פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מורים חדשים פתחו שנה: "להשפיע על חיי הילדים"

      לרגל פתיחת שנת הלימודים פנינו לארבעה מורים המתחילים ללמד השנה. בשיחה עם וואלה! חדשות מדברים עובדי ההוראה הטריים על הציפיות והחששות לקראת המפגש עם התלמידים

      מורים חדשים פתחו שנה: "להשפיע על חיי הילדים"
      צילום: דניאל בוק, עריכה: גדי וינסטוק

      לא רק התלמידים מתרגשים: לרגל פתיחת שנת הלימודים תשע"ד פנינו לארבעה מורים המתחילים ללמד השנה. בשיחה עם וואלה! חדשות מדברים עובדי ההוראה הטריים על הציפיות, וגם על החששות, לקראת המפגש עם מערכת החינוך הישראלית.

      שם: שלום דנוף
      גיל: 28
      מקום מגורים: מצפה רמון
      מתחיל ללמד בכיתה: י'
      בי"ס: בית ספר השלום מצפה רמון, במסגרת פרויקט "דרור בתי חינוך".
      מקצוע: מחנך ומלמד היסטוריה.

      מתי ידעת שאתה רוצה להיות מורה ומה גרם לך ללכת להוראה?

      "לפני שנה התחלתי לעבוד בבית ספר במסגרת 'דרור בתי חינוך'. גדלתי בנוער העובד והלומד ועבדתי בחינוך בלתי פורמלי בעיקר. אנחנו גרים במצפה רמון כבר שנתיים, ואני מכיר את העולם החינוכי של הנוער ואת הקושי של בית הספר והשנה החלטתי להיכנס לבית הספר כדי להשפיע. לעשות אותו למקום שהוא יותר מתאים לנוער במקום הזה. היו מחשבות על כיוונים אחרים. תמיד ידעתי שאני רוצה להתעסק בחינוך ובית הספר זה המקום שהילדים נמצאים בו ושמשך אותי ללכת אליו".

      ממה אתה הכי מפחד בכניסה לכיתה בפעם הראשונה?

      "אני הכי מפחד לשכוח שמדובר בתלמידים, בילדים, שהמטרה היא שבית הספר יהיה להם מקום טוב. אני חושש לשקוע בציונים ומשמעת".

      מה המשפט הראשון שתאמר לתלמידים החדשים שלך?

      "'שלום. מה שלומכם?'. אני רוצה שיבינו שהם עכשיו בבית הספר וצריך לחשוב ביחד מה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות עם זה. איך עושים שזה יהיה משמעותי".

      מה אתה זוכר מהיום הראשון שלך כתלמיד בבית הספר?

      "אני זוכר שלבשתי בגדים שהיו גדולים עלי בכמה מידות כדי להיראות מגניב בכיתה ז'. היום הראשון הוא אף פעם לא חוויה טובה. בסך הכל השנים שאחרי היו יותר בסדר, לא היה לי קשה בבית הספר, וגדלתי בסביבה תומכת".

      מסר אחד שתרצה להנחיל לתלמידים שלך?

      "שהם חשובים בכיתה, בבית הספר. שהם יכולים להשפיע".

      פתיחת שנת הלימודים בביה"ס היובל בת"א (יותם רונן)
      ילדים חוזרים לבית הספר, הבוקר (צילום: יותם רונן)

      שם: טלי כרמל
      גיל: 28
      מקום מגורים: אזור הדרום
      מתחילה ללמד בכיתה: ה', במסגרת פרויקט דרור בתי חינוך בנגב
      מקצוע: מחנכת ומלמדת תנ"ך גיאוגרפיה ושפה.

      מתי ידעת שאת רוצה להיות מורה, ומה גרם לך ללכת להוראה?

      "מאז שהייתי בכיתה י' אני עובדת בהדרכה עם ילדים ובשלוש השנים האחרונות הייתי מדריכה בבית ספר. עשיתי המון דברים כיפים ומיוחדים עם הילדים אבל זה היה רק יומיים בשבוע ולקראת סוף השנה, כשכבר ממש הייתי מאוהבת בהם, הבנתי כמה זה היה חסר לי להיות מחנכת של כיתה שאוכל ללכת איתה כל הדרך, להיקשר לילדים ולחוות אותם בהרבה אופנים. בכיתה י' התחלתי להתנסות בזה ובשנתיים האחרונות הבנתי שזה הייעוד שלי. כשסיפרתי לילדים בבית ספר שהדרכתי בו שאני עוזבת ושאני הולכת לחנך כיתה, אחד הילדים אמר לי: 'איזה כיף להם'. אז הבנתי שאני עושה את הדבר הנכון".

      ספרי על מורה ששינה את חייך.

      "היה לי מורה לאזרחות בתיכון שממש היה מוכן לפרוץ איתנו את גבולות המפגש הלימודי. הוא היה מוכן לאתגר אותנו בשאלות אמיתיות על החברה ועל המדינה ולהיות פתוח לעמדותינו. זו הייתה אחת הפעמים המעטות שהרגשתי שאני יוצאת מהשיעור ונשארת עם מחשבה".

      ממה את הכי מפחדת בכניסה לכיתה בפעם הראשונה?

      "נראה לי שמלחיץ אותי שכשאעמוד מול הכיתה אגלה שכל מיני דברים שאני מאמינה, חושבת ורוצה להיות בתור מחנכת, מתנפצים מול המציאות. אני מדמיינת את עצמי כמורה דיאלוגית שמוכנה לעשות שיעורים מאתגרים שיוצרים את המפגש החברתי במרכז, ומלחיץ אותי לחשוב שברגע שיהיה קשה אני אוותר על כל מה שאני רוצה להיות בתור מורה ואהיה מורה סטנדרטית ומשעממת".

      מה המשפט הראשון שתאמרי לתלמידים החדשים שלך?

      "אני אגיד להם שאני ממש שמחה לפגוש אותם ושאני מקווה שתהיה לנו שנה נפלאה ביחד. חשבתי הרבה בחודשים האחרונים על משפטים כאלה ואז פשוט אמרתי שבחודשיים הראשונים אני רוצה לעשות דברים שיהיו אחרת, כי אחרת כל המשפטים האלה יהפכו לסתם קלישאות. כל כך הרבה נאמר ביום הראשון ואחר כך זה לא תמיד מגובה במעשים".

      מה את זוכרת מהיום הראשון שלך כתלמידה בבית הספר?

      "אני זוכרת שהייתה לנו מחנכת חמודה, צעירה, יפה וחייכנית. נראה לי שזה שימח אותי. לא הייתי תלמידה מופרעת, אבל לא הייתי מהחנונים הבולטים בכיתה. הייתי רוב הזמן די בשקט ועשיתי את המוטל עלי. לא הייתי בולטת לכאן או לכאן".

      מסר אחד שתרצי להנחיל לתלמידים שלך?

      "שחברות יותר חשובה מציונים. יותר חשובה מעוד כמה נקודות במבחן".

      שם: אורית מורדקוביץ'
      גיל: 28
      מקום מגורים: ירושלים
      מתחילה ללמד בכיתה: מחנכת של כיתה ז' ומורה להיסטוריה
      בי"ס: גונן

      מתי ידעת שאת רוצה להיות מורה, ומה גרם לך ללכת להוראה?

      "התעסקתי בחינוך מגיל 15. גדלתי בנוער העובד והלומד, חייתי בקומונה ועסקתי בחינוך בלתי פורמלי. כשעזבתי את הקומונה ניסיתי להחליט מה לעשות והיה ברור לי שזה יהיה חינוך. זו חוויה מאוד משמעותית בשבילי. ללמוד על עצמי ועל הילדים זו חוויה מדהימה וגם התחושה הזו שאני לוקחת חלק בעיצוב המדינה שלי ושאני משפיעה על חייהם של ילדים. אני לא מתיימרת לשנות את כל העולם, אבל גם לקחת חלק בחיים של ילדים זה מדהים".

      ספרי על מורה ששינה את חייך.

      "היו לי מורים טובים לאורך השנים וגם הרבה מורים שלא. החוויה המשמעותית שלי הייתה באקדמיה שפגשתי כמה דמויות ששינו את החיים שלי - נעמה גולדברג, ד"ר מורן גאם הכהן וד"ר חנוך בן פזי. הם עזרו לי לחוות את החוויה הזו בלי לשפוט אותי ולא פחדו לדרוש ממני ולפתוח עבורי עולמות חדשים".

      ממה את הכי מפחדת בכניסה לכיתה בפעם הראשונה?

      "לא מפחיד אותי, אני בעיקר מתרגשת מאוד. אני לא מצפה להיות איזו דמות ושהיא תישבר. ברור לי שאביא את עצמי ואת מי שאני והילדים יביאו את עצמם וניצור משהו חדש ביחד בכיתה וגם בבית הספר. אני נכנסת למערכת חדשה ומקבלים אותי מעולה. בינתיים אני בעיקר מאוד מצפה ומתרגשת".

      מה המשפט הראשון שתאמרי לתלמידים החדשים שלך?

      "לא תכננתי אחד כזה, אז אני לא יודעת. זה בטח יהיה משהו בסגנון: 'אני שמחה שכולנו כאן'".

      מה את זוכרת מהיום הראשון שלך כתלמידה בבית הספר?

      "אני זוכרת שהגעתי מהיסודי לחטיבת הביניים והייתי בשוק. זה גם גיל של הרבה שינויים והוא מאתגר והמחנכת שלי אז קיבלה אותי בידיים פתוחות ונתנה לי תחושה מאוד נעימה שאפשר לגשת אליה. זו הייתה קבלת פנים מאוד נעימה יחסית לחוויות האחרות שהיו לי".

      מסר אחד שתרצה להנחיל לתלמידים שלך?

      "שהם יאהבו את עצמם ומהמקום הזה ירצו לתת גם לסביבה שלהם".

      פתיחת שנת הלימודים בביה"ס היובל בת"א (יותם רונן)
      חוזרים ללימודים, הבוקר (צילום: יותם רונן)

      שם: יואב בוירסקי
      גיל: 27
      מקום מגורים: תל אביב
      מתחיל ללמד בכיתה: מחנך כיתה ז', במסגרת תכנית "חותם" - יוזמה של משרד החינוך, ג'וינט ישראל, תנועת הכל חינוך ובשיתוף עם קרן טראמפ לחינוך.
      בי"ס: אורט מדעים חולון
      מקצוע: כימיה

      מתי ידעת שאתה רוצה להיות מורה, מה גרם לך ללכת להוראה?

      "לקראת סוף התואר התחילו המחשבות וחברים אמרו לי שכדאי שאתעסק יותר עם בני אדם. יש משהו בחינוך שאי אפשר להשיג באף משרה אחרת. אם יש סוגיות שאתה לא שלם איתן, כמו איך שהמדינה נראית או איך החברה מתנהגת - זה המקום לבדוק מה גורם לזה. מתוך העשייה והשטח ליצור את ההשפעה. לפעמים אנחנו קוראים על המצב ומתעלמים, אז החלטתי שזה המקום שאני צריך להיות בו. כשראיתי את ההזדמנות ש'חותם' מציעים וכל מערך התמיכה שלהם שמלווה אותי, זה גרם לי פחות לחשוש לעשות את הצעד הזה".

      ספר על מורה ששינה את חייך.

      "שפר עלי מזלי בזה שהיו לי הרבה מורים שאני חוזר אליהם כדמויות שלקחתי מהן משהו. השתתפתי בקורס צילום חברתי והיו לי שם שני מדריכים בשם קובי כהן ותמיר צדוק. הרעיון של הקורס היה להשתמש בעדשה ולהסתכל על החברה ולא רק לתעד אותה. להתסכל על החברה שאנו חיים בה. הייתי בכיתה י', ואחר כך גם בי"א ואחר כך גם הדרכתי בקורס. הייתה להם גישה לבני נוער של לדבר איתם בגובה העיניים, לגרום להם להבין שזה משנה מה ואיך אנחנו חושבים. הם היו זוג אנשים צעירים שחזרו לחברה ולקהילה והסתכלו על בני נוער בעין שווה וגרמו להם לחשוב. אני עדיין בקשר איתם".

      ממה אתה הכי מפחד בכניסה לכיתה בפעם הראשונה?

      "אני לא חושב שזה במונחים של פחד. יש חשש וגם הוא חיובי, הססנות מסוימת שבכל זאת יש פה אנשים שאני עובד איתם והם עדיין רק בשלב שבו הם מתעצבים. יש חששות מסוימים, אבל הם חיוביים בתמונה הרחבה".

      מה המשפט הראשון שתאמר לתלמידים החדשים שלך?

      "שלום, אני יואב, ואני אהיה המורה שלכם השנה".

      מה אתה זוכר מהיום הראשון שלך כתלמיד בבית הספר?

      "אני זוכר את היום הראשון בגן. נורא לא רציתי להיות שם וגם לפני הימים של בית הספר לא הצלחתי להירדם עד השעות המאוחרות. החוויה של בית הספר אחר כך הייתה בסך הכול בסדר".

      מסר אחד שתרצה להנחיל לתלמידים שלך?

      "משהו מאוד חשוב בחברה שלנו הוא הסתכלות ביקורתית. חשיבה ביקורתית ותובענית יותר גם כלפי עצמך וגם כלפי החברה. זה יהיה המסר שאני אשמח אם הם יצאו איתו".

      לפניות לכתבת: michalresh1@walla.com

      עוד בנושא
      יותר מ-2 מיליון תלמידים חוזרים ללימודים
      בושה: 35 ילדות התחילו את שנת הלימודים ברחוב
      מיוחד: פאנל חינוכי לקראת פתיחת שנת הלימודים