הרוב הדחוק שבו עברה בוועדת החוץ של הסנאט הצעת הנשיא אובאמה לתקיפה בסוריה - 10 בעד, 7 נגד, 1 נמנע - מעיד על המהמורות שבפניהן תעמוד ההצעה השבוע במליאת הסנאט ובבית הנבחרים. בספירת קולות מקדמית בין חברי הסנאט, מספר התומכים אמנם היה גדול יותר מזה של השוללים, אך רק במעט ולצידם היה מחנה גדול של מהססים. כרגע נראה שהרוב בהחלט אינו מובטח, כך שבנאומו לאומה השבוע יתרכז הנשיא במאמץ לשכנע הן את אלה האחרונים והן את השוללים. ברם, ההצבעה הנ"ל שנערכה בוועדה וההתרוצצות סביב ההצבעות המכריעות בשני בתי הקונגרס משקפות גם אנדרלמוסיה הולכת וגוברת דווקא בקרב המפלגה הרפובליקנית - מצב עניינים שעלול לסכל את סיכוייה לזכות בבחירות הבאות לשני הבתים. בוועדה הצביעו חלק מהסנאטורים הרפובליקנים בעד וחלק נגד - סימן מובהק למחלוקות במפלגתם.
גם אצל הדמוקרטים יש אמנם מחלוקות - בעיקר באגף השמאלי ה"יוני", שנקרע בין רתיעה מהכשלת נשיאם להתנגדות אידיאולוגית יסודית לכל מהלך צבאי. ואולם אצל הרפובליקנים תהיה ההצבעה גם מבחן לקמוס לעמדות השונות והסותרות המתרוצצות בקרבם בענייני חוץ וביטחון - בין האגף ה"ניצי" וביטחוניסטי המזוהה, למשל, עם הסנאטור מקיין, לבין היסודות הפופוליסטיים והבדלניים שמתנגדים ליתר מעורבות של ארה"ב מחוץ לגבולותיה. במחנה הראשון, הידוע בתמיכתו היציבה בישראל, קיים, אפוא, חשש שהתנגדות משמעותית מצד נבחרים רפובליקנים לתקיפה בסוריה תטביע את חותמה על דרכה המדינית והביטחונית של מפלגתם לשנים רבות. יתרה מזאת, מה שלדעתם עומד על הפרק הוא עצם עתידה של המפלגה הרפובליקנית.
לבוקה ומבולקה אצל הרפובליקנים יש סיבה - "מסיבת התה" שמה. מדובר בתנועה עממית שמטרתה "להחזיר את אמריקה לערכיה ההיסטוריים הבסיסיים", ערכים שאבדו, לדעת פעיליה, בעקבות סטייתם של הפוליטיקאים הוותיקים בשתי המפלגות מדרכם של "האבות המייסדים". לשלוחות השונות של "מסיבת התה" אין מישנה מדינית או כלכלית סדורה ומוסכמת, אך מה שמאפיין את כולן הוא קיצוניותן ושנאתן למי שמוגדרים בפיהן "האליטות". התוצאה: בבחירות הפנימיות לתפקידים בקונגרס נבחרים לעתים יותר ויותר קרובות מועמדים בצלמה של "מסיבת התה", הגם שסיכוייהם להיבחר בבחירות הכלליות הקובעות פחותים בהרבה.
ההשלכה העיקרית: התגרענות איראנית
כשם שאמר בזמנו הפוליטיקאי הדמוקרטי טיפ אוניל: "כל פוליטיקה היא מקומית", ועובדה זו יכולה לבוא לידי ביטוי גם בהצבעה בעניין התקיפה בסוריה. לישראל אין עמדה נחרצת, לכאן או לכאן, בעניין זה - פרט לצורך ההכרחי והמיידי לנטרל את הנשק הכימי ואת מלאי הטילים שבסוריה, אך היא אינה יכולה להיות אדישה לכך שאם ההצעה של הנשיא תיפול, מדינות רבות בעולם תסקנה מכך שאם הנבחרים האמריקנים נוהגים כך, גם הן תוכלנה לנהוג באופן דומה - ובלי לתת על כך את הדין. ההשלכה העיקרית מבחינה זאת עלולה להיות על ההתגרענות האיראנית, שכן ההצבעה בקונגרס תשפיע גם על תגובתה של טהרן לניסיונות האמריקנים, בין שבמהלכים דיפלומטיים ובין שבאזהרות על צעדים צבאיים, לשים קץ למאמצים האיראניים להגיע לפצצה.