אסתי גינזבורג נסערת מהמתרחש בסוריה. אבל ממש. היא כל כך כועסת על טבח הילדים שמתחשק לה לעלות על מטוס, לנצל את רשת הקשרים הבינלאומית שיש לה, להיכנס לאומות המאוחדות ולהסביר להם שהשתיקה העולמית היא פשע לאנושות. גם אמא שלי מוטרדת ממות הילדים החפים מפשע בסוריה, רק שלהבדיל מגינזבורג, אין לה יותר מדי קשרים בברנז'ה, אז היא כתבה על העניין הסורי פוסט בפייסבוק וגרפה שבעה לייקים.
אמא שלי בת חמישים ושש. אסתי גינזבורג בת עשרים ושלוש. אמא שלי היתה יכולה להיות דוגמנית מגניבה. אסתי גינזבורג, לעומת זאת, היתה יכולה בקלות להיות אמא שלי. כי למרות שגינזבורג היא אחת הצעירות הכי לוהטות בשלולית התל?אביבית, היא למעשה האדם הכי זקן שפגשתי לאחרונה. היא נשואה כבר שנה ושלושה חודשים לאיש העסקים והנדל"ן עדי קייזמן, שמבוגר ממנה בשבע עשרה שנים, משמרטפת בהנאה על דניאל, בתו בת השמונה מנישואיו הראשונים, מגדלת שני כלבי גולדן רטריוור, מגייסת כספים למחלקה האונקולוגית במרכז הרפואי שניידר, נהנית לבשל ארוחות ערב בביתם הפרטי שבצהלה לחברים הקרובים שלהם, שגילם הממוצע עומד על חמישים פלוס, ומעדיפה צפייה רומנטית בעוד פרק של "דקסטר" על פני לדפוק את הראש בבר אפוף עשן.
לפני שתצקצקו בלשון לנוכח מה שנכתב כאן, לכאורה בציניות, ותצאו להגנת כבודה של אחת מדוגמניות העל המקומיות שלנו, חשוב לציין שגינזבורג מסכימה עם כל מילה. "אני זקיינלעך", היא מודה ואפילו לא צוחקת, "פשוט נולדתי כזאת". וכך, בזמן שהיא מדברת על מרחץ הדמים בסוריה, אני תוהה לעצמי מה היא בעצם היתה בגלגול הקודם. מסקנה זמנית: היפהפייה הנרדמת. נסיכה עוצרת נשימה שנרדמה כשהיתה בת חמש עשרה והתעוררה אחרי מאה שנים, עם נפש מבוגרת כלואה בגוף צעיר.
"כבר שנים שחברים שלי אומרים לי שיש לי מניירות של זקנה. עוד מהתיכון. אני אוהבת לשתות תה, לארח ולישון המון. זה כמו שלפני כמה ימים שוחחתי עם עדי על משהו ואמרתי לו 'אני חוששת ש...' אז הוא עצר את השיחה, הסתכל עלי ואמר לי: 'חוששת'? מאיפה שלפת את המילה הזאת?'
אז את גם זקנה וגם חננה?
"אני לא חושבת שאני חננה, אלא שיש בי משהו זקן בטוטאל. זקיינלעך".
מה הדבר הכי משוגע שעשית בחייך?
חושבת ארוכות. "לא יודעת. אני סו?פר רגילה. לצאת עם חברים עד הבוקר זה נחשב?".
רק אם השתכרת איתם וצנחת על הרצפה באיזה מועדון.
"אז אין לי סיפור כזה. אני מאוד מחושבת. גם כשאני שותה אלכוהול, ואני לא חובבת גדולה של זה, אני יודעת מתי לעצור. הממ... עישנתי נרגילה עם כמה חברים בכיתה ז'. זה נחשב? לא יודעת. האמת היא שאני לא מרגישה צורך להיות מורדת או לעשות דברים משוגעים. אין לי עניין לבעוט במוסכמות או לצעוק מהגגות 'תנו לחיות לחיות'. אני נורמלית, שקולה והגיונית. אני מניחה שנולדתי קצת זקנה בנשמה, ותרמה לזה העובדה שאני מגיל צעיר מסתובבת בעולם של מבוגרים. יש לי כמה חברות בנות גילי מהתיכון, אבל החברות הקרובות שלי היום הן בנות ארבעים או חמישים. החברה הכי טובה שלי היא מישהי בת חמישים ואחת, שאני יכולה לדבר איתה כמה פעמים ביום".
וכשאת שומעת חברות בנות גילך מדברות על בילוי פרוע זה לא עושה לך חשק להבין על מה הן מדברות?
"אני כל כך שמחה שאני לא במקום הזה. זה פשוט לא מושך אותי. יותר מעניין אותי להכין ארוחת ערב לחברים שלנו, שחלקם בני חמישים או שישים וכל אחד מהם תותח על בתחומו, להיכנס למטבח עם עדי ולהכין סלט קינואה, קרפצ'ו, שרימפס ברוטב עגבניות, לזניה ומלא סלטים שאני מומחית בהם, כמו שהיה בסופשבוע האחרון".
מה מושך אותך בחברת אנשים על סף גיל פנסיה?
"גירוי אינטלקטואלי. כל אחד תורם את שלו לשיחה. רני רהב,
למשל, שהוא אלוף בתחומו ומעבר לזה איש מצחיק שאני נקרעת ממנו. או יואב גלנט".
ואישה צעירה בת עשרים ושלוש יכולה לתרום לשיחה איתם?
"אני רוצה לחשוב שאני תורמת, למרות שאני לא בסקלה שלהם. אני נהנית פשוט להקשיב וללמוד. וכנראה אני ועדי תורמים משהו אם ממשיכים להזמין אותנו לארוחות ערב משותפות".
אז אמנם המזוודה האישית של גינזבורג לא עמוסה בשלדים ובאירועים מופרעים (אלא אם דייטים עם ציון ברוך נחשבים לכאלה), אבל העובדה שבחרה להינשא בגיל 22 לגבר המבוגר ממנה ב?17 שנים היא מעשה די מופרע, כשחושבים על זה. סיפור ההיכרות של השניים כבר סופר: קייזמן, בן 40, הגיע לשכור את בית אביה שבצהלה, פגש בה, היה קליק, הוחלפו מספרי טלפון, ואחר כך באו הדייטים ותקופת אירוסים בת כשנה.
להתחתן בגיל 22 זה מאוד בדואי.
צוחקת. "אם הייתי בדואית כבר היו לי חמישה ילדים".
יש לך בבית ילדה בת שמונה שמגיעה מהנישואים הקודמים של עדי.
"לא, לא, אני ממש לא אמא שלה. יש לה אמא מקסימה ומדהימה, ודניאל היא ילדה בוגרת ומדהימה. אני מרגישה יותר כמו חברה שלה מאשר אמא. אנחנו נהנות לדבר, ואין דבר כיפי יותר מלשבת איתה ולאכול שניצל וצ'יפס בבראסרי. נעים לי שהיא מצטרפת לפגישה שלי עם חברות ומקשיבה לשיחות שלנו. אני יכולה להבין שמהצד זה נראה לאנשים הזוי, אבל מי שמכיר אותי מקרוב, כולל אמא שלי ואחותי, לא היה מופתע כשהודעתי להם שאנחנו מתארסים. תמיד היו לי מערכות יחסים עם אנשים מבוגרים. אני חיה מגיל כל כך צעיר עם מבוגרים, שזאת החברה הכי טבעית ונכונה לי. אני מרגישה שפער הגילאים עם עדי הוא עניין כרונולוגי ולא נפשי, ושהרבה פעמים אני 'המבוגר האחראי' מבין שנינו. המקום שאני נמצאת בו בזוגיות שלי הוא המקום שבו הייתי צריכה להיות. אני לא יכולה לדמיין משהו אחר".
איך את יודעת? לא חווית את חיי הרווקות הפרועים.
"ומי אמר לך שהייתי רוצה? אני מסתכלת על בחורות צעירות עם כל ה'בלבלה' שהן עוברות, של 'הוא כן רוצה אותי' ו'הוא לא רוצה אותי' ו'אני כבר בת שלושים ועוד לא מצאתי מישהו' ו'אני בת ארבעים ולא מצליחה להיכנס להריון', וממש לא מקנאה בהן. מה רע לי? יש לי לא מעט זוגות חברים שאצלם יש פער גילאים גדול בין הגבר לאישה, רק שלא מדברים על זה בתקשורת. בגלל שעדי הוא איש עסקים ואני דוגמנית, הרבה יותר סקסי להתעסק בזה מבחינה תקשורתית. למה אתה מתקשה לקבל את זה?".
כי רוב בני ה?20 שאני מכיר בקושי רוצים להיות אחראים על עצמם, אז בטח שלא על ילדה בת שמונה או על תינוק שיגיע מתי שיגיע.
"יגיע! ורוב בני ה?20 לא התחילו לעבוד בגיל מאוד צעיר ואין להם בית משלהם, כסף משלהם או משפחה משלהם. אני לא מרגישה שיש עלי נטל או עול כלשהם. אני מאושרת שאני במקום שרציתי. עדי הוא עבורי סלע איתן, שלא נותן לרעשים לחדור, ואני תמיד אכיר לו תודה על כך. הוא מאזן אותי, למרות שתמיד הייתי אדם מאוזן ויציב נפשית. באמת שאין אירועים בחיים שהצליחו למוטט אותי. גם כשההורים שלי הודיעו לאחותי ולי כשהייתי בת 18 שהם מתגרשים, קיבלתי את זה בהבנה גדולה. כיבדתי אותם".
אולי זה מה שדחק בך להתחתן בגיל צעיר?
"לא. ממש לא. תמיד ידעתי שאתחתן צעירה. ההורים שלי עשו את מה שטוב להם. הם פירקו את החבילה, ואמא שלי עברה לגור בניו יורק. במקור היא מקווינס".
ולא קשה לך שאמא שלך לא קרובה?
"מאוד קשה ואני תמיד מתגעגעת, אבל מצד שני אנחנו בעידן של סקייפ וטלפון נייד, ואנחנו מדברות כמה פעמים ביום וגם נפגשות כמה פעמים בשנה. היא באה לפה ואני נוסעת לשם".
מתי היא חסרה לך במיוחד?
"בערבי שישי ובחגים, למרות שהיא משתדלת להגיע לפסח. האמת שהיא חסרה גם בסתם ארוחות עם חברים. זה לא קל. אבל היא אישה גדולה ועצמאית, וגם אני כבר אישה עם משפחה משלי. אמא שלי, אגב, מאוהבת בעדי. היא תמיד אומרת שהוא הבן שמעולם לא היה לה".
אסתי גינזבורג עשתה את הצעדים הראשונים בעולם הדוגמנות כבר בגיל 14. היא הוחתמה על ידי סוכנות הדוגמנות הבינלאומית "עלית מודלס", והבאזז שנוצר סביב הלוליטה הבלונדינית היה מיידי. בתוך זמן קצר היא סומנה כדבר הגדול הבא, גרפה קמפיינים בארץ ובעולם, סומנה על ידי מגזינים בינלאומיים כאחת מהבטחות האופנה הצעירות בעולם וכמי שנושפת בעורפה של בר רפאלי. כיום היא הפרזנטורית של מותג התכשיטים מילר, רשת הבשמים אפריל וחברת ההלבשה התחתונה גו אנדר.
השיחה שלנו מתקיימת בקומה ה?22 של מגדל המוזיאון בלב תל אביב, במשרדו של בעלה, המשקיף אל גורדי השחקים של העיר וקו הים. היא יושבת מולי, מאחוריה קיר זכוכית שמפריד בינה לבינו. הוא עסוק עכשיו בשיחת טלפון באנגלית. גינזבורג לבושה בהקפדה, עוטה מבחר תכשיטים עדינים של הרשת שהיא מפרסמת ומותירה מאחוריה שובל ניחוחות בושם של מותג הבשמים. ברזומה המקצועי שלה לא מעט לקוחות בינלאומיים, וגם שלוש גיחות למגזין בגדי הים הפופולרי "ספורטס אילוסטרייטד", שנחשב לאחד השיאים המקצועיים של דוגמנית בינלאומית. גם בסרט הוליוודי היא כבר הספיקה להשתתף, כשהגיחה לרגע ב?"Twelve" של ג'ואל שומאכר וב"סרט 43", שמורכב מאסופת סרטים קומיים קצרים - באחד מהם גילמה תפקיד של פיה. "הבנתי שסרטים זה לא בשבילי, זה לא מסעיר אותי במיוחד", היא מודה.
מעריכה את מה שבר רפאלי עושה
התקשורת, בישראל ובמידת מה גם בארה"ב, עסקה בשנים האחרונות לא פעם בהשוואות בין גינזבורג לרפאלי. ככה זה כשמדינה קטנה מייצרת שתי דוגמניות על. "בגלל ששתינו בלונדיניות ושתינו עובדות גם בחו"ל, מיהרו לצייר כאילו יש בינינו מלחמה. זה כמו שיצרו מלחמה בין ירדנה ארזי לעפרה חזה, כי הן היו זמרות שפעלו באותו זמן ולשתיהן היה שיער שחור. זה מצחיק אותי, וזה בעיקר מטופש. אני מאוד מעריכה את מה שבר עושה, מפרגנת לה ואוהבת אותה. אני חושבת שהיא מגניבה וחכמה ושיש לה ראש עסקי מדהים. אין פה שום בלאגן".
אבל אתן שונות, גם במראה וגם באמביציה.
"למה אתה מתכוון?"
לזה שאת מפרסמת כבר שנים אותם המותגים. מישהי אחרת אולי היתה מכפילה את שכרה בקמפיין חדש.
"עוד לא הבנת שאני בחורה של מערכות יחסים רציניות לטווח ארוך? אני אדם סופר נאמן. אני כמו כלב. יש לי אותו סוכן מאז שהתחלתי, ואותו מאפר. אני לא ממהרת להחליף לקוחות. אם זה לא נשבר, למה להחליף? אני נהנית מהאווירה המשפחתית שיש לי עם אנשים שאני אוהבת לעבוד איתם. ולגבי תג המחיר, אל תדאג לי. הם יודעים שיש תחרות בשוק, אז הם דואגים לשמח אותי בכל פעם שהחוזה מסתיים בחוזה חדש ועדכני. זה אפילו לא צריך להיכנס לשלב המשא ומתן. אין גם סיבה לעבור מלקוח ללקוח. אנחנו בישראל. יש גבול כמה אפשר לשלם לדוגמנית".
לפי הפרסומים, את מרוויחה היום מיליון שקלים לקמפיין. ב"פורבס" הישראלי כתבו שצברת עד כה 2.5 מיליון שקלים.
"אתה לא יודע שלא צריכים להאמין למה שכתוב בעיתון? יש מקומות שאוהבים לנפח פי שלושה, ארבעה ושבעה, כי זה נותן יוקרה ללקוח, למוצר ולפרזנטור. זה סוד די גלוי".
מה עם קמפיינים בחו"ל?
"פחות מסעיר אותי היום. יש לי משפחה, ואני מעדיפה להיות בבית. גיחות לחו"ל לא חסרות לי. לפחות פעם בחודש, אם לא יותר, אני נמצאת עם עדי בברלין, כי הוא עושה שם עסקאות נדל"ן".
ךללפני שלוש שנים הוצאת לרדיו שיר בשם "נשימה", שהקלטת עם חן אהרוני, והצלחתם לחדור לפלייליסט של גלגלצ, הישג לא רע במציאות המוסיקלית של היום. את רוצה להיות זמרת?
"הוצאתי אחר כך עוד שיר בשם 'דקות של אור', אבל זה לא תפס באותה העוצמה. יש מצב שאחזור להקליט שיר, כי יש לי פאשן אמיתי לזה. מוסיקה היא משהו שאני מאוד אוהבת. אם היית שואל אותי מה החלום הכי גדול שלי - הייתי אומרת שזה לשיר כמו ביונסה ולרקוד כמוה. אבל זה כנראה כבר לא יקרה".
אז מה בעצם בא לך לעשות?
"לא יודעת. בקטע הזה אני די מבולבלת. יש ימים שאני חושבת שאני יכולה להיות ממש טובה בעיצוב בגדים, ויש ימים שבא לי לעצב תכשיטים. יש ימים שאני רוצה לשיר, ויש ימים שבא לי להקים איזו חברה עסקית. לקחתי לא מזמן קורס ביחסים בינלאומיים באוניברסיטה הפתוחה ומאוד נהניתי ללמוד על כל המניעים האמיתיים של המעצמות ועל מאחורי הקלעים של הפוליטיקה. אני מאמינה שבחורף אמשיך עם זה. פעם חשבתי שאולי אהיה פסיכולוגית. אני לא יודעת. הנה מקום שבו לגיל שלי יש יתרון: אני רק בת 23 ומותר לי עוד לחפש את עצמי. אני גם לא חושבת שאפשר לעשות הכל, ולא רוצה להתפזר".
מה האנשים הקרובים אלייך אומרים שאת צריכה לעשות ביום שאחרי הדוגמנות?
"עדי, שמכיר אותי היום הכי טוב, אומר שאני מאוד אהודה ושאני צריכה לעשות משהו עם אנשים. הוא חושב שאם אלך לפוליטיקה, אני אצליח בזה".
חשוב לך להשאיר חותם בעשייה שלך כדוגמנית, או שאת פשוט זורמת עם מה שבא? אני לא מזהה אצלך מוטיבציית שיא.
"חשוב לי לעשות דברים עם ערכים".
עכשיו את נשמעת כמו מלכת יופי. את בטח גם בעד שלום עולמי.
"אני רצינית. אני יכולה להגיד לך שהיחס שלי לעולם הדוגמנות שונה משל דוגמניות אחרות שאני מדברת איתן. קשה לי עם מודל היופי הבלתי מושג שעולם האופנה מציב. זה מגיע לרמה כזאת שאני יכולה לראות תמונה שלי עם קמט חיוך קטן ולהתעצבן שלא ריטשו את הקמט, וזאת פשוט דפיקו?ת. כי אני הרי בת 23, אין באמת מה לרטש לי בפנים. בגלל זה, לדוגמה, אני מאוד מעריכה את נינט, שעשתה עכשיו קמפיין להלבשה תחתונה ואמרה שהיא עושה את זה בתנאי שלא מרטשים אותה. יש לה גוף מדהים ופנים מדהימות, ובאמת לא צריך לרטש אותה. זה נהיה קטע מטורף של לרטש, לרטש, לרטש".
נשמע כאילו מתמכרים לזה.
"זה באמת ממכר. אם יש לי חצ'קון בבוקר, אז בסדר שיעלימו אותו. כל עוד זה בטוב טעם ולא מורידים לדוגמנית יד, בטן או איברים נוספים, שזה כבר פסיכי. יש הרבה עיוותים בעולם האופנה, ויש גם הרבה עיוותים ביחס לתפיסה של עולם האופנה. אנשים חושבים שזה עולם רווי סמים ואורח חיים רוקנרולי, וזה כל כך לא נכון. הדוגמניות ששותות ועושות סמים ומבלות במועדונים לא עובדות באמת. דוגמנית שעובדת מחמש בבוקר עד שמונה בערב ואז טסה ליום צילום במקום אחר לא מספיקה לבלות, היא חיה קצת כמו ספורטאי - שומרת על הבריאות, צריכה לישון. אלה חיים עם משמעת עצמית מאוד גבוהה. כשאני נוחתת בלוקיישן אני נוסעת למלון, עושה אמבטיה והולכת לישון. מעולם לא יצאתי עם הצוות לפני יום צילומים".
עוד רגע אני מזיל דמעה. עוד מעט תגידי לי שאת מרעיבה את עצמך.
"נו, בזה כמו שאתה יודע אי אפשר להאשים אותי. למרות שנתקלתי בדוגמניות שניזונות מתפוח בבוקר ומתפוח בערב. אני אוכלת בבוקר שני תפוחים וחצי שעה אחרי זה כבר רעבה. המשקל לא מפריע לי בצורה יוצאת דופן, אף פעם לא עשיתי דיאטת כאסח".
מדורי הרכילות עוסקים הרבה במשקל שלך. זה מטריד אותך?
"זה מטריד אותי כמו שזה מטריד כל אישה ממוצעת. אין אישה שלא רוצה לשנות את המשקל שלה או לרדת איזה קילו".
רק שאישה ממוצעת לא פותחת את האינטרנט כדי לקרוא מה קורה בסוריה ורואה מתחת לזה תמונה לא מחמיאה שלה, עם כיתוב מעליב.
"המממ... איך אגיד את זה בצורה שלא תיצור אנטגוניזם? בארץ האצבע מאוד קלה על המקלדת. גם של הטוקבקים, גם בפייסבוק, וגם של התקשורת. אגב, זה השיח. בכל המקומות שאני הולכת אליהם. ההדק פה כל כך קל. זה כמו הבלאגן שהיה לאחרונה עם רני רהב והכתב מ"הארץ" שכתב עליו ביקורת. רני החזיר לו בפייסבוק, הכתב ענה, אחרים הצטרפו, וזה פשוט יצא מפרופורציה. אתה יודע מה מצער אותי בזה? שאנחנו היום ע?ם הרבה פחות מלוכד. כל דבר הכי קטן פה מתפוצץ בענק.
"תראה את כל הסיפור עם נגיד בנק ישראל. פרנקל הוא האיש הכי נכון ומוכשר, ועל מה זה נפל? מה יזכרו לו מכל הקריירה שלו? שהוא גנב בושם, למרות שהוא לא. וכל מה שעשו ליואב גלנט? תשמע, אני מכירה אותו, והוא איש מבריק וכל כך טוב, וכשאתה מדבר איתו אתה מבין כמה עוול נעשה לו וכמה זה לא פייר. הכותרות המיידיות והשיפוט המהיר בפייסבוק, שאני אגב לא שם, מפחידים אותי".
אין לך פייסבוק? לסבא שלי בן התשעים יש.
"היה לי פייסבוק, אבל כל כמה זמן נחסמתי, כי חשבו שהפרופיל שלי הוא של מתחזה. אז התייאשתי מלפתוח עוד אחד. יש לי חשבון תמונות באינסטגרם".
אז מה הפריע לך בפייסבוק ובטוקבקים?
"כל העניין הזה של התגובות מרגיש לי לפעמים כמו ציד מכשפות שיוצא מפרופורציות. זה מעציב אותי שאנחנו מאבדים את כל האחדות והייחודיות שלנו כעם. יש לי תחושה שלפעמים יש לאנשים פה שמחה לאידם של אנשים אחרים. כמו עם יהודה ונינט".
מה הפריע לך?
"בחייך, תראה איזה טירוף נהיה פה עם הפרידה שלהם. כן, הם באמת זוג מלכותי ויפה, אבל הכל יצא מפרופורציה. זה מוגזם! שער ראשי בעיתונים? אני פותחת יס ורואה ב?VOD: 'ספיישל קיץ', 'ספיישל ג'יימס בונד' ו'ספיישל יהודה ונינט'. אתה קולט? זאת תקופה סופר קשה עבורם, והם צריכים להסתגר בתוך הבית בגלל הטירוף התקשורתי הזה. שיירדו מהם כבר. באמת. הדבר היפה של החום והקירבה הישראליים נהיה קצת פחות יפה בעידן האינטרנט. שמו תמונה לא מחמיאה שלי באינטרנט - יאללה, בואו נתחיל לטנף עליה בטוקבקים.
"מה שמבאס אותי הוא לא שכותבים שעליתי במשקל, אלא שאנשים עושים מזה חגיגה. הפסקתי לקרוא ידיעות על עצמי. ואם אני יודעת משהו, זה רק בגלל שקרובים סיפרו לי. אני מרגישה שכל הפרסומים והטוקבקים הפכו להיות תרבות מזעזעת ואני לא רוצה לעודד את זה בכך שאני קוראת את הדברים האלה".
את נזהרת לא להגיע למדורי הרכילות?
"בכנות? לא הייתי בים שבע שנים. אני לא רוצה להיות טרף לדבר הזה. לפעמים אני מסתובבת עם חברות בים ועושה הליכה, אבל לא הייתי בתוך הים עם בגד ים כל התקופה הזאת".
קצת עצוב.
"ממש עצוב".