ההליך לבחירתו של פרקליט המדינה הבא יצא אתמול (רביעי) לדרך באופן רשמי, עם השלמת הרכב ועדת האיתור שתבחר את מחליפו של פרקליט המדינה משה לדור, שיסיים את תפקידו בחודש דצמבר הקרוב. הוועדה צפויה להתחיל את עבודתה בימים הקרובים, ובשבועות הקרובים יוכלו מועמדים הרואים עצמם כמתאימים לתפקיד, להציג את מועמדותם. הוועדה גם יכולה לפנות למועמדים כדי שיציגו אתך מועמדותם. ההערכה היא שעד חודש נובמבר תעביר הוועדה את המלצתה בנוגע למועמד או מועמדים לשרת המשפטים, ציפי לבני, שתציג מועמד אחד בפני הממשלה.
בראש הוועדה עומד היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, ולצדו מנכ"ל משרד המשפטים, ד"ר גיא רוטקופף, נציב שירות המדינה משה דיין, נציגת עורכי הדין עורכת הדין רחל תורן ונציג האקדמיה, פרופ' אריאל בנדור. החלטות ועדת האיתור מתקבלות ברוב של ארבעה חברים, וכהונת פרקליט המדינה נקצבה לשש שנים. מועמד לתפקיד צריך להיות כשיר להתמנות לשופט בית המשפט העליון, ולהיות "בעל יושר אישי ואינטלקטואלי, ובעל רמה מקצועית גבוהה ביותר ובקיאות בתחומי דיני העונשין ובתחומי המשפט החוקתי והמינהלי, וכן בעל תכונות אישיות של מנהיגות משפטית ושל יכולת ארגון של המערכת עליה הוא מופקד".
לפני כשבועיים, בכנס של לשכת עורכי הדין ואתר וואלה!, רמז היועץ כי פרקליט המדינה הבא יבוא מתוך שורות הפרקליטות. "יש לנו מועמדים מצוינים מבית, הבהיר. בוועדה מודעים לכך שבחירתו של מועמד מחוץ לפרקליטות, במיוחד לאור בחירתו של וינשטיין עצמו ליועמ"ש אף שבא מהשוק הפרטי, תשדר מסר שלילי לעובדי הפרקליטות.
השם המוביל להחלפתו של לדור הוא שי ניצן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לתפקידים מיוחדים. ניצן נחשב למועמד המועדף על וינשטיין, וההערכה היא שהוועדה לא תבחר מועמד שווינשטיין, שהוא זה שצריך לעבוד עמו, יתנגד לו. ניצן נחשב למשפטן מוערך וזוכה ללא מעט אוהדים, אולם מצד שני הוא נחשב ל"איש קשה" שרבים אינם ששים לעבוד עמו. לצד ההערכה המקצועית אליו, גורמים משפטיים מציינים את העובדה שהוא אמנם ישב בדיונים בכמעט כל התיקים "הגדולים" בפרקליטות בשנים האחרונות, אולם לא ניהל תיק כפרקליט מהשורה. ייתכן שגם יהיה מכשול נוסף בפניו של ניצן. מאז ששימש כמשנה לפרקליט המדינה הוא נחשב ל"סדין אדום" בעיני גורמים בימין הקיצוני, וייתכן שאלה ינסו להשפיע על הממשלה שלא לאשר את מינוי, אם זה יובא בפני הממשלה.
שם נוסף שמוזכר כמחליפו האפשרי של לדור הוא יהושע (שוקי) למברגר, שפרש לאחרונה מהפרקליטות לאחר שכיהן כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים. למברגר נחשב לפרקליט מקצועי, בוודאי בתחום הפלילי, ולאדם נעים הליכות ונוח לבריות, בניגוד לניצן. יש בפרקליטות הרואים בכך תכונה חיובית שמעידה על יכולתו לעבוד עם הפרקליטים הכפופים לו. אולם, מנגד יש המציינים כי תכונות אלה מעלות חשש שהוא לא יעמד על רגליו האחוריות וישמיע דעות המנוגדות לאלה של וינשטיין, כפי שלדור עשה לא פעם. משפחת למברגר מספקת גם מועמד אפשרי נוסף - פרקליט מחוז דרום, שלמה (מומי) למברגר, אחיו של שוקי. גם מומי מוערך מבחינה מקצועית, אולם הוא יחסית חסר ניסיון בתיקי שוחד גדולים, שפרקליט המדינה הוא גורם משפיע בהחלטות שמתקבלות בהם.
מועמד רביעי מתוך הפרקליטות ששמו מוזכר הוא עו"ד אלי אברבנאל, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים הנוכחי (החליף את שוקי למברגר), שלפני כן שימש כמשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים (החליף את ניצן), לאחר שסיים כהונה כפרקליט מחוז ירושלים (שם החליף את לדור בתפקיד). אברבנאל מסומן זה זמן רב כמועמד פוטנציאלי לתפקיד פרקליט המדינה, אולם העובדה שמונה רק לפני כחצי שנה לתפקידו הנוכחי, וזאת לאחר ששימש שנה בלבד בתפקיד הקודם, גורמת לגורמים שונים לחשוב שאברבנאל יעדיף הפעם שלא להציע את מועמדותו. אולם, יש להניח שאם הוועדה תפנה אליו, הוא יסכים להציג מועמדות.
נדמה שדבריו של וינשטיין סתמו את הגולל על האפשרות למינוי מועמד חיצוני, אולם יש להניח שיהיו שופטי בתי משפט מחוזיים שיציעו את מועמדותם. מועמד שעשוי להפתיע הוא ראש אגף החקירות במשטרה לשעבר, ניצב יואב סגלוביץ', שפרש לאחרונה מהמשטרה. סגלוביץ' זוכה להערכה מצדו של וינשטיין ושל חברים אחרים בוועדה, וייתכן שלא ייחשב למועמד חיצוני לחלוטין, אולם קשה להאמין שלכך התכוון וינשטיין.
(עדכון ראשון: 22:17)