דמיינו את תוכנית "האח הגדול" - רק בלי אפשרות להדחה. כולם מדברים על הדחה, אבל איש לא מדיח את השחקנים. בפוטו פיניש, ברגע המותח ביותר, מוסיפים משהו לחוקי התוכנית, ומשאירים את מי שלא עמד בכללי המשחק. דנקנר ואנשיו יצרו את אי.די.בי אחזקות. הם גייסו לתוכה את 2 מיליארד השקלים. הם גייסו לאי.די.בי פיתוח את הר החובות הנוסף. החברה הגיעה לשוקת שבורה, חדלת פירעון, עם קופה מצומקת ומצטמקת, בגלל הדרך שבה בחרו לנהל את הקבוצה. בא ביהמ"ש ומה אומר למחזיקי האג"ח? אתם רוצים להשתלט על המניות של אי.די.בי פיתוח? תביאו משקיע, לפחות כמו זה שדנקנר מביא.
השופט אורנשטיין אמר בדיון ביום ראשון כי מכיוון שהחליט ב?18.8 כי על דנקנר להביא חצי מיליארד שקלים, רוב רובו בנאמנות, עד למועד הדיון, והסכום הושג - יש לתת ארכה למתווה ההשתלטות המחודשת שלו על אי.די.בי. אני מבין את החלטת ביהמ"ש, ואת הרצון לתת לצדדים שוב להתרוצץ ולהביא פירמידה חדשה על ראש הפירמידה הקיימת, הכל כדי לפתור את בעיותיה של אי.די.בי פיתוח, עם שותפים חדשים ויראי שמיים. אך בסופו של דבר בהחלטה יש מכה למחזיקי האג"ח. השופט חסם את דרכם מלהשתלט על אי.די.בי.
מאז ההחלטה והדיון שקדם לה, כל מה שאני מסוגל לחשוב עליו הוא על הכסף שאני משחית מדי חודש לקרן הפנסיה שלי. בשביל מה לי לעשות את זה? מה יישאר מהכסף שקרן הפנסיה שלי מעבירה כהלוואות לאותן חברות ציבוריות? ביצועים כושלים, קופות מרוקנות, הרפתקאות חסרות רסן, ואותם בעלי בית שמשתדלים מאוד להישאר בתמונה ולא מתחלפים, לא משנה מה עשו.
השופט אמר לצדדים, בואו נחכה עוד שלושה חודשים. אני אומר לעצמי, בוא לא נחכה עוד כמה עשורים עד לגיל הפרישה. קח את הכסף וברח. בשביל מה להשאיר אותו אצל אותם אנשי עסקים שחלקם לקחו החלטות שערורייתיות לגבי כספי הציבור? אותן ארכות וארכות, ואותם עורכי דין צוהלים על חשבון אדי הדלק של כספי הציבור. לא רוצה להשתתף בחגיגה הזאת. למה שלא אשקיע את הכסף לפי הבנתי, היכן שאני רוצה. אני יודע שלא ייתנו לי צ'אנס חוזר אם אכשל שוב ושוב בהשקעתי, אבל זה סיכון שאני איאלץ לקחת. מה לעשות, אני לא במועדון הנכון.