התחזית: לחץ גובר על ישראל

על פניה הערתו של ברק אובמה בעניין מיזם הגרעין האיראני היא בבחינת דבר דבור על אופניו. ברור כי הגרעין האיראני מסוכן מהנשק הכימי הסורי, ובלימתו היא אינטרס עליון של ישראל ושל העולם בכללו. העובדה שאובמה קושר בין סוריה לבין איראן נשמעת כמו תעתיק מטיעוניו של בנימין נתניהו.

הקושי הוא לרחוש אמון למילים. בשלב הנוכחי של המצב המדיני - כאשר אובמה נהנה מתמיכה דלילה מאוד גם בקרב עושי המדיניות בוושינגטון, וכאשר ההסכם עם רוסיה בעניין סוריה מעורר יותר חשש מאשר תקווה - מתפרשים דבריו כמין בולמוס אשר נועד לכסות על חולשת התנהלותו נוכח בשאר אסד, ולא כעמדה תקיפה ועקבית מול חסן רוחאני.

ארה"ב טוענת כי האופציה הצבאית שרירה וקיימת, ותופעל אם לא ימומש ההסכם שעשתה עם רוסיה, אבל עליה להתאמץ כדי לשכנע את מדינות המזרח התיכון כאילו הפעם היא מתכוונת ברצינות. היא מיצתה את העוצמה שיש במדיניות ה"קאזוס בלי" שלה, ומשלא עמדה בהתחייבות שנטלה על עצמה, איבדה את מחלפות שמשון. עתה יהיה עליה להתאמץ במיוחד.

מה גם שחיזוק מעמדה של רוסיה כגורם אשר אי אפשר בלעדיו במזרח התיכון עלול להחזיר לזירה את הדפוס המוכר מימי המלחמה הקרה, כשוושינגטון ומוסקבה ניהלו את העולם, הפעם ביחד. הגלגל שהחל לנוע לעבר אמריקה לפני 41 שנים, כאשר אנואר סאדאת סילק את היועצים הסובייטים מעל אדמת מצרים, החל סב אחור ובמדינות ערב מבינים כי הבלעדיות של ארה"ב בזירה שוב אינה מספקת כדי לקיים את החוק והסדר במזרח התיכון.

אובמה מאמין בכושר ההידברות שלו. הוא נשען על ההסכם בעניין סוריה, והחודשים הקרובים יעידו אם זו משענת קנה רצוץ. בהתנהלותו כנגד איראן יעמוד במבחן קשה מזה. אם ייכשל - מה רע; ואם יעלה בידו - כי אז יחול שיפור אסטרטגי במצבה של ישראל, אבל היא צפויה למתקפה בינלאומית על הכור הגרעיני בדימונה ועל אתרים נוספים שבהם היא מייצרת, לדברי מקורות זרים, סוגים שונים של נשק יום הדין.

בנסיבות אלה הסכסוך הישראלי?פלסטיני מצוי בקרן זווית. הוא זניח. אך לא בדיוק. שכן הוא השמן המניע את גלגלי המערב באזור. תוצאת ההסכם עם סוריה - בעיקר אם יתחיל לקרום עור וגידים - תהיה דווקא הגברת הלחץ על ישראל לעשות מחוות לפלסטינים. לא מפני שהדבר חשוב לצדדים. אפילו לא לאמריקה. אך הוא כמעט גורלי לשיתוף הפעולה של אובמה עם אירופה.

נתניהו וג'ון קרי נפגשו אתמול למשך ארבע שעות. הם לא עסקו ברכילות. נתניהו הדגיש את הקו הישיר בין דמשק לבין טהראן. קרי הבהיר לו כי מדובר במשולש, וגם רמאללה על המפה.