וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תקיפה בסוריה? זה בסך הכול בלון אוויר חם

עקיבא לם

9.9.2013 / 9:03

בריטניה מחוץ למשחק, אובמה מחכה לאישר הקונגרס - והאפשרות לפעולה צבאית מתפוגגת. עקיבא לם מסיק מכאן גם לגבי איראן: המערב הוא משענת קנה רצוץ, ואנחנו לבד במשחק הזה

"אני רוצה להעיף את הבלון", אמרה ילדה קטנה לאמה. ראיתי אותן צועדות על גשר המיתרים בירושלים. האם בתחילת שנות השלושים לחייה, הילדה בת ארבע, אולי חמש. לפני האימא גם עגלה, ובה אחיה של הילדה. הקטנה הביטה בבלון ועל פניה ננסך מבט חלומי. "אז תעיפי אותו", אמרה האם. "אבל אני לא יודעת". הרי אי אפשר להעיף בלון, חשבתי לעצמי. אפשר לכל היותר לשחרר אותו. "את מתלבטת?", שאלה האם. "אני מה?", הילדה חזרה למציאות. "את מתלבטת", פסקה. "את רוצה להעיף אותו, אבל את יודעת שאם תעשי את זה לא תוכלי להחזיר אותו. זה מסובך".

הנשיא אובמה הציב קו אדום, קו תקיף, מובהק וברור - שימוש בנשק כימי ייענה בהתערבות אמריקנית צבאית בנעשה בסוריה. מבע פניו גילה נחישות רבה, כיאה לאדם שרגיל לדבר במילים רכות בעודו אוחז מקל גדול. החלומות תמיד פשוטים וקלים, והיה מאוד נוח אם אסד היה פשוט נענה להפצרתו - אך אחרי הכישלון האמריקני במצרים, מבט קצר בטיפול המערב בגרעין האיראני ובגרעין הקוריאני מגלים כי כמו שגילתה האם לילדה - מרגע ששיחררת את הניצרה, אינך יכול להשיב אותה. זה מסובך.

מרבית המדינאים יודעים כי מילותיהם אינן שוות הרבה, בגלל הנסיבות, המציאות, תמיד זה בגלל משהו - לעולם לא בגללם. אובמה עצמו סירב להציב קו אדום לאיראן בנוגע להעשרה הגרעינית שהיא מקדמת גם עם כתיבת שורות אלו, וכנראה שגם עם קריאתן. לסורים הוא הבהיר כי שימוש בנשק לא קונבנציונלי נגד המורדים ייענה בהתערבות אמריקאית בשטח, לראשונה זה שנתיים, לאחר למעלה ממאה אלף הרוגים.
הקו נחצה כבר בעבר, אך התמונות המזעזעות עושות את שלהן. הקו האדום הפך להיות קו מוסרי שאין להתעלם ממנו, אך העולם שותק.

הכול אינטרסים

מאז הקמת חבר הלאומים על פי המתווה של ווילסון, שנועד בראש ובראשונה למנוע מלחמת עולם, הקהילה הבינלאומית לא מצליחה לשלוט באלו שלא קיבלו את מרותה. ההנחה הייתה שאם יתאגדו מדינות כל העולם, הן יוכלו להתערב במדינות הסוררות, או באל שמחרחרות מלחמה. הבעיה היא שכמו בכל חוק, כששומר החוק מקפיד עליו מול מי שאינו הוא מונע מעצמו את היכולת להתמודד מול מפיר החוק. זה קרה עם גרמניה הנאצית שסירבה לקבל את כללי המשחק של הקהילייה הבינלאומית, ונמשך עד היום, עם ההססנות הבינלאומית, שקיבלה ביטוי למשל בהצבעת הפרלמנט הבריטי.

יש די והותר דוגמאות להתערבות לא יעילה של הקהילה הבינלאומית בסכסוכים עקובים מדם. אנחנו יכולים להיות דוגמה טובה - שהרי מפעל ההתנחלויות רק עולה ועולה למרות הלחץ הבינלאומי. גם קוריאה הצפונית, שמנצלת את החשש המערבי ממלחמה גרעינית, מכניעה אותו פעם אחר פעם, וכך גם איראן. אפשר לומר שבעניין סוריה יש למערב נסיבות מקילות, כגון התמיכה הסינית והרוסית במשטר העלאווי. הבעיה היא שהוא מדבר בשם מוסר גבוה, כשבפועל מדובר לחלוטין בקידום אינטרסים. בעיראק ובאפגניסטן זה היה קשור בנפט, ויש שיאמרו בנקמנות של בוש הבן על כישלונו של בוש האב.

עם גישה כזאת, ברור שעל המערב אנחנו לא יכולים להישען. קואליציה בינלאומית סביב מתקפה כלשהי - אמריקנית או ישראלית - כנראה לא תגובש בזמן הקרוב. נותרנו עם הבעיה האיראנית לבד. דפוסי ההתנהגות של הרודן שמסרב להתייחס ללחץ הבינלאומי ודפוסי ההתנהגות של הקהילייה הבינלאומית אינם מבשרים טובות, לרוב הרודן מצליח להשיג את מה שהוא רוצה, ובמקרה של הגרעין האיראני זה ישנה את מאזן הכוחות במזרח התיכון.

לפני שבוע, אחרי שהפרלמנט הבריטי הביך את ראש הממשלה קמרון, נאם אובמה והסביר כי הוא יבקש את אישור הקונגרס לתקיפה בסוריה. כשעקפתי את האם וילדיה, לא יכולתי שלא לתהות איך יסתיים הסיפור. בעודי מתרחק הבטתי לאחור, מנסה להבין מה החליטה הילדה. ככל שראיתי, היא אחזה בבלון ולא שיחררה אותו.

עקיבא לם הוא סטודנט לתקשורת ומדע המדינה וסגן יו"ר תא הליכוד באוניברסיטת בר אילן

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully