בימים האחרונים אנו שומעים ממרבית המומחים השכם והערב את צופר ההרגעה באמצעות המנטרה הקבועה: ארה"ב הולכת לתקוף את סוריה, אך אל תדאגו - ישראל תהיה מחוץ למשחק. האומנם? אני מציע לקחת בעירבון מוגבל ביותר את האמירה הזאת. קו הההסברה והפרשנות האופטימי הזה מבטא יותר רחשי לב מאשר משקף את העובדות לאשורן, ואני מקווה ואף מניח שצה"ל נערך לתסריטים קשים ומורכבים הרבה יותר. להערכתי, אם סוריה תותקף על ידי ארצות הברית, יש סיכוי גבוה שיהיה נסיון אלים מצדה לגרור גם את ישראל למגרש המשחקים, ולמעשה, בתסריטים מסוימים עלול האזור כולו לעלות בלהבות.
את המטרה הזאת יכול נשיא סוריה בשאר אסד להשיג בכמה דרכים. הסבירה ביותר היא הפעלת בעלי בריתו, חיזבללה בלבנון וחמאס ברצועת עזה, שיירו טילים לבטן הרכה שלנו. ירי כזה ייתכן גם מאיראן או מסוריה עצמה או משתיהן גם יחד. במקרים של הסלמה בעימות, ייתכן שנראה גם פעולות קרקעיות מוגבלות במתוהה של פיגועי טרור; ואולי, אפילו, אם העימות יתארך ויסתבך, נראה כאן מהלכים שיש בהן טביעות האצבעות של הדב הרוסי. נשמע עכשיו דמיוני? בכלל לא בטוח. כל יום באזור הזה הוא יום חדש.
תמימות אמריקנית
בניתוח מהיר של המצב כולו, אנו עדים כאן לאסטרטגיה אמריקנית מסוג חדש - ניסיון להוציא לפועל תקיפה בעצימות נמוכה, "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה כמעט שלמה" - קרי, תקיפה מצומצמת שתעביר לסוריה את המסר תוך גרימת נזק סביר וצנוע, ובהנחה שסוריה ובעלות בריתה יבינו את הרמז ולא יגיבו. אלא שבאירועים כגון אלה, יודעים כיצד מתחילים אך הרבה פחות יודעים כיצד זה מסתיים, ולבטח כאשר מדובר במזרח התיכון. המהלך האמריקני המתוכנן הוא בעייתי, ומשדר יותר חולשה מאשר עוצמה. יש בו שילוב של תמימות מסוימת עם נשיא הססן וחסר ניסיון ועם תמיכה בינלאומית שאיננה בהכרח תומכת וגורפת.
מנגד, נבנתה אופוזיציה שאיננה קוטלת קנים. רוסיה עדיין לא אמרה את המילה האחרונה, וכלל לא בטוח שנשיאה ולדימיר פוטין יספק לארה"ב (או לקואליציה בראשותה) חופש פעולה אינסופי. רוסיה לא תשב בחיבוק ידיים אם המצב יילך ויסתבך, שכן יוקרתה הבינלאומית גם היא מונחת כאן לבחינה.
אשר לנו - לא בטוח שייתנו לנו לשבת בשקט על המרפסת ולחזות בהצגה מעבר לגבעה. בעיני חלק נכבד מהשחקנים אנחנו חלק מההצגה, וייתכן מאוד שבניגוד לכל ההערכות הנשמעות היום, ייעשה ניסיון בוטה לגרור גם אותנו פנימה - ומה אז? אחד הלקחים המרכזיים של צה"ל ממלחמת לבנון השנייה היה: "אם החלטת לירות, תירה - אל תדבר". ייתכן שכל זה יעמוד שוב למבחן אזורי.
לכן, היה ותותקף ישראל - אנו צפויים לראות כאן מופע שיביא ליצירת נזקים קשים ביותר לסוריה בזמן קצר ובעוצמה גדולה. בנק המטרות קיים, היכולות גם הן קיימות, וייתכן שתהיה כאן הזדמנות להחזיר את כוח ההתרעה הישראלי שהיה כאן פעם ונעלם כמעט לחלוטין בעשור האחרון. בשכונה הזאת ראוי ואף רצוי מעת לעת לתת לכך משנה תוקף.
לסיכום, אין מתנות חינם ואין מלחמות אינסטסנט. תקיפה אמריקנית בסוריה עשויה לגרום לתגובת שרשרת ואף להסלמה, ועדיף לכולנו כבר כעת לנקות את המקלטים ולהכין את הממדי"ם, ולא לקבל כמובן מאליו את ההערכות המומחים האופטימיות ששולחות אותנו לרחוץ בים בשבת.
אודי שמחוני הוא תא"ל ומפקד אוגדה במיל', כיום איש עסקים בתחום התעשיות הביטחוניות
לכל הטורים של אודי שמחוני בוואלה! דעות
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il