מורה מחליף

בוקר טוב, תלמידים. אני רוצה ל... תלמידים, בבקשה. קצת ריכוז. אני יודע שזה קשה, אבל אני אחד ואתם ארבעים וארבעה. בוקר טו... לא, אני מבקש לכבות את הסמארטפון, זה מפריע. אהמממ, בוקר טוב. שמי דני, ואני המחנך המחליף שלכם. אני יודע שציפיתם שהמורה ברכה תהיה המחנכת גם השנה, אבל היא קיבלה הצעה מהמגזר הפרטי ולא יכלה לסרב לה. יכול להיות שתפגשו אותה בשנה הבאה, כשהמגזר הציבורי יבוטל סופית, אבל בינתיים אני כאן.

רציתי לפתוח את השנה בשיחה על דמות מרכזית בחיינו, והפעם לא מן ההיסטוריה או מן הספרות, שני מקצועות שחשיבותם ירדה פלאים לאחרונה, אלא מן ההווה. שר החינוך שי פירון, שהוא השר הממונה עליכם ועליי כאחד. אני רואה צורך חיוני להבהיר ביחד את "רוח המפקד" לפני שניגש אל המשימה. אבל קודם כמה מילים עליי, וסלחו לי, תלמידים, על ההתרגשות... ובכן, אני בן 28, ממוצא אתיופי ורוסי. אבי עלה ב-84, במבצע משה, והכיר את אמי שהיתה מורה לעברית במרכז הקליטה. אני נולדתי שנה לאחר מכן. אני הומו, וחי עם בן זוג ערבי, פעיל חברתי ששמו סמיר.

כמו כן... רגע... תלמידים... שקט בבקשה. לא, הומו זו לא קללה, ואני אסביר. בגלל נטייתי המינית הצטלבו דרכיי עם הרב פירון לפני כמה שנים, כשעוד הייתי חובש כיפה. שאלתי אותו, באמצעות אתר "כיפה", איך איישב את הסתירה בין היותי הומוסקסואל לבין היותי שומר מצוות. הוא השיב לי שאין עליי להתייאש ואפשר לתקן את התועבה הזאת, ובכל מקרה היהדות לא מוותרת עליי ותעזור לי להתרפא.

מכיוון שלא הרגשתי חולה החלטתי לוותר על הכיפה ועל האתר הנושא את שמה, והצטרפתי לחבורת נערי רחוב. יכול להיות שלא הייתי עומד לפניכם היום לולא המגשרת מרים יצחק, אישה אצילית וחכמה שהאמינה בי, הבינה מאיפה באתי והתעקשה עליי. בזכותה התגייסתי ליחידה מובחרת. מרים היא עוד הצטלבות שלי עם השר פירון, שכן לאחרונה מחיתי באוזניו על הוצאת תכנית המגשרים לתלמידים ממוצא אתיופי למכרז חיצוני, שחיקת שכר המגשרים כמעט בחצי ולמעשה מחיקתה של התכנית כולה. השר הגיב בעניין ובאמפתיה, ושבועיים אחר כך יצא המכרז. כאילו כלום.

לכן, תלמידים, הרב פירון הוא דמות מורכבת ורבת סתירות, ולכן אני עוסק בה בשיעור הראשון של השנה.

כשניסיתי לשכור דירה לאחרונה עם בן זוגי סמיר... לא, ערבי זו לא קללה... נזכר סמיר בהמלצתו של הרב מלפני כמה שנים על איסור השכרת דירות לערבים, ותמה שאיש כזה ממונה על החינוך. השבתי לו שכמו בנושא ההומואים, שבו טען השר פירון כי התבגר והשתנה, בהתאמת זמנים מופלאה לבחירות לכנסת, אולי גם כאן שינה את טעמו.

אבל הספקנות אכלה בי. כשאני בא להרצות בפניכם, תלמידי, על יהדות ודמוקרטיה, כלום לא היה לי קל יותר לעשות זאת כמה קילומטרים מזרחה, מעבר לקו הירוק, שם יש עשרים תלמידים בכיתה? מה? מה זה הקו הירוק? הממ... ובכן, הייתי שמח להסביר אבל חלק מהעובדות נוגדות את עמדת משרד החינוך, ולפי התקנה שהוציא השר פירון, אסור לי להביע עמדה כזו. מנוגדת. אינני רוצה להינזף כמו חברת הכנסת ממפלגתו של הרב שיצאה נגד דין תנועתו. הדמוקרטית. בעצם לא דמוקרטית, בחירות לא היו שם. והשר פירון עצמו לא עמד לבחירה דמוקרטית אלא מונה על ידי חברו לפיד.

אני רוצה לאמץ את דברי הרב פירון על שוויון וחמלה בחינוך, אבל נזכר ב--524,440 השקלים לשנה שהשתכר בעמותת "הכל חינוך" (רבע מתקציב העמותה). אכן, דמות מורכבת. ממש לא מזמן מחו חברי, מורי הקבלן, בקול נזעק על אפלייתם ותנאי העבודה שלהם, ומה פתאום, בעצם, המדינה מעסיקה עובדי קבלן. הרב פירון אמר שבעיה לא תיפתר בידי אנשים אלימים ותוקפניים אלא בידי טובי לב. אני מכיר את חבריי המורים, והם טובי לב ובכלל לא תוקפניים, אבל כשנעשה להם עוול הם חייבים לזעוק עליו, כמו דמויות נערצות עליי בהיסטוריה של המאבק על זכויות אדם, ממרטין לותר קינג ועד לדפני ליף. מי ישמע אם לא נצעק? לא לצעוק, תלמידים, אחד אחד... לא, חביבי, אולי תהיה מנומס ותן לה לדבר קודם? יש לך קול יותר חזק. טוב, אולי גם זה ייפתר בקרוב, בגלל תכנית ההפרדה בין בנים לבנות כבר בגיל היסודי, שהשר השיק זה עתה. יכול להיות שאחיכם הקטנים יפגשו אשה לראשונה בגיל 22.

אז בעצם, אולי הרב פירון גבר מזמן על השר שי? הרי הוא רוצה, לפי דבריו, שהמדינה תתנהל לאור ההלכה ולא על פי משפט גויים. קשה לי להאמין שהוא "התבגר" מדבריו אלה. איך אפשר להתבגר מן המשיח? אם כן, תלמידים, אנו רואים שלפנינו דמות מרתקת ורבת פנים. כמו התורה עצמה. יהודית? דמוקרטית? נסו לבחון, תלמידי היקרים, את המקף המחבר בין שתי מילים אלה, ואולי עליו רשום באותיות זעירות, ניאו-קפיטליסטית. כי מי ממונה על השר הממונה עליי? בעצת מי אמר השר ש"אין תקווה לשלום בימיו וימי ילדיו"? האם חוסר תקווה מוחלט הוא ערך שעליי להעביר לכם, ילדים? אני מקווה שלא.

מה? כן, כן, אדוני המאבטח. אני כבר יוצא. צר לי ששיקרתי לכם, תלמידים. אני רק מורה מחליף וניצלתי את האיחור של המחנכת ברכה כדי להרביץ בכם תורה אחרת. אני כבר לא עובד כאן. כן, אני יוצא... לא צריך לדחוף! להתראות ילדים, הרב של בית הספר מיד יגיע לשיעור היומי. שתהיה לכם שנת לימודים פוריה.

לכל הטורים של תומש בוואלה! חדשות

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il