וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ומה עם אלפי הילדים שלא התחילו ללמוד?

אפרת שפרוט

27.8.2013 / 20:13

תחת שם הקוד "נוער בסיכון" מסתתרים שלל סיפורים על נערים שנפלטו ממסגרות והודרו מהקהילה מסיבות שונות, לרוב לא באשמתם. מנכ"לית עלם אפרת שפרוט קוראת למצוא עבורם פתרונות

הבוקר (שלישי) החלו למעלה ממיליון וחצי תלמידים את לימודיהם בבתי הספר. מדי שנה, בסוף החופש הגדול, מתנוסס בכותרות הראשיות של העיתונים המספר הרשמי שמפרסם משרד החינוך, של ילדים ובני נוער שימשיכו או יחלו את חוק הלימודים. אבל המספר החשוב והבוער יותר הוא זה שאינו מתפרסם - מספרם של הילדים ובני הנוער שלא יצאו בבוקר עם תיק על גבם, מצוידים בארוחת עשר, בקלמר ובמחברות - לעבר מסגרת חינוכית זו או אחרת.

על פי הערכות של גופים ועמותות העוסקים בזכויות הילדים והנוער ופועלים למענם, אלפי ילדים ובני נוער בישראל אינם שייכים לאף מסגרת לימודית או חינוכית, ולא מתוך בחירה (כך למשל על פי דוח של מרכז המידע המחקר של הכנסת מיוני 2011, בנושא שיעורי נשירה של תלמידים ממערכת החינוך). מדובר ברוב המקרים בילדים שגם סובלים מהעדר מסגרת משפחתית או טיפולית תומכת ומשתייכים למעמד סוציו-אקנומי נמוך מאוד. זוהי קבוצת האוכלוסייה הנקראת "ילדים ונוער בסיכון". מבחינתם, ימי החופש הגדול הם ימים ככל ימי השנה, רק שעכשיו שאר ילדי השכונה מצטרפים לחגיגה.

בתי ספר מקצועיים, זוכרים שהיה דבר כזה?

מה עושה ילד שכל יום עבורו הוא עוד יום חופש? מה עושים נער או נערה שאין להם יום ואין להם לילה? הם נכנסים למסלול המהיר ביותר של הידרדרות לחיי אלימות ופשע. בני נוער שאין להם מסגרת מסודרת להיות בה במשך היום מסתובבים ברחובות ושם הם פוגשים במה שיש לרחוב להציע- שימוש בסמים ואלכוהול, מעורבות באירועי אלימות, ניצול מיני, עבריינות ופשיעה.

נוסף לתופעה של חוסר השתייכות למסגרת לימודית, ישנם גם מקרים רבים של ילדים המוגדרים כמי ש"אינם יכולים לתפקד במערכת החינוך", והם מוצאים עצמם עוברים כמה פעמים בשנה ממסגרת חינוכית אחת לאחרת. אותם בני נוער ש"אינם מתפקדים" עשויים להיות נער חרדי שביקש לחקור את זהותו הדתית, צעירה בדואית שהתנסתה באלכוהול או נער ממרכז הארץ שחש בלבול לגבי זהותו המינית - כולם הודרו מהקהילה בה הם חיים, על ידי בני משפחתם או על ידי חברי הקהילה, וכעת הם מתקשים, מן הסתם, להשתלב בבית הספר. תארו לעצמכם את חוויית הדחייה והכישלון שחשים נער או נערה המועברים שוב ושוב בין בית ספר אחד למשנהו, נותנים אמונם בדמויות החינוכיות הנקרות בדרכם עד ל"מעידה" הבאה שלהם, שבעקבותיה יועברו למסגרת חדשה, אם בכלל.

אל לנו כחברה לקבל את המצב בו ערב פתיחת שנת הלימודים יסתובבו בני נוער ברחובות ישראל במהלך שעות היום. החזרה להשקעה בבתי הספר מקצועיים ואיכותיים עשויה לפתור חלק מהבעיה, ולהוות מסגרת מתאימה לחלק ניכר מבני הנוער הנושרים. כפי שנוכחנו במהלך השנים, מטרת-העל של קבלת תעודת בגרות, ובהמשך לכך סגירת בתי הספר המקצועיים, הביאה לפספוסן של המטרות החשובות יותר - קבלת הזדמנות שווה לכל בני הנוער והצעירים בישראל להשתייך למסגרת, לסיימה בהצלחה ובהמשך להתפרנס בזכות עצמם ובכבוד.

על משרד החינוך לתת למנהלי בתי הספר את הכלים לעזור לכל בני הנוער לסיים את המסגרות הלימודיות שאליהן הם משתייכים. הכלים האלה כוללים ריבוי שעות טיפוליות במערכת, הצמדה לחונך שיהווה דמות בוגרת, משמעותית וקבועה עבור הנער או הנערה ושיראה אותם ואת מצוקות היומיום שאיתן הם מתמודדים כמכלול; פגישות סדירות עם גורם מטפל; שעות שילוב פרטניות ועוד. על המדינה לקבל עליה את האחריות על אותם ילדים ובני נוער בסיכון ולספק להם מענה מתאים לצרכיהם, עד שיום פתיחת שנת הלימודים יהיה יום שמחה עבור כולם.

אפרת שפרוט היא מנכ"לית עמותת עלם לבני נוער בסיכון ומצוקה

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully