המתיחות בסוריה והדיון שהתלהט סביב התקיפה האמריקנית הסיטו בימים האחרונים את הפוקוס מהדרמה שמתנהלת במצרים. אבל למרות שהכותרות נדדו צפונה, שום דבר בגבולנו הדרומי לא נפתר. נהפוך הוא; המתיחויות הפנימיות במצרים רק מתעצמות ועימן האתגרים של הממשל. בסיני מתבצעים עשרות פיגועים מדי יום נגד כוחות הביטחון המצריים ועזה ממשיכה לייצר טרור, גם אם על אש קטנה, ולראיה - רק השבוע התפוצצו פעמיים מטענים סמוך לכוחות צה"ל.
מבחינת ישראל, המאמץ בדרום הוא כפול: להרתיע את עזה ולשמר בכל דרך את השלום עם מצרים. שלוש סוגיות שעל רקע הטלטלות והאיומים באזור נדמות לפרקים כבלתי אפשריות, ופוטנציאל האיום שלהן מטריד: רקטות מעזה לתל אביב ומסיני לאילת, פיגועים נגד אזרחים וחיילים לאורך הגדרות, ויותר מהכל - החשש מאובדן היחסים האסטרטגיים עם מצרים.
מי שאחראי על ניהול כל הסיכונים האלה הוא אלוף פיקוד הדרום, סמי תורג'מן. בראיון ראשון ובלעדי הוא מגלה כי ישראל נערכת גם לאפשרות שיהיה שינוי נוסף במצרים שיוביל לשינוי מציאות לאורך הגבול, וכי ארגוני הטרור הפלשתיניים ברצועה העצימו מאז מבצע עמוד ענן את יכולתם לפגוע במרכז הארץ.
מי האויב העיקרי שלך היום, עזה או סיני?
"האויב העיקרי הוא הכוח הצבאי ברצועת עזה, גם חמאס וגם הג'יהאד האיסלאמי, ארגונים צבאיים שבונים כוח ונערכים מולנו ליום פקודה".
עזה, ולא הג'יהאד העולמי שפועל מסיני?
"הג'יהאד העולמי הוא איום מטריד, פחות נודע, אבל הוא נמצא בתוך טריטוריה שיש לנו הסכם שלום איתה. יש לנו פרטנר בצד השני שגם הוא מאוים על ידי הארגונים האלה, הם מפגעים בו בהיקף גדול, ולכן במובן הזה מדובר באינטרס משותף של שנינו".
עדות לכך מצויה בנתון המדהים שחושף תורג'מן, ולפיו בשבועות האחרונים בוצעו כ?300 פיגועים נגד כוחות הביטחון המצריים, שהקטלני בהם היה הטבח ב?25 השוטרים שהיו בדרכם לחופשה. "בסיני יש היום שני ארגוני ג'יהאד עיקריים, קצווי ירושלים ותומכי ירושלים. הם נשענים בעיקר על השבטים הבדואים שעברו בשנים האחרונות הקצנה דתית משמעותית. כשמשלבים בזה אידיאולוגיה קיצונית וחוסר משילות, וגם שפע של אמצעי לחימה, מקבלים את גידול הפרא שצמח לנו בסיני".
תורג'מן מעריך כי בסיני פעילים כיום מאות רבות של מחבלים, שמאורגנים במבנה צבאי ומקבלים הנחיות מגבוה. יש בהם גם מוסלמים קיצונים שהגיעו מעיראק ומתימן, ובהנחיות ניכרת הכוונה ברורה של הג'יהאד העולמי בהנהגתו של איימן א?זוואהירי. את המאמץ העיקרי הם מכוונים כיום לעבר כוחות הביטחון המצריים, כאשר נכון להיום ישראל היא זירה משנית מבחינתם. "בראייתם, ברגע שהם יסיימו עם המצרים הם יתפנו לטפל בנו, כמו שכבר ראינו בניסיונות שיגור הרקטות לאילת", הוא אומר.
מה הם רוצים דווקא מאילת?
"אילת נתפסת בעיניהם כסמל ישראלי של חופש, תיירות, כלכלה משגשגת, ובעיניים שלהם פגיעה בסמל כזה היא הצלחה גדולה מאוד".
על רקע החשש מפגיעה באילת הציב צה"ל באחרונה סוללת כיפת ברזל סמוך לעיר. מהעובדה שהסוללה לא הועברה צפונה למרות המתיחות בגבול הסורי אפשר להבין כי החשש משיגור רקטות לאילת עדיין קיים.
אתה רואה סיטואציה שבה אתה ממליץ לאנשים, מסיבות ביטחוניות, לא להגיע לאילת?
"ממש לא. המצב באילת טוב מאוד, ולתושבים ולתיירים אין שום סיבה לדאגה. התפקיד שלנו הוא להמשיך לספק מענה ביטחוני שייתן לחיים באילת להימשך כסדרם".
המענה הביטחוני שעליו מדבר תורג'מן מורכב בגבול סיני יותר מאשר בגבולות האחרים. די לקרוא את כותרות החודשים האחרונים כדי להבין שאם צריך לסכל פיגוע בעזה - פועלים שם, בעוד בסיני - בגלל הסכם השלום - צה"ל מוגבל להגנה מהגדר פנימה.
ולמרות זאת נרשם לפני שבועות אחדים אירוע חריג, כאשר פרסומים זרים ייחסו לצה"ל תקיפה מהאוויר של חוליית טרור שעמדה לשגר רקטות מרפיח המצרית לשטח ישראל.
כצפוי, תורג'מן עונה בזהירות רבה: "אנחנו עושים כל מאמץ לשמור על הריבונות של המצרים ולתאם איתם, כולל מול איומים קונקרטיים, אבל בסוף מוטלת עלינו חובה לתת ביטחון. נעשה כל מאמץ כדי לשמר את הריבונות של המצרים, נעשה כל מאמץ כדי לחזק את התיאום ואת הקישור כי זה אינטרס עליון שלנו, אבל יש לנו גם חובה לתת ביטחון".
ואם הם יבקשו עוד מסוקים, עוד גדודים, ניתן להם?
"זאת החלטה מדינית".
ישאלו להמלצתך. מה תגיד?
"שאם נראה שהיכולות שלהם שהוכנסו לסיני עד עכשיו מוצו והבעיה היא רק יכולת נוספת, אז לדעתי זה אינטרס משותף שלנו לאפשר להם את זה, בתנאי שמדובר על תקופה קצובה ובתהליך מפוקח".
אנחנו לא חוששים שעוד פעם יתהפך שם השלטון והכוחות האלה יפנו נגדנו?
"לכן דיברתי על תקופה קצובה ובאחריות, כמו שנעשה עד עכשיו. כשנקבעו המגבלות האלה בהסכם השלום לא היה מישהו שראה את האיום של הג'יהאד העולמי בתוך סיני. אנחנו לא יכולים לדרוש מהמצרים להיות ריבון אפקטיבי ולהבטיח את הגבול בינינו בלי לספק להם את האישורים להפעיל יכולות שיענו על האתגרים".
הדאגה הזאת, מפני היפוך מצב במצרים ועלייה מחדש של כוחות רדיקליים שיפגעו בהסכם השלום, מעסיקה את צה"ל כבר שנתיים וחצי, מאז קריסת שלטון מובארק. "התרעה אסטרטגית", הגדירו זאת בישראל.
"זה אתגר גדול מאוד לכוון למשהו שאתה לא בהכרח יודע מה הוא יהיה, ולכן הרעיון הוא לבנות יכולות גנריות שיתאימו גם לסוריה וגם לגזרות אחרות", אומר תורג'מן. "מה שעשינו בגבול מצרים הוא חסר תקדים מבחינת המענה: לבנות את המכשול ולטפל בגל הפליטים והמסתננים הענק שהציף אותנו, ולבנות יכולות מודיעיניות ומבצעיות שמוכיחות את עצמן".
תסכים איתי שמצרים היא כבר לא הקלף הבטוח שסמכנו עליו ב?30 השנים האחרונות.
"למדנו בתקופה האחרונה שקשה מאוד במזרח התיכון לסמוך על משהו באופן מוחלט. אי היציבות הזאת מחייבת אותנו להיות צנועים יותר בהערכות שלנו, להתכונן לתרחישים שונים ולעשות כל מאמץ לשמר את השלום, אבל כן - להכין את עצמנו גם להתפתחויות אחרות".
תורג'מן נכנס לתפקידו כמה חודשים אחרי מבצע עמוד ענן, שהוריד דרמטית את היקף הלחימה מול עזה והחזיר את השקט (היחסי) ליישובי הנגב. חלק מהרגיעה הזאת נזקפת לזכותם של המצרים: השלטון הצבאי בקהיר רואה בחמאס איום בהיותה תנועה?אחות של האחים המוסלמים, ואף מאשים אותה ברבים מהפיגועים שמבוצעים נגד אנשיו בסיני.
בשטח, הדבר מתבטא בפעילות חסרת תקדים נגד הברחת אמצעי לחימה מסיני לעזה, ובפעילות אינטנסיבית לפגיעה במנהרות בציר פילדלפי. "הם רואים במנהרות פגיעה בריבונות שלהם והם רואים מהן בריחה של קיצונים מעזה למצרים. הם פועלים מהאינטרס שלהם ולא משרתים את האינטרס שלנו", אומר אלוף הפיקוד. "עד עכשיו הם כבר פגעו בכמה מאות מנהרות, אבל מכיוון שלשקם מנהרה זה לא תהליך ארוך במיוחד יש פה מאבק קבוע. המצרים משבשים והורסים ופוגעים, ובעלי המנהרות משקמים".
כחלק מהמאבק הזה המצרים גם החמירו את הפיקוח על המעבר ברפיח, ובעצם ניתקו מחדש את עזה מהעולם החיצון.
"הניתוק הזה לא רק מהחיבור הגיאוגרפי החוצה אלא מהמשענת האסטרטגית שהיתה לו בקהיר, הוא אחת הסיבות המרכזיות למצוקה שחמאס נתון בה", הוא אומר.
איך היית מגדיר את מצבו של חמאס היום בעזה?
"חמאס במצב קשה, מתוסכל ומוטרד, כי הוא רואה את ההווה שלו הרבה פחות טוב מכפי שהיה לפני חודשיים, ועתיד שהוא מאוד בעייתי".
מה הסוגיה שהכי מטרידה אותם?
"אובדן המשענת האסטרטגית של האחים המוסלמים בקהיר, אבל גם המצב הכלכלי הקשה מאוד ברצועה, חידוש המו"מ בין ישראל לרשות הפלשתינית ושחרור האסירים - כל אלה מציבים אותם במצב קשה".
עד כדי כך שקיים חשש להמשך שלטונם בעזה?
"קשה להגיד שיש היום במזרח התיכון תסריט שאפשר לפסול אותו, אבל אני מתקשה לראות מישהו שמחליף את חמאס בעזה. לא כרגע ולא בשנים הקרובות".
מאז עמוד ענן משקיע הארגון מאמץ רב בשיקום יכולתו הצבאית שנפגעה במהלך המבצע. "חמאס משקיע בעיקר ביכולות רקטיות בדגש על טווחים ארוכים, בתשתית מבצעית של מינהור ובמיפקדות", מגלה תורג'מן. "בחלק מהתחומים הוא התקדם משמעותית ובחלק הוא רחוק מהיעד שלו, וזאת עוד סיבה שהוא נשאר מורתע מולנו".
ואם סוריה תותקף בידי ארה"ב, חמאס עשוי להגיב נגדנו מדרום?
"בתקופה האחרונה מערכת היחסים בין חמאס לסוריה וחיזבאללה היתה של ניגוד עניינים, ולכן אני מתקשה לראות את ההנהגה השקולה ברצועה שתקבל החלטה להצטרף למשהו שהיא לא מסכימה איתו. ואם בכל זאת הם יעשו את זה, הם ייתקלו בכוח מוכן ומיומן".
בעמוד ענן נחשפה ישראל לרקטה שכונתה 8 אינטש, רקטה ארוכת טווח שמיוצרת במקביל בעזה על ידי חמאס והג'יהאד האיסלאמי. רקטה כזאת פגעה בבניין בראשון לציון והסבה לו נזק כבד. תורג'מן מספר כי עתה חמאס "מתעצמם ביכולתיו בעיקר מבחינת הכמות".
גם באיכות, גם בדיוק וגם בטווח?
"הטווח הוא די מיוצב, פחות או יותר מה שראינו בעמוד ענן".
מה לגבי הדיוק?
"נעצור כאן".
הנחת העבודה בצה"ל היא שבמבצע הבא יבקש חמאס להתחיל מנקודת הסיום של המבצע הקודם, כלומר מפגיעה בתל אביב ואולי גם בירושלים. הרקטות ארוכות הטווח שהוא מייצר ואוגר במחסנים, נועדו להקשות על ישראל לאתר ולפגוע בהן ולאפשר לו אורך נשימה לימי לחימה ממושכים. "אנחנו מעריכים שהם רוצים לבנות יכולת ברמה כזאת שהם יצליחו לשגר למרכז הארץ באופן רציף בימי הלחימה", אומר תורג'מן.
מה שאמור למנוע זאת, בתרחיש של מבצע, הוא תמרון קרקעי מחד וסיכול או יירוט בידי חיל האוויר מאידך.
אשר לכיפת ברזל, שהיתה אחת מגיבורות המבצע האחרון, מזהיר אלוף הפיקוד כי "במערכה או במבצע רחב לא יהיה אפשר לצפות שהאפקטיביות של כיפת ברזל תהיה באותה רמה. אבל השילוב של יכולת התקפית, תמרון, אש ויכולת הגנתית, יחד עם משמעת של האזרחים, אמורים לספק מענה גם במבצע רחב?היקף".
בינתיים עזה שקטה. האינטרס הישראלי שמיוצג בידי פיקוד הדרום הוא שימור השקט, ובעניין הזה יש לישראל פרטנר - חמאס. "ברור שזה אינטרס זמני, לטווח הקצר", מבהיר תורג'מן. "אנחנו רוצים שקט, והם רוצים שקט כדי להתעצם. אבל בינתיים העסק בשליטה".
תורג'מן (49), הגיע לפיקוד הדרום אחרי קריירה עשירה, רובה בשריון ושיאה בפיקוד על זרוע היבשה. בצבא שאליו הוא התגייס היה הטנק שחקן מרכזי, ומצרים - באנקר ביטחוני. אפילו הפיקוד שהוא מוביל עמד רק לפני כמה שנים בסכנת סגירה.
ממשרדו בבאר שבע הוא רואה איך העולם השתנה: חשיבותו של הטנק נדחקה, מצרים הפכה אולי לאתגר הביטחוני הכי כבד ומורכב שעימו מתמודדת ישראל, ופיקוד הדרום הפך להיות שוב זירה מרכזית.
"היו לא מעט עבודות ומחשבות על מה שאנחנו קוראים לו 'ארכיטקטורת הפיקוד הצה"לית', אבל כשדיברו על זה המציאות המבצעית היתה אחרת לחלוטין, כי ראו זירה פלשתינית אחת ורצו פיקוד אחד על כל העניין. אני חושב שהיום ברור שאנחנו נמצאים במציאות אחרת והפיקוד הזה חיוני ביותר", הוא אומר.
אנחנו מציינים החודש 40 שנה למלחמת יום הכיפורים. מה הלקח שלך?
"המפקדים והלוחמים של יום הכיפורים השאירו לנו מורשת מפוארת, ובראשה הסכם השלום עם מצרים והשטח המפורז בסיני שזה נכס אסטרטגי מהמעלה הראשונה. אני לא רוצה אפילו לחשוב מה היה מצבנו לו היינו צריכים לחיות במציאות אחרת".
שאלתי אותך על לקח מהמלחמה, ענית הסכם שלום.
"המלחמה הזאת הבהירה באופן חד?משמעי לכל המדינות שנמצאות סביבנו ולאויבים שלנו שהם לא יצליחו להכריע אותנו. התחלנו בתנאים הגרועים ביותר וסיימנו עם ניצחון גם בדרום וגם בצפון, ולכן מבחינתם זה קו פרשת מים. הסכם השלום הוא התוצאה של זה".
ועדיין במצרים כנראה לא יאהבו אותנו לעולם.
"לא אוהבים אותנו, זה נכון, אבל הם מסתכלים קודם כל על הבעיות שלהם. ואם אני מסתכל לעומק, אז אני חושב שבשבועות האחרונים הם פחות עסוקים בלשרוף דגלים שלנו ויותר בבעיות הכלכליות ובמצוקות ובזהות של המדינה שלהם. אבל מכיוון שכנראה גם בעתיד הם לא יאהבו אותנו, אנחנו צריכים להמשיך ולהישאר דרוכים".
וכשאתה קורא בעיתונים שבאוצר טוענים שאתה מיליונר שעושק את קופת המדינה כמה זה מסתכל?
"מאוד".
למה?
"כי אני רואה אנשים שבלי נאום ארוך הם באמת חדורי שליחות, ומסכנים את החיים שלהם מדי יום כדי לתת ביטחון למדינה".
אז מה אנחנו, כפויי טובה?
"כן".
באמת?
"כן. בשיח התקשורתי ובשיח של הבכירים במשק יש כפיות טובה קיצונית כלפי אנשים שהעדיפו את טובת הכלל על פני טובתם האישית, וזה מאוד מתסכל. לא רק מתסכל, אלא מאוד מתסכל".