בכל זאת - נקודת זכות לאובמה

אני מודה. תמונתם של שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, ומזכיר המדינה האמריקני, ג'ון קרי, מסכמים בז'נבה על פירוק הסורים ממאגר הנשק הכימי שבידם, לא נראתה לי ככניעה של המעצמה החשובה בעולם למעצמה לשעבר, ולא כמניפולציה של פוטין על אובמה התמים. זו היתה תמונה ששידרה הצלחה של שני אישים מבוגרים לעשות את הדבר ההגיוני ביותר שנכון לעשותו בשעה זו. אפשר לחשוב שלמבקרים למיניהם, כולל למורדים בסוריה, יש הצעה הרבה יותר מוצלחת. הרי איש אינו מדבר על כיבוש סוריה בידי אמריקה, ואיש אינו חושב שירי של כמה טומהוקים היה פותר את הבעיה.

ה"וול סטריט ג'ורנל" מבקר בחריפות את הזיגזג של הממשל האמריקני בנושא סוריה, ומקווה לעבור במהירות את 40 החודשים ה"מסוכנים" שנותרו לשלטון אובמה. איני מציע לו להכין "טבלת ייאוש" לקראת סוף ממשל אובמה. האיש הזה, הכריזמטי אך חסר הניסיון, בעל הערכים המתקשה לממשם במציאות, הוא אחד הנשיאים החשובים ביותר שהיו לארה"ב ואחד המנהיגים המרתקים ביותר של העולם החופשי. גם אם התקשה לממש חלק מהעקרונות שהטיף להם, הצליח להפתיע בהישגיו הכלכליים והמדיניים במצב קריטי, עם משבר כלכלי במימדי 1929 שאיים על העולם כולו ועם צבא מתוסכל השקוע בעיראק ובאפגניסטן ואינו יודע כיצד לסיים את המעורבות הזו.

הוא מצליח לרשום הישגים במקום שרבים מקודמיו נכשלו בו.
לא, הוא לא סגר את כלא גואנטנמו, והעניים באמריקה עדיין עניים, אבל אובמה הצליח להעביר בקונגרס את רפורמת הבריאות החשובה כל כך בעיניו, להוציא את הצבא האמריקני מעיראק ולהיערך להוצאת הצבא מאפגניסטן בשנה הבאה, לצמצם את האבטלה ולעודד את כלכלת אמריקה. הוא אינו אץ להכניס את מדינתו למלחמות חדשות, גם אם יש כאלה שהיו רוצים שיעשה זאת. וגם אם אפשר להעלות תמיהות באשר להתנהלותו בזירה הסורית, בסופו של דבר הגיע, בסוף השבוע האחרון, להחלטה שקולה הראויה להערכה רבה.

אובמה הוא מנהיג ליברלי בעל ערכים ועמדות מוצקים, שהצליח לממש את חלקם ואשר למד גם את מגבלות כוחו. הוא עשה טעויות, גם במה שנוגע לסכסוך הישראלי?פלסטיני, אבל גם הציל את מדינתו מהטעויות הקשות של קודמו, הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט הצבאי. ארה"ב היא המעצמה היחידה בעולם, עדיין. גם אם פוטין מצליח להעמיד את מדינתו בעמדה חשובה יותר, אין מי שמתבלבל וחושב שהוא עומד בראש מעצמה. גם סין רחוקה מכך. חשוב להבדיל בין גורם מדיני המסוגל להקשות, ואפילו לטרפד, לבין גורם מדיני שמסוגל לפתור בעיות, לאיים איום אפקטיבי בשימוש בכוח (בעיקר כדי שלא להשתמש בו) ולממן מיזמים חובקי עולם.

40 החודשים הבאים יחלפו במהירות. ייתכן שלאחריהם יתגעגע גם ה"וול סטריט ג'ורנל" לאובמה.