון הטרור הגדול ביותר בסיני?

      "אנסר בית אל-מקדס, שהוא ארגון ג'יאהד עולמי ומושא התקיפה העיקרי של המצרים בסיני. יש גופי ג'יאהד נוספים כמו ארגון 'קצוות ירושלים' - ארגון שנולד בעזה ונמצא בסיני. יש את צבא האסלאם ועוד ארגונים. התופעה הזו בגדילה. מה שמדאיג היא הרוח הסלפית, אסלאמיים קיצונים. הם תומכי ג'יאהד. המצע האסלמי ההדוק עליו גדלים ארגוני הג'יאהד בסיני".

      אתה יודע לומר כמה פעילי ג'יאהד עולמי יש בסיני?

      "אלפים בודדים".

      הפליטים על הגדרות

      באמצע הריאיון מצלצל מכשיר הטלפון הסלולארי של פדן כשבצדו השני של הקו נמצא אלוף פיקוד הדרום לשעבר, טל רוסו. "המפקד, זה שחר של יום חדש. אני עוד מדחיק. לא מרגיש הקלה. היום בשעה 07:00 התקשרתי לחמ"ל לשאול אם הכול בסדר", השיב פדן למפקדו לשעבר.

      זה אזור מטעה. אתה מרים משקפת ואתה רואה בעיקר מדבר. מאחורי אחד הסלעים תצוץ ההברחה הבאה

      "קראת את 'על השחיטה' של ביאליק? 'הרוח נשבה השמש זרחה והשוחט שחט'. יש שיר כזה. זה הסיפור של המקום הזה. השמש זורחת. האווירה פסטורלית. מפרץ אילת יפיפה ומאחורי הסלעים הללו מסתתרים אנשי אל-קאעדה. לשמחתי אנחנו ערוכים אליהם היטב. קשה להבין את עומקו של השינוי. אני מדבר עם שמואל זכאי ויואל סטריק שהיו מפקדי הגזרה, לא היה להם כלום. היה להם מדבר פרוע. באופן סטטיסטי הם תפסו פה ושם מבריח".

      מה הסטטיסטיקות של ההברחות בתקופה שלך?

      "יש ירידה של 80% בהיקף ההברחות בשנת 2013. מסתננים כבר לא היו כמה חודשים. אני על אפס. בכל שנת 2013 שעוד דקה מסתיימת אני מדבר על 30 זרים (שהצליחו להיכנס לישראל. א"ב). אלו שנכנסו זה היה הומניטרי, שאפשרנו להם להיכנס. אתה רואה אדם פצוע או אישה בהיריון, אני לא מושיב אותה להתייבש במדבר".

      יש אגדה בפיקוד דרום שהיה בעבר שיח בין מפקד אוגדת עזה לשעבר תת-אלוף יוסי בכר לאלוף הפיקוד לשעבר טל רוסו. בכר שאל את רוסו "למה אין יותר שערים סביב הגדר בגבול המצרי?", אז רוסו השיב לו: 'אם היו פה הרבה שערים, אתה עם ההומניות שלך אתה מכניס את כולם פנימה לישראל'.

      "זו אגדה נכונה. לטל הייתה מדיניות לעשות כמה שפחות שערים. תחת ההבנה שבמקום שיש שער, יש פוטנציאל לפתוח אותו. משפטית זה הוכיח את עצמו. בדיונים בבג"ץ אחד הדברים שדנו בהם זה היכולת שלנו לטפל בצד השני. הגדר הזו יוצרת חיץ חד משמעי. מצד אחד המצרים אחראים מצד שני אנחנו אחראים".

      יש טענות שעדיין מתקיים נוהל 'החזרה חמה'. מסתננים שמגיעים אל הגדר נכנסים לשטח ישראל ואתם דואגים לקרוא למצרים שייקחו אותם בחזרה לשטח מצרים

      "אין החזרה חמה. בג"ץ אוסר זאת. מה שכן עשינו זו בלימה או נוהל 'אחיזת ידיים': פשוט יצרנו חיץ אנושי על קו הגבול ומנענו מהזרים להיכנס לשטחנו. במקביל קראנו למצרים לקחת אותם. כך מנענו כניסה של מאות מהגרי עבודה. הם מגיעים כשבכיסים כרטיסי טיסה מחרטום לקהיר ומשם באוטובוס של 'יוסוף טיולי מדבר' כולל כרטיס הביקור שלו. הם שהו במדבר לכל היותר יומיים. זה לא תנאי VIP אבל עם מים ומזון. טנדר שמביא אותם לגבול. הולכים ברגל 200 מטר לגדר וחוצים לשטח ישראל".

      הזרם של סורים פצועים בגבול רמת הגולן הוא בלתי פוסק. לא רק שאנחנו מטפלים, כמו שזה נראה כרגע הם נשארים בישראל. מנגד, בגבול המצרי, האם אתה נקלע לסיטואציה שבה ילד נישא בידי אמו מנסה לחצות את הגבול? לא מדגדג לך הלב לשנייה?

      "אפשר להעמיק בנושא אבל הבעיה הפכה לשולית. האנשים שמגיעים הם לא פליטי קרבות ואף אחד לא ירה עליהם. הם מהגרי עבודה שבאים כדי לשפר את איכות חייהם. האם הם מסכנים? חד-משמעית כן. הם אומללים בכל קנה מידה שגדלנו עליו. הם לא פליטים ולא חיים תחת סכנת חיים. יש להם את כל הכלים לעבור תהליך להיות מוכרים כפליטים. הצעתי לאותם ארגוני זכויות אדם להקים מכולה עבור האו"ם במעבר טאבה ומי שיוכר כפליט חוקי להתייחס אליו בהתאם לאמנות והדין הבינלאומי. זה לא המצב, יש פה המון צביעות. מגיעים חבר'ה צעירים. בשיטת חבר מביא חבר. מדינת ישראל לא יכולה לספוג את זה".

      אוטובוס של פליטים בתחנה המרכזית בדרכו לגירוש מרצון בנתב"ג (דרור עינב)
      "האנשים שמגיעים לפה הם לא פליטי קרבות" (צילום: דרור עינב)

      הרע עוד לפני העיר אילת?

      "אני יכול לומר לך שאני היום יכול להגן על העיר אילת הרבה יותר טוב ממה שיכולתי לפני כשנתיים. את החופשה שלי עם המשפחה אני אעשה בקרוב באילת על החוף ללא חשש. טרור יכול לפגוע בכל מקום, בכל שעה. אבל אילת לא יותר מאוימת מתל אביב. כיפת ברזל מוצבת דרך קבע באילת. בניית הגדר מסתיימת. אמצעי איסוף מוטמעים בגזרה ובסוף השנה אנחנו מחליפים את גדוד עוטף אילת ממילואים לגדוד סדיר".

      מה יקרה אם סוללת כיפת ברזל תועבר למקום אחר בארץ?

      "אין לכל עיר כיפת ברזל. הכול תלוי בהערכת מצב. אז תהיה הגנה פחות טובה. האיום הוא לא דרמטי. אני לא מכיר עכשיו חוליה שמתכוונת לירות לעבר העיר אילת".

      על רקע המתיחות בסיני: סוללת כיפת ברזל הוצבה בעיר (רן שאולי)
      "לא מכיר חוליה שמתכננת לירות עכשיו". כיפת ברזל באילת (צילום: רן שאולי)

      "עשו עוול לחיילת הקרקל"

      לוחמות קרקל פועלות בגזרתך. נראה שיש להן תקרת זכוכית שלא ניתן לפרוץ אותה. מדוע הן לא פועלות גם ביו"ש?

      "רוצים אותן. תשאל את תמיר (ידעי. מפקד אוגדת יו"ש תת-אלוף. א"ב) אם הוא רוצה את הקרקל. עכשיו הוא היה לוקח אותן".

      אז למה זה לא קורה?

      "אנחנו מעדיפים שהן תתמקצענה בגבול הזה. אני חייב לומר שעברתי שינוי בסיסי בהתייחסות שלי לקרקל. כשהתחלתי את תפקידי הייתי בתחושה שמדובר במענה לצורך חברתי. למען הגילוי הנאות, היום אני מתייחס אליהן באופן אחר לגמרי. הן הוכיחו את עצמן מבצעית. יש שם איכות אנושית נדירה. הבנות שמגיעות לשם זה האגוז, דובדבן, ומגלן של הבנות. יש שם בנות עם איכויות אישיות מהגבוהות שיש בצבא".

      יש אירוע אחד בולט שלהן?

      "היו הרבה. עם כניסתי לתפקיד אירע סיכול הברחה על הגבול. תחקרתי את הקלעית שהייתה על המטרה. היא החליטה שהיא לא פותחת באש כי האירוע לא מצדיק את זה. אני לא בטוח שחייל אחר היה מתנהג בקור רוח שכזה. יצאתי מהתחקיר, שפשפתי את העיניים וביקשתי לבדוק עוד כמה לוחמות, לראות שלא עליתי על 'כוכבת' במקרה, וזו הרמה. אני יכול לומר שלא מעט גדודים, בלי לנקוב בשמות, מבלי להעליב אף אחד, עשו את הקו פחות טוב".

      שר הביטחון, אהוד ברק, בטקס קבלת הפנים של יום העצמאות, יחד עם לוחמות מגדוד קרק"ל בגבול מצרים (משרד הביטחון , אריאל חרמוני)
      "הבנות שמגיעות לשם זה האגוז, דובדבן, ומגלן של הבנות". שר הביטחון לשעבר אהוד ברק עם לוחמות הקרקל (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

      האירוע בו נהרג החייל נתנאל יהלומי במהלכו אחת הלוחמות לא מסתערת ומתקשרת לאמא שלה אובדת עצות פגע בתדמית של הבנות הלוחמות

      "מדובר בסמל שחותר למגע. הלוחמים והלוחמות אתו פועלים בצורה מקצועית. באופן ראוי לכל הערכה מסכל חוליה שהתכוונה לחטוף חייל. ניהול האירוע היה מאוד מוצלח. תוך דקות ספורות הבנו מה קורה שם. זה מעיד על שליטה ומקצועיות".

      ומה עם הטענה ללוחמת שהסתתרה מאחורי ג'יפ, לא הסתערה והתקשרה לאמה?

      "זו אגדה של עיתונאים. הבחורה הזו הייתה מאבטחת של הרכבים. כל מה שהיא עשתה היה לתפוס מחסה. היא לא הייתה אמורה להסתער. עשו עוול לחיילת הזו. היא לוחמת מצוינת שסתם התלבשו עליה".

      תא"ל נדב פדן (יואב דודקביץ')
      "לא רוצה להיות אהוד ברק". פדן בלשכתו (צילום: יואב דודקביץ')

      אתה עומד בפני צומת, דיון שיבוצים לפני התפקיד הבא

      "אני כרגע עסוק בלימודי התואר השני למשפטים באוניברסיטת בר אילן. אסיים ונראה מה יהיה. אני מתכוון להישאר בארגון כל עוד אהיה רלוונטי ואעשה דברים משמעותיים. כל מי שפוגש אותי מהחברים שואל אותי מתי אני משתחרר. אף אחד לא כפה עלי את המסלול הזה. אני כאן אחרי לבטים גדולים אבל בדעה צלולה. אני מסתכל אחורה בתחושת סיפוק אבל מביט בעיקר קדימה. אחרי תיקון של טעויות שעשיתי, ועשיתי לא מעט".

      אתה מביט גבוה מעבר לדרגת האלוף? חושב בעתיד על תפקיד הרמטכ"ל?

      "נוח לי לא לעסוק בזה. להדחיק את זה. אני מביט על סבב השיבוצים הבא. אני יודע מה אני רוצה ומה אני לא רוצה. גם את זה אני עושה בזהירות ובצנעה. אני לא רוצה להגיע למצב שמפקד עבר בסיירת מטכ"ל, שהודיע שהוא הולך להיות הרמטכ"ל. זה לא שלתתי-אלופים ולאלופים אין שאיפות להיות רמטכ"ל, אבל יש משהו יהיר בהכרזה הזו. אני מנסה להימנע מזה. יש היום קבוצת תתי-אלופים חריגה באיכויות הטובות שלה. בקרוב יהיו דיוני שיבוצים אבל אנחנו לא עוסקים בזה. בין החברים אנחנו לא מדברים על זה".