הפוליטיקאים עדיין לא הפנימו את העובדה שתפקידם העיקרי הוא לשרת את הציבור. פוליטיקאי שנבחר מתחיל מיד לחשוב על הקדנציה הבאה, ומה עליו לעשות כדי להיבחר מחדש. כל החלטה, כל פעולה וכל התנהגות נמדדות בראי של "האם זה יעזור לי ליצור אוהדים ולהיבחר שוב בעתיד?" או "האם הדבר ייצור לי אויבים שיתנקמו בי בבחירות הבאות?". ומה עם הרעיון הפשוט של "לעשות את הדבר הנכון"? לצערנו, זה הפך להיות דבר נדיר יחסית. הפוליטיקאי הממוצע עושה מה שנכון לו כדי להיבחר שוב. מובן שאין זה חטא כלל לרצות להיבחר שוב, אבל המוטיבציה הזאת גוררת עמה בחירה בדרכים שהן לאו דווקא הטובות והמתאימות ביותר להשגת המטרה האמיתית שלשמה נבחר מלכתחילה.
הדרך הטובה ביותר עבור כל פוליטיקאי להצליח, היא לשרת את הציבור שבחר אותו, למלא את תפקידו, כך שיענה על דרישות בוחריו ועל רצונותיהם. אין זה משנה אם מדובר בראש ממשלה, בשר, בחבר כנסת, בראש עיר או בכל נושא משרה ציבורית אחרת. פוליטיקאי שפועל למען בוחריו ויוצר עבורם ערך מוסף, מגדיל את הסיכוי שהם יגמלו לו על כך בעתיד והוא יקבל את קולם בבחירות הבאות. רוב הציבור בוחר באישי ציבור שפעלו למענו, כך שימשיכו לפעול למענם.
צדק צריך להיראות
משה כחלון נחשב לשר תקשורת מוצלח על ידי רבים. מדוע? זה פשוט. הוא מילא את תפקידו ושירת את הציבור. הוא הכניס תחרות לענף שהיה מאופיין בהעדר תחרותיות אמיתית, ויצר ערך מוסף לציבור שאותו הוא היה אמור לשרת: הוא חסך לאנשים כסף רב בחשבון הטלפון הסלולרי. קרוב לוודאי שאילו עמד בראש רשימה בבחירות האחרונות, הוא היה מושך בוחרים רבים, בלא קשר לדעותיו הפוליטיות. האם כחלון עשה משהו מיוחד ובלתי נתפס? האם כחלון עשה משהו שאף שר אחר לא יכול לעשות? התשובה היא כמובן לא.
לעומת זאת, שר האוצר יאיר לפיד לא שירת את ציבור בוחריו מאז תחילת כהונתוף כפי שמתבטא היטב בקיצוצי התקציב האחרונים. גם "אחיו" נפתלי בנט לא ממש קיים הבטחות. הוא מתמחה בהקמת אינסוף ועדות חסרות תוכן. היה גירעון תקציבי? כן. היה צורך לערוך קיצוצים כואבים? כן. כולם ידעו זאת וכולם היו מוכנים לכך. אבל לפיד לא שירת את ציבור בוחריו בכך שלא אימץ שקיפות בתהליך הקיצוץ. הוא היה צריך לשתף את הציבור ולהראות לכולם שהכול נבחן ונבדק, ושנעשו כל הניסיונות לצמצם את הגירעון בדרך הנכונה ביותר. הדבר אולי נעשה מאחורי הקלעים, אך כמו שנאמר - "צדק צריך להיראות, לא רק להיעשות". אם כך היה בוחר לפעול, תגובת הציבור אולי לא הייתה חיובית, אך גם לא שלילית כל כך.
אולם הנראות לא מסתיימת בשקיפות. כאשר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר שהקיצוץ מהצבא יעמוד רק על שלושה מיליארד שקל במקום ארבעה מיליארד, שר האוצר היה צריך מיד להצהיר ש"אם יש מיליארד שקלים מיותרים, בואו נעביר אותם למעמד הביניים כדי שייפגעו פחות, ולא לרזרבות". בדרך זו היה מראה לבוחריו, שהוא פועל למענם ומשרת את מטרתם. ברור כיום, לנוכח החשש מתקיפה בסוריה, שתקציב הביטחון לא יקוצץ, ולכן כל התקציב שתכנן לפיד עומד בסימן שאלה.
כל אחד אוהב לקבל שירות מצוין. כך בעסקים, וכך גם בחיים הפוליטיים. כל אדם שמחזיק בתפקיד ציבורי צריך להבין שהדרך הבטוחה להצלחה ולבחירה מחדש היא שירות איכותי ואמין לציבור, שהעניק לו את התפקיד מלכתחילה. חשיבה על ציבור הבוחרים ויצירת ערך עבורם הופכת את הבחירה לקדנציה הבאה להרבה יותר קלה.
ד"ר נדב גולדשמידט הוא מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il