פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יום כיפור: להתגאות בהישג הצבאי

      בפנים חמורות סבר יעלו שוב מומחים ופרשנים ויסבירו עד כמה נוראה היתה "המלחמה ההיא". עד כמה היתה המלחמה "הארורה" מיותרת, והמחדל היה נורא ואיום. אלא שראייה כללית של התמונה מלמדת כי תוצאותיה של מלחמת יום הכיפורים, מההיבט הצבאי, אינן עולות בקנה אחד עם אותה מגמה.

      לו היו נותנים לצוערים בקורס פו"מ או בקורס מג"דים משימה ובה יש לתאר את תוצאותיה של מלחמה עם נתוני הפתיחה ויחסי הכוחות שהיו לפני 40 שנה, איש לא היה צופה את סיומה כפי שנסתיימה. לא רק עדיפות מספרית בכוח אדם לטובת צבאות ערב, כמו גם בכלי מלחמה ובשטח, לא רק תנאי הפתעה גמורים; לכך יש להוסיף את רגש הנקמה - המצרי במיוחד - אשר הצטבר עוד משלהי מלחמת סיני, פחות משני עשורים קודם לכן. וכמובן, כושר הלחימה של חיילי מצרים וסוריה, שהשתפר משמעותית לעומת מלחמת ששת הימים.

      מהפך במהלכי המלחמה, כפי שהתרחש לאחר פחות משבוע ימים, לא מוזכר מספיק בהיסטוריה הצבאית הגלויה. לא כל מדינה אשר היתה על סף חורבן כפי שהיתה מדינת ישראל בימיה הראשונים של המלחמה היתה חוזרת עם ניצחון כה מזהיר בשדה הקרב. צבא המבוסס על תורת לחימה שבה מערך המילואים מהווה נדבך מרכזי אך מגויס מאוחר, לא יכול לבצע את משימתו. צבא המבוסס על עקרונות הסיוע האווירי הקרוב כאשר מטוסי האויב מיורטים או מושמדים על הקרקע, והלה לא מגיע מפני שרבע מסד"כ המטוסים אובד - על אחת כמה וכמה שמשימת ההגנה וההכרעה מצידו לא יכולה היתה להתקיים.

      טנקים מחטיבה 7 ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים (דובר צה"ל , באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, טום היימן)
      טנקים של חטיבה 7 ברמת הגולן, במלחמת יום הכיפורים (צילום: באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, טום היימן)

      איני עיוור למחיר. 2,600 חיילים נהרגו בתוך 18 ימים. יותר מ?100 מטוסי קרב ומסוקים, מאות טנקים ונגמ"שים ושאר כלי מלחמה ירדו מהסד"כ. רבע מהנופלים היו קצינים. ברם, השוואה קצרה למלחמה שנסתיימה בשישה ימים מעצימה את הניצחון הצבאי במלחמת יום הכיפורים. על מחדלים חמורים פי כמה במלחמת ששת הימים איש לא ידבר וזאת כמובן כדי להגביר את הבכי והנהי בעקבות המלחמה "ההיא".

      ובכל זאת, היכן הפקת הלקחים המתבקשת, לפחות מאלה המבקרים החריפים הנמצאים בדרך כלל בצד השמאלי של המפה הפוליטית? מה יכול היה להיות אילו גולדה לא היתה נכנעת לניקסון ולקיסינג'ר ופותחת במלחמת מנע? והאם המסקנה המתבקשת מכך אינה שאם בשדה הקרב מדינות ערב נכשלות פעם אחר פעם בהשגת מבוקשם, אין לתת להן את מבוקשן ללא כל תמורה? ועוד תרגיל מחשבתי לאותם צוערים מפו"מ: האם מישהו מהם היה יכול לדמיין לעצמו כיצד ייראו מדינת ישראל ומדינות ערב לאחר 40 שנה, בהתחשב באותם תנאי פתיחה כאשר דובר אז על "תבוסת ישראל" לעומת "ניצחון אוקטובר"?