פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם הערבים רוצים דמוקרטיה?

      במשך שנים מקובל היה להניח שדעתו של האזרח הפשוט במדינות הערביות לא נחשבת. האומנם? שלומי יאס ויובל דגן מציגים תוצאות מחקר המעידות על עומק השינוי שחולל "האביב הערבי"

      בחוגים השונים ללימודי המזרח התיכון חונכו כולם על תזה שעליה לא חלק איש במשך עשרות בשנים: דעתו של האזרח הערבי אינה נחשבת. השליט במדינה הערבית סיפק מקורות מחיה לנתיניו, והם, בתמורה, ויתרו על חופש פוליטי וזכויות אזרחיות. לא עוד. בשנים האחרונות מוכיח התהליך שזכה לכינוי "האביב הערבי" כל יום מחדש כי דעת הקהל הערבית הינה חלק בלתי נפרד, ובמקרים מסוימים אף מכריע, בקביעת סדר היום במדינה הערבית.

      לאחרונה פרסם המרכז הערבי למחקר וחקר מדיניות (Arab Center For Research & Policy Studies), היושב בדוחא בירת קטאר, את ממצאי סקר דעת הקהל הערבי לשנים 2012-2013. הסקר בחן סוגיות כלכליות, חברתיות ופוליטיות, כמו גם עמדות כלפי דמוקרטיה והשתתפות אזרחית ופוליטית. הסקר, המקיף ביותר מסוגו עד היום, נערך באמצעות ראיונות פנים-אל-פנים בהשתתפות 21,350 משיבים מכלל שכבות האוכלוסייה ב-14 מדינות ערביות: מאוריטניה, מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה, מצרים, סודאן, הרשות הפלסטינית, לבנון, ירדן, עיראק, ערב הסעודית, תימן, כווית ולוב. הסקר כולל משיבים המייצגים 89% מהתושבים במדינות ערב, כשהטעות הסטטיסטית עומדת על 2%-3%.

      במאמר הנוכחי בחרנו להתרכז בעמדות כלפי דמוקרטיה בדעת הקהל הערבית, כפי שהן משתקפות בסקר.

      מהי דמוקרטיה?

      בחלק זה ניתנו למשיבים שאלות פתוחות בהן התבקשו להגדיר מהי דמוקרטיה. התוצאות מעלות שהמשיבים הגדירו את המונח "דמוקרטיה" על-פי חלוקה לחמישה סעיפים מרכזיים: הבטחת חופש וזכויות אזרחיות ופוליטיות, צדק ושוויון, משטר דמוקרטי, ביטחון ויציבות ושיפור המציאות הכלכלית.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

      על סמך תשובות המשיבים, נראה כי מרבית דעת הקהל הערבית נוטה להגדיר דמוקרטיה במשמעות פוליטית הנשענת על הבטחת זכויות וחופש פוליטי, בעלת מאפיינים דמוקרטיים ומשטר המספק צדק ושוויון לאזרחיו. לעומת זאת, הסעיפים "ביטחון ויציבות" ו"שיפור המציאות הכלכלית" זוכים ל-9% בלבד מבחינת הגדרת לדמוקרטיה. נקודה זו עולה בקנה אחד עם העובדה שישנן מדינות ערביות שרמת הביטחון האישי והכלכלי מהם נהנים אזרחיהן היא רבה, בעוד זכויותיו הפוליטיות מועטות.

      בגנות הדמוקרטיה

      בחלק זה התבקשו המשיבים להביע את מידת הסכמתם לחמישה היגדים נפוצים בגנות הדמוקרטיה: "הביצועים הכלכליים אינם טובים במשטר דמוקרטי"; "המשטר הדמוקרטי רווי במחלוקות"; "המשטר הדמוקרטי אינו טוב בשמירה על הסדר הציבורי"; "המשטר הדמוקרטי אינו עולה בקנה אחד עם האיסלאם"; ו"החברה הערבית אינה ערוכה לחיות במשטר דמוקרטי".

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

      כפי שניתן לראות, לארבעת ההיגדים הראשונים הייתה התנגדות ניכרת מצד מרבית המשיבים. כלומר, דעת הקהל הערבית במהותה תומכת בקיום משטרים דמוקרטיים על כל המשתמע מכך, ואינה מקבלת את הטענות השכיחות בעולם הערבי המגנות את הדמוקרטיה מסיבות הקשורות בכלכלה, דת, שמירה על המשטר וכדומה. לעומת זאת, להיגד החמישי והאחרון ("החברה הערבית אינה ערוכה לחיות במשטר דמוקרטי"), יש תומכים ומתנגדים במידה כמעט שווה.

      התוצאות הללו מעלות נקודה ראויה לציון: בין אם החברה הערבית ערוכה או לא כרגע לחיות במשטר דמוקרטי, דבר אחד ברור - המשטר הדמוקרטי הוא צורת המשטר המועדפת על האזרח הערבי, כפי שעולה בבירור גם מהסעיף הבא.

      משטר דמוקרטי - עדיף?

      בחלק זה ניתן למשיבים ההיגד הבא: "המשטר הדמוקרטי על כל בעיותיו עדיף על פני משטרים אחרים". כפי שניתן לראות, בממוצע, מרבית דעת הקהל הערבית השיבה בחיוב (68%).

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

      חופש וזכויות הפרט

      האזרח הערבי רואה חשיבות רבה בקיום חופש וזכויות הפרט במדינתו, כפי שניתן ללמוד מהאירועים המתרחשים בשנים האחרונות במדינות ערב. המונח "חופש וזכויות הפרט" חולק בסקר לשמונה מדדים, המהווים חלק ניכר מהתנאים לקיום דמוקרטיה: חופש העיתונות, חופש הבעת הדעה, הזכות לתבוע את הממשלה ומוסדותיה, עקרון קיום בחירות תקופתיות חופשיות והוגנות, כיבוד זכות המנצחים בבחירות להרכיב ממשלה, חופש ההצטרפות למפלגות פוליטיות, הזכות להצטרף לארגונים ולאגודות והחופש להפגין ולשבות בדרכי שלום. כ-85% בממוצע מדעת הקהל הערבית רואה חשיבות עליונה בקיום מדדים אלה.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

      חמש צורות משטר

      בחלק זה התבקשו הנשאלים להביע את דעתם כלפי חמש צורות משטר שונות: משטר דמוקרטי, משטר מפלגות איסלאמיות, משטר אוטוריטרי, משטר הלכה איסלאמית ומשטר מפלגות לא דתיות. מתשובות המשיבים עולה כי מרבית דעת הקהל הערבית (71%) תומכת בצורת משטר דמוקרטית על פני משטרים פוליטיים אחרים, בעוד שצורת המשטר האוטוריטרית זכתה לשיעור התמיכה הנמוך ביותר (22%) בדעת הקהל הערבית. יש לציין כי מרבית אזרחי מדינות ערב הכירו רק את צורת המשטר האוטוריטרית עד ל"אביב הערבי".

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

      מצב הדמוקרטיה

      בחלק זה התבקשו הנשאלים להעריך באיזו מידה מתקיימת בפועל דמוקרטיה במדינותיהם (על-פי שמונת המדדים שהוצגו בחלק העוסק בחופש וזכויות הפרט). כפי שניתן לראות, ממוצע שמונת המדדים המרכיבים את החופש וזכויות הפרט עומד על כ-59%. נתון זה מלמד על שביעות רצון מסוימת מזכויות הפרט בעולם הערבי.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

      לסיום, המשיבים התבקשו לדרג את רמת הדמוקרטיה במדינותיהם באופן כללי בסולם של 1-10, כאשר 1 מייצג חוסר דמוקרטיה בעוד 10 מייצג דמוקרטיה מלאה. כפי שניתן לראות, ההערכה הממוצעת של הדמוקרטיה בעולם הערבי עומדת על 5. נתון זה מלמד מחד על הדרך שעשה העולם הערבי לדעתו מאז "האביב הערבי" לעבר הדמוקרטיה, ומאידך, על הדרך שעדיין עליו לעבור.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

      לסיכום, האזרח הערבי תופס את הדמוקרטיה יותר במשמעות של הבטחת חופש וזכויות אזרחיות ופוליטיות, ופחות במשמעות של ביטחון, יציבות ושיפור המציאות הכלכלית. דעת הקהל הערבית בעיקרה רוצה משטר דמוקרטי ורואה במשטר כזה, על כל מגבלותיו, את צורת המשטר העדיפה, ודאי על פני צורות משטר אוטוריטריות ודתיות אחרות. קרוב לשלוש שנים אחרי פרוץ אירועי האביב הערבי, ועל רקע התהפוכות הבלתי פוסקות ברחוב הערבי, האזרח הממוצע יודע שהדרך להשגת מטרה זו ככל הנראה עוד ארוכה. דבר אחד בטוח - דעתו של האזרח הערבי כן נחשבת.

      שלומי יאס הוא בעל תואר שני בלימודי ביטחון וטרור וחוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) באוניברסיטת תל אביב

      יובל דגן הוא דוקטורנט במחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן ומרצה ללימודי ערבית במחלקות למזרח תיכון באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בן גוריון