בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה כי על המכון לרפואה משפטית בעיר לפצות את משפחתו של ילד בן 12 בסכום של 150 אלף שקל, לאחר שפניו הושחתו על ידי חולדות בעת שגופתו הייתה במכון.
מפסק הדין עולה כי הילד מת בשנת 2004, לאחר שנפגע ממשאית. מותו נקבע בחדר המיון בבית החולים שניידר בפתח תקווה, ובשעת לילה מאוחרת הועברה גופתו למכון. נהג האמבולנס שהסיע את הגופה ביצע חתך קטן בשק שעטף את הגופה והצמיד לידו של המנוח תג זיהוי. לאחר מכן הורה השומר במכון לנהג לשים את הגופה בחדר מקררים, שם הושארה הגופה מחוץ למקרר.
בבוקר, בשעה שראש המכון דאז, פרופ' יהודה היס, ביצע נתיחה בגופה, התגלו בפניו של הילד פצעים ונשיכות שנגרמו על ידי מכרסמים, כנראה חולדות, לאחר מותו. אנשי המכון איפרו את הגופה כדי להסתיר את הפצעים ולא דיווחו על כך למשפחה. הפצעים התגלו רק כאשר בני המשפחה ערכו טקסי קבורה הנהוגים בעדתם.
ועדה שהוקמה במשרד הבריאות קבעה כי אין אפשרות סבירה שהפצעים נגרמו לגופה במהלך הנסיעה באמבולנס, וכי ככל הנראה נבעו מחדירת מכרסמים לתוך השק דרך החתך שביצע הנהג לאחר שהגיע למכון. עוד נקבע כי על הסדין שכיסה את הגופה נמצאו גללים של חולדה, וכי לפני האירוע ואחריו נצפו מכרסמים בחדר המקררים ובחדר הניתוח במכון, וכי הנהלת המכון דאגה לבצע הדברות באופן שגרתי.
המדינה טענה כי השומר במכון ונהג האמבולנס הם שאחראים לכך שפניו של הנער הושחתו, מכיוון שלא דאגו להכניס את הגופה לתא קירור כפי שהיה עליהם לעשות. בנוסף, נטען שאיפור הגופה נועד לנסות לחסוך מהוריו של הילד סבל וזעזוע. השופטת יעל הניג דחתה את הטענה, וקבעה כי המכון מעצם טבעו מייצר סיכון מוגבר לגופות, אולם המדינה למעשה הגבירה את הסיכון בכך שנוצר מצב שבשעות הלילה פעל במקום רק שומר, שאינו עובד המכון ואין לו שליטה על המקום ועל הגופות. עוד קבעה השופטת כי היא מאמינה לשומרים, שטענו כי נאמר להם להשאיר גופות מחוץ לתאי הקירור לאחר השעה 3:00 לפנות בוקר.
"כתוצאה מהתרשלות המדינה הושחתה גופתו של המנוח, פניה כורסמו ולצדה נמצאו גללי מכרסמים", נכתב בפסק הדין. "אין ספק כי אלו פגעו בהיבט הבסיסי של שלמות הגופה וכבוד המת, הכולל גם את כבודם של הוריו המתאבלים עליו". ביחס לאיפור הגופה, כתבה השופטת בפסק הדין כי התנהלות המכון והעובדה שלא עדכנו את ההורים על הפגיעות "חידדו והעצימו את הזעזוע" והגבירו את סבלם של ההורים.
פרקליטם של הורי הנער, עורך דין כרמי בוסתנאי, אמר לאחר מתן פסק הדין כי המשפחה "מכבדת את הפסיקה, שהטילה אחריות על המדינה, אולם היא אינה שבעת רצון מהסכום שנפסק, ולכן בני המשפחה שוקלים להגיש ערעור לבית המשפט העליון". לדבריו, "מדובר במקרה חריג שבו גופה מושחתת על ידי מכרסמים ונעשה ניסיון להסתיר זאת מפני המשפחה. היה מקום לתת יותר משקל לכבוד המת".
לקריאה נוספת:
גרסת "הרופאה שלא טיפלה": לא היה ניתן להציל את בר
אישום: "אנס את חברתו ודחף אותה מהקומה השישית"
נתן גט - ובתמורה לא יועמד לדין בעבירות מין