תמונת מצב, נכון לאמש: התקיפה האמריקנית בסוריה היא עובדה מוגמרת, ואנחנו נמצאים עתה בספירה לאחור. היא צפויה להתבצע, כנראה, כבר ביממות הקרובות, כאשר האמריקנים מתלבטים בין איתות לענישה, ומטרת הפעולה היא גם להשיג הרתעה אבל לא הכרעה. ישראל מחוץ למשחק כרגע, ואם זה לא הובן אז ראשי המדינה העבירו אתמול לדמשק מסרים בלתי דיפלומטיים בעליל, שנועדו להרתיע את סוריה אפילו ממחשבה על תקיפה בישראל.
המסרים הללו הועברו למרות שההערכה בישראל, נכון לאמש (מעכשיו צריך לדבר במושגים של שעות, ובתוך כמה ימים נעבור כבר לדבר בדקות), היא שסוריה לא תסתכן בשלב הזה בעימות חזיתי איתנו. אירועי השנים האחרונות - השמדת הכור הגרעיני בדיר א?זור, חיסול עימאד מורנייה והגנרל סלימאן ותקיפות האמל"ח בחודשים האחרונים - שכולם יוחסו לישראל, לימדו את אסד שהוא פגיע מבצעית. כמי שלא רוצה לאבד את שלטונו, סביר שהוא לא יפתח בעימות חזיתי איתנו שסופו בהפלתו. לכן גם אין כרגע כוננות מבצעית חריגה בצה"ל; ערנות מודיעינית מוגברת מאוד כבר קיימת כמה ימים, אבל גיוס או פתיחת חמ"לים עדיין אין. סביר שגם זה יגיע, מרגע שהאמריקנים יעבירו לישראל את ההודעה הרשמית שהתקיפה היא עניין של שעות, ואז תועלה גם הכוננות בחיל האוויר (במערכי ההגנה האווירית) ובפיקוד העורף.
ולמרות ההערכות המרגיעות האלה, ייתכן שפטורים בלי כלום לא נצא: לא רק כי אסד כבר הוכיח שהוא לא בדיוק משחק לפי ההיגיון והכללים של הרציונליות המערבית, אלא משום שאיפשהו, מתישהו, הוא יצטרך לפרוק תסכול ולשקם את הכבוד. "הבטן הרכה" המיידית מבחינת אויבותיה של סוריה היא ירדן, מבחינתנו - רמת הגולן. אסד עשוי להפגיז את הרמה או לשגר לעברה רקטות - במישרין או באמצעות שליח. ציני עד כמה שזה יישמע, מהלך כזה יאפשר לכולם לחיות עם תוצאותיו בשלום: הסורים יפעלו במסגרת המוגבלת של הגולן ולא יסכנו את שלטונם, ישראל תגיב בפגיעה במוצבים שמהם בוצע הירי אבל לא תיגרר למלחמה נרחבת ולא רצויה.
הבטן תצעק והראש יזהיר
אבל העניינים שלנו הם הכסף הקטן. השאלה הכבדה שעל הפרק היא על מה ילכו האמריקנים - מאגרי נשק כימי, טילים ורקטות, יחידות צבא או יעדי שלטון. ההערכה מדברת על תקיפה מוגבלת שלא תיגרר למלחמה רחבה, גם משום שאין לנשיא אובאמה עניין בהסתבכות צבאית נוספת וגם כי אין למערב עניין בהפלתו של הנשיא אסד, מחשש שבמקומו יתפסו את השלטון בסוריה גורמים רדיקליים ומסוכנים בהרבה. לכן ההערכה היא שהאמריקנים יתקפו כדי להעניש ובעיקר להרתיע את אסד מפני המשך השימוש בנשק כימי; זאת תהיה עמידה מאוחרת של וושינגטון על הקווים האדומים שהיא עצמה סימנה, ומבחינת ישראל - איתות חשוב לא רק לדמשק אלא בעיקר לטהרן, שאמורה להבין את המסר המיוחל - שיש נשק אסור, שמי שמשחק בו נענש.
אבל עד שהערפל יתפוגג, ותוצאות התקיפה הצפויה ייוודעו, יהיו לנו עוד כמה ימים מתוחים במזרח התיכון - וגם בישראל. בזמן הזה הבטן תצעק שאסד צריך לשלם על הפשעים שביצע, והראש יזהיר מפני הדחתו. בתווך יידרשו הרבה קור רוח והיגיון קר כדי שההערכות גם יתממשו במציאות וישראל תוכל להמשיך להישאר מחוץ לשדה הקרב המדמם בסוריה.